הומוסקסואליות ועוד

22ק ו ס ם

New member
הומוסקסואליות ועוד

קודם כל אני רוצה לומר שלא הייתי פה בימים האחרונים ורק עתה יצא לי לקרוא את הפורום. יצא לי לקרוא מה כתבה זיקוקית עליי למטה ורק רציתי לומר שכדאי להגיב לגופו של עניין ולא של אדם, ולא להתחיל בכל מיני ניתוחי אישיות מיותרים כי הרי אף אחד לא מכיר כאן אף אחד אחר. חלק מהנושאים שאת מעלה מעניינים ועליהם הייתי רוצה להגיב ולא להיכנס להתנצחויות אישיות. בהערת אגב אומר שהסיבה שבגינה נעדרתי מהפורום היא שהייתי בכנס השנתי של human behavior and evolutionary society. זה כנס שבו דנים בכל הנושאיפ שקשורים להשלכות האבולוציה על האדם ומורכב בעיקרו מפסיכולוגים אבולוציוניים, אנתרופולוגים ביולוגיים וביולוגים. זו חוויה מדהימה לשמוע ממקור ראשון נאומים של רוברט טריברס, אד וילסון, סטיבן פינקר וריצ'ארד אלכסנדר, אם למנות אחדים. כעת לנושא של המוסקסואליות (חלק ממה שאכתוב אולי לא קשור ישירות להסברים עליה אבל מאוד רלוונטי בניסיון להסביר הומוסקסואליות בכלל). הדיעה הרווחת היום היא שגם גברים וגם נשים לא דיכוטומיים באוריינטציה המינית שלהם אלא נעים על רצף. כולנו למעשה עם פוטנציאל להתנהגות הומואית או סטרייטית והסיבה שמקובל בציבור לחשוב עליהם כעל דיכוטומיה הם בעיקרן תרבותיות (לנשים "קל" יותר לנוע על אותו רצף מאשר גברים מסיבות שונות). יש הרבה דוגמאות מההיסטוריה שמראות שהומוסקסואליות היה נפוצה בעבר יחד עם יחסי מין עם המין השני. למשל, בספרטה, גברים הומואים היו מחויבים לקיים יחסי מין עם נשותיהן פעם בחודש ובשאר הזמן יכלו לקיים יחסי מין עם בני מינם. עד 1700 לערך, משכב זכר היה נפוץ מאוד בקרב גברים נשואים באנגליה. כעת, בהנחה שיש להומוסקסואליות מרכיב גנטי יש לכך כמה הסברים אפשריים. כמו שנאמר כאן, הומוסקסואליות אינה מונעת קיום יחסי מין עם נשים. למעשה, גברים כאלו מסתדרים מצוין עם נשים והרבה מהן נמשכות לגברים כאלו. ישנן עדויות מחברות של ציידים לקטים שלגברים הומואים יש יותר ילדים מסרייטים בגלל האפיל שלהם. דווקא בגלל שהומוסקסואליות נתפסת כלא רצויה, הרבה מאוד מההומסקסואליים ממהרים להתחתן על מנת להפריך את השמועות, ובד בבד עם ניהול מערכת יחסים הטרוסקסואלית במהלך הנישואין הן משוחררים לבגידות הומוסקסואליות. הסבר מסוג אחד מתבסס על ברירת שארים וכשירות הכוללת. נוכחות אלל כזה אצל גברים למשל, יכולה לתרום לאחיות או לאחיינים ולהעלות את הכשירות הכוללת במשפחה. טענה נוספת על אותו בסיס מתבססת על האלטרואיזם ההדדי וחוק המילטון. הזכירו בשירשור את המאמר של קירפטריק שמדבר בדיוק על זה וישנם עדויות גם אצל בני אדם וגם אצל שימפנזות למשל שקיום יחסי מין עם אותו מין תורם לחיזוק בריתות חברתיות, יכול לתרום להגנה של אינדיבידואל מסוים וכו'. ההסבר הכי סביר אולי, הוא שהגנים שמעורבים בהומוסקסואליות גברית מגבירים את הפוריות הנשית. במחקר שנעשה לא מזמן מצאו בדיוק את זה ואפשר לקרוא עליו כאן: http://www.nature.com/news/2004/041011/pf/041011-5_pf.html חשוב להבהיר שגם כשמדברים על הומוסקסואליות, צריך להבחין בסוגים שונים שלה. מקובל לחלק את מיניות האדם לשלושה סוגים: 1) המין שאיתו אנחנו שואפים להזדווג. 2) המין שבו אנחנו מרגישים נוח עם עצמנו. 3) המין הביולוגי שלנו (ונתעלם ממוטציות של XXY). בעניין החלק השני: ישנם אנשים, ניקח לדוגמא גברים, שנמשכים לבחורים, אבל מרגישים שהם בעצם נשים. אלו הם האנשים שיעברו ניתוח לשינוי מין כי הם חשים שהם בעצם גבר בגוף אישה או להפך. מצד שני, רוב ההומסקסואליים מרגישים נוח מאוד עם הגוף שלהם אבל הם נמשכים לבני מינם ככה שיש כל מיני קומבינציות אפשריות. דבר נוסף, ישנם הומסקסואליים שנראים כמו בני המין השני וישנם כאלו שלא. כולנו מכירים את הסטריאוטיפים של גברים נשיים אבל מצד שני יש גברים שנראים כמו גברים רגילים ועדיין נמשכים לגברים אחרים. זה בדרך כלל מיוחס לעודף/חוסר טסטוסטרון, ואותו דבר לגבי לסביות "גבריות" לעומת "נשיות". ממצא מאוד מעניין הוא שלא משנה מה הנטייה המינית של הגבר או האישה, גם גברים וגם נשים הומוסקסואליים נוטים להתנהגות שדומה לחבריהם הסטרייטים. למשל, גברים הומוסקסואליים ייטו לסקס מזדמן ונשים לסביות ירצו מערכות יחסים מונוגניות יותר ויתרכזו באספקטים של חום, אהבה וקשר רגשי יותר מאשר סקס נטו. מבחינת גברים המוסקסואליים רבים זהו גן עדן, מכיוון שקל להם מאוד למצוא בני זוג לאותה מטרה מה שהרבה יותר קשה לגברים סטרייטים. עוד מחקר מעניין ששוונ להזכיר הוא על תאומים זהים: אם אחד התאומים הומו יש סיכוי של 50% שגם אחיו יהיה כזה. זה מראה שיש נטייה כנטית חזקה מכיוון שהסיכוי גבוה יותר מהשכיחות באוכלוסייה, ומצד שני זה מראה שצריך דבר מה נוסף, הגורם החברתי הוא שמשפיע.
 

זיקוקית

New member
יפה. ככה אני אוהבת. תודה

אני אוהבת תשובה לעניין, ואני שמחה לראות שיש עם מי לדבר, גם אם דעותינו חלוקות. ברוך שובך
 

Caligola

New member
ברוך שובך מ-Austin שב-Texas..

בפורום ביולוגיה ומדעי החיים הובאה ידיעה מעניינת על מחקר בