הולכים לעצור הקריאה ה3- לחוק ימי המ
יום רביעי, 19.3.2003 בשעה 19:00 הפגנה מול בית הנשיא. אנחנו הנושאים בנטל. אנחנו שמשאירים את נשותינו להיות אמהות חד הוריות, למשך 43 ימים בשנה. אנחנו מישירים מבט אל מול עינייהם הלגלגניות של חברינו שמזמן כבר לא קוראים להם למילואים. כשנבחרינו, חברי הכנסת והשרים מפחדים להתמודד עם הקושי בגיוס כוח האדם, הם בוחרים בדרך הקלה – לנצל את שתיקתנו. במקום לחוקק חוק המקטין את נטל המילואים ובכך להכריח את מקבלי ההחלטות להתמודד עם ההשתמטות, במקום לתגמל את הנושאים בנטל על ידי פיצוי הולם לנזקים הנגרמים לנו במקומות העבודה והלימודים, בוחרים מנהיגינו להטיל על גבינו מס נוסף, לא רק מס הכנסה, מס בריאות, ומיסים נוספים – אנחנו משלמים גם מס חיים. השנה שירתתי 40 ימים במילואים - 40 ימי עבודה אבודים, 40 ימי לימודים שנצטרך להשלים, 40 ימים שהותרנו לבדם את ילדינו ונשותינו אשר נושאות בנטל לא פחות מאיתנו. ימים אלו מהווים יותר מ 10 אחוזים מס שנתי הנוסף על כל אותם מיסים אשר אנו משלמים . משל אוריה החיתי ההיסטורי שוב חוזר בימינו אנו. שרינו שולחים אותנו להילחם ושומרים את מקורביהם להנות מן ההפקר. אנו שנשלחים לחזית אך נשארים מאחור בלימודים, נשארים מאחור בפרנסה, נשארים מאחור בתעסוקה. אנו שנותנים בעיניים עצומות, מובלים כעיוורים אל מול חלוקת התקציבים לא הוגנת. נצלנית. אנו איננו יכולים לשתוק עוד – לא נוכל להמשיך כך בשתיקה ובחיבוק ידיים לנוכח אוזלת היד שמגלים נציגינו ושרינו בכנסת. איננו מבקשים לעצמנו זכויות יתר. אנו מבקשים מנבחרינו לפתוח את עינייהם ולהבין כי המשאב החשוב ביותר, האדם, נשחק אל מול גזרות אין קץ. אנו דורשים חלוקה צודקת של הנטל במאבק ביטחוננו – של כולנו. על החתום – פלוגת מילואים על קציניה, מפקדיה וחילייה.
יום רביעי, 19.3.2003 בשעה 19:00 הפגנה מול בית הנשיא. אנחנו הנושאים בנטל. אנחנו שמשאירים את נשותינו להיות אמהות חד הוריות, למשך 43 ימים בשנה. אנחנו מישירים מבט אל מול עינייהם הלגלגניות של חברינו שמזמן כבר לא קוראים להם למילואים. כשנבחרינו, חברי הכנסת והשרים מפחדים להתמודד עם הקושי בגיוס כוח האדם, הם בוחרים בדרך הקלה – לנצל את שתיקתנו. במקום לחוקק חוק המקטין את נטל המילואים ובכך להכריח את מקבלי ההחלטות להתמודד עם ההשתמטות, במקום לתגמל את הנושאים בנטל על ידי פיצוי הולם לנזקים הנגרמים לנו במקומות העבודה והלימודים, בוחרים מנהיגינו להטיל על גבינו מס נוסף, לא רק מס הכנסה, מס בריאות, ומיסים נוספים – אנחנו משלמים גם מס חיים. השנה שירתתי 40 ימים במילואים - 40 ימי עבודה אבודים, 40 ימי לימודים שנצטרך להשלים, 40 ימים שהותרנו לבדם את ילדינו ונשותינו אשר נושאות בנטל לא פחות מאיתנו. ימים אלו מהווים יותר מ 10 אחוזים מס שנתי הנוסף על כל אותם מיסים אשר אנו משלמים . משל אוריה החיתי ההיסטורי שוב חוזר בימינו אנו. שרינו שולחים אותנו להילחם ושומרים את מקורביהם להנות מן ההפקר. אנו שנשלחים לחזית אך נשארים מאחור בלימודים, נשארים מאחור בפרנסה, נשארים מאחור בתעסוקה. אנו שנותנים בעיניים עצומות, מובלים כעיוורים אל מול חלוקת התקציבים לא הוגנת. נצלנית. אנו איננו יכולים לשתוק עוד – לא נוכל להמשיך כך בשתיקה ובחיבוק ידיים לנוכח אוזלת היד שמגלים נציגינו ושרינו בכנסת. איננו מבקשים לעצמנו זכויות יתר. אנו מבקשים מנבחרינו לפתוח את עינייהם ולהבין כי המשאב החשוב ביותר, האדם, נשחק אל מול גזרות אין קץ. אנו דורשים חלוקה צודקת של הנטל במאבק ביטחוננו – של כולנו. על החתום – פלוגת מילואים על קציניה, מפקדיה וחילייה.