הולכי-רגל ונהגים, ישראל 2005 - שאלה

[מֵירַב]

הולכי-רגל ונהגים, ישראל 2005 - שאלה

נמאס נמאס נמאס לי מנהגים שחושבים שהכביש רשום על-שמם בטאבו, ונמאס נמאס נמאס לי לזנק בשנייה האחרונה למדרכה - לאחר שחציתי מעבר-חצייה באור ירוק או עברתי במעבר חצייה מסומן עם רמזור מהבהב (שכחתי מה-שמו הרשמי

), הנותן לי זכות קדימה כהולכת-רגל ורק אחרי שהסתכלתי שמאלה-ימינה-שמאלה-ימינה וכו'. אני מקפידה על החוקים (עד כמה שניתן) גם בנהיגה וגם בתור הולכת-רגל, בייחוד אחרי שכמעט נדרסתי לפני חצי שנה - ומרתיח אותי שלמרבית הנהגים אין טיפת התחשבות בעצמותיהם. אחרי שיחרור הקיטור והצהרת כוונותיי על הכביש

- לשאלתי: איך להגיב לנהגים חוצפנים מהזן הנ"ל? האם יש טעם בלהתעצבן עליהם ולעשות להם תנועות מגונות? (רק חסר לי שעוד יבוא עליי ערס או חיה דומה). מה אתם עושים, בזמן שאתם הולכי-רגל ולא נוהגים בכבישים העקומים של ארצנו הקטנטונת? יומטוב, מירב

 

[לברדור נאמן]

מבין את זה

מירב, גם לי יש עירנות ורגישות רבה מאוד בעניין של מעבר הכביש ע"י הולכי רגל. אני מאוד מבין אותך ושב ומדגיש, שיש להמון נהגים, אבל פשוט המוןןן נהגים משהו לקוי בנהיגה שהם חושבים שמעבר חציה זה סתם חלק לא רלוונטי מהכביש. כשאני עובר מעברי חציה אני יכול לספר לך איך אני מתנהג. אני שומר על קשר עין הדוק עם הנהג. אם הנהג אדיב, אני מוריד ממנו את המבט. אם הוא אגרסיבי וניסה לעבור את מעבר החציה בצורה שסיכנה אותי, אני אפילו נעצר לו על הדרך ותוקע בו מבט. מצידי שיחשוב שאני משוגע. שתדעי לך שלקשר עין יש משמעות עצומה בדרך. ברגע שאת מביטה לנהג בעיניים הסיכויים שהוא יכבד אותך גבוהים משמעותית. חוצמזה, זה גם עניין בטיחותי, לוודא שהנהג בכלל שם לב שעברתי את הכביש ושלא ידרוס אותי. ראי, בקשר לקללות וכאלו, אני לא בעד, אבל כמה משפטים חזקים רצוי להגיד אם אחד הנהגים מרגיש "כיבור" ויש לו חוצפה להעיר לך על משהו. החוק כאן עומד לצידך, ויש לנהוג כלפי הנהג בתקיפות. אם את מרגישה שהנהג ביצע עבירה כמו כמעט ופגע בך, או ניסה לעקוף אותך ובלם וכדומה, תרשמי את המספר רכב שלו. את יכולה להתלונן עליו אפילו דאך אתר האנטרנט של המשטרה.

 

[מֵירַב]

אענה לך במספר דוגמאות "נבחרות"

כהולכת-רגל: 1. ירוק, אני חוצה את מעבר-החצייה, נהג חביב מחליט לטוס מאחורי גבי וכמעט "מוריד" לי ת'צורה לגמרי. 2. כיכר, ללא רמזור - עברתי מעבר חצייה, יש לי זכות קדימה בהיותי הולכת-רגל שכבר עברה חצי מהדרך, פתאום טס רכב וכמעט מרסק אותי לגמרי. לא יודעת מאיפה היה לי את האינסטינקט - אבל קיפצתי בשנייה האחרונה למדרכה, 10 ס"מ מהפגוש של הנהג ההוא. נכנסתי להיסטריה, פתחתי את הדלת שליד הנהג בעצבים ונבחתי עליו. יצא הנהג היסטרי כולו, המום, מתנצל, כמעט בכה שם - ואני? לא הייתי רחוקה מלחנוק אותו, למרות שאני לא אלימה וזה לא האופי שלי לפעול כמו שפעלתי באותו מקרה. עד כדי כך עיצבן אותי, כנראה הגיעו מים עד נפש אצלי... מכל נהגי ארצנו

בסופו של עניין הלכתי משם, משאירה אותו עומד המום - ולקחו לי בערך שבועיים תמימים להעיז ולעבור במעברי-חצייה. נפלא, נכון? 3. הנהגים שבכלל לא מדגדג להם שאני מנסה כבר שעה לחצות את מעבר-החצייה, למרות שיש לי זכות קדימה (נו, איך קוראים לרמזור המהבהב של הולכי-הרגל?

) והם רואים שאני כבר על המעבר עצמו, בתחילתו. 4. קשר עין לא עוזר, זה ממש לא מעניין אותם. הנחמדות של מרבית הנהגים שואפת לאפס, ומעטי-מעט נתנו לי לעבור וסימנו לי בנחמדות. 5. בקשר לדוגמא 4: נהג כזה עשה מחווה עם היד לסבתא שלי, "הנה גברת - תעברי, אני מחכה ולא נוסע"... התחילה ללכת. הלכה חצי. נסע הנבלה. היא נכנסה מתחת לגלגלים. שברים ועניינים. מק-סים, לא? 6. יש רמזור אדום למכוניות, אבל יש גם מעבר-חצייה בדיוק לידם. למה שהם יעמדו עליו ולא יתנו לי לעבור? כנראה שרק אותי לימדו שלא עולים על מעברי חצייה, גם אם יש פקק וממש מתחשק לי לזוז קדימה... 7. ואחרון

סליחה על השחצנות שלי, אבל בתור נהגת, אני מאלו שעוצרים ונותנים לאנשים לעבור. יומטוב, מירב

וסליחה שיצא לי ארוך, העסק מרתיח אותי

 

[לברדור נאמן]

תשובה

העניין מרתיח גם אותי, אני מאוד מבין לליבך. אני מביע צער עמוק על מה שקרה לסבתא שלך ולך כאשר חצית את מעבר החציה. אני שב ומדגיש שקשר עין הוא דבר חשוב. מירב אל תזלזלי בזה. תשאלי כל נהג מנוסה, מרצה לתעבורה ומורי נהיגה. ברגע שעובר דרך יצר קשר עם עובר דרך אחר, הוא צפוי לצפות את המהלכים הבאים שלו. גם אם לא תקבלתי זכות קדימה, לפחות תימנעי מפגיעה. בנוסף, תשתדלי להימנע מלעמוד על מעבר החציה מאשר ללכת עליו. אני מתכוון לזה שכשאת יורדת מהמדרכה וכבר עומדת על מעבר החציה, תנסי לשלוח רגל קדימה או להתרתיע את הנהגים. כמובן שתתכונני לסגת אחורה, אבל תפגיני בטחון. הנהגים מפחדים ממצבים כאלה ועוצרים. זו השיטה היעילה ביותר להשגת זכות קדימה במעבר חציה. צריך לפתח בזה מיומנות מסויימת. ברגע שיש לך מיומנות לדרוך על מעבר חציה ולהרתיע נהגים אחרים בשפת הגוף שלך, אתה מקבל זכות קדימה יפה מאוד. אני אומר לך את הדברים האלו מנסיוןן מעשי בדוק, את מוזמנת להיפגש איתי ואני אדגים לך. שמרי על עצמך ניר

 

[בארי הברבארי]

ולמה אנחנו צריכים להיות תקיפים ?!

למה לנו להביע בשפת גוף איתנה שאנו רוצים את זכות הקדימה שלנו ?! ואיזו מיומנות ילד בן 8 יכול לפתח בזמן שהוא חוצה מעבר חצייה ???

 

[מֵירַב]

תודה ../images/Emo13.gif, אבל מה אני אמורה לעשות

אם אחד הנהגים יחליט לפתע שזה ממש לא מתאים לו כל הפגנת הבטחון מצידי? וכמו שבארי כתב: איך תמליץ לילדים (לדוגמא), שהוריהם כבר מאפשרים להם לחצות לבד - לעבור בבטחה? איזו מיומנות יש להם, למעט זו שמשננים להם: "להסתכל שמאלה ואז ימינה ושוב שמאלה וימינה" וכו'...

 

[בארי הברבארי]

משהו שאני חייב לספר...

אני בדיוק כמוך,כאשר אני חוצה את הכביש במעבר חציה או לא מעבר חצייה. בודק אותו היטב לכל הכיוונים,לא בראש שלי להידרס. וכן זה מן מנהג שנהגים לא עוצרים לפני מעבר חצייה להולכי רגל באם יש כאלה ממתינים,ויש כאלה חוצפנים יותר כאשר רואים כי הולך הרגל שם רגלו על הכביש ובכל זאת שועטים לעברו וחותכים את זכות הקדימה שלו. אני חייב לומר לכם שהייתי שבוע בדימונה ובחיי,הם הפתיעו אותי שם בקטע הזה. בכל פעם שהייתי על מעבר חצייה,לא חשוב איך כמה ולמה,הנהגים עצרו !!! אני סתם עמדתי עם הכוונה לחצות ולא הנחתי רגלי על הכביש אלא רק עמדתי על המדרכה וכן הם עצרו ונתנו לי לעבור. זה היה מדהים ! וזה קרה בכל מעבר חצייה בעיר ! ועם כל נהג ! זה עשה לי קצת טוב שכן הנה יש פינה בארץ שעדיין יודעים לתת זכות קדימה להולכי רגל. זה באמת היה מדהים,שבוע שלם של זכות קדימה במעברי חצייה. הלוואי ובכל הארץ זה היה ככה.

 

[מֵירַב]

הלוואי ובכל הארץ אנשים היו אדיבים

אחד לשני, אבל מה לעשות שפה זה לא אוטופיה

יש לי מזל נאחס בכל הנוגע למעברי חצייה, בחיי... אולי אני אשקול מעבר לדימונה

 

[isra533]

מעבר במעבר חציה

למרות שמגיע זכות להולכי הרגל ברגע שהם רוצים או חוצים במעברי החציה, חובתי בתור הולך רגל לסמן בצורה הברורה ביותר לנהג שאני רוצה לעבור במעבר החציה וגם לסמן לאורך כל המעבר. כאשר אני עובר את הכביש אני מרים את היד בסימן "עצור", אותה שיטה הייתי מציעה לכל ילד העובר במעבר החציה, לפני המעבר להרים יד ולסמן שיש כוונה לעבור ולהמשיך לסמן לאורך כל המעבר. אי אפשר לבוא רק בטענות לנהגים שלא תמיד רואים בברור אם יש כוונה לחצות ולא תמיד שמים לב שיש מישהו במעבר החציה וכאן החובה של הולך הרגל לסמן בצורה הברורה ביותר על כוונתו.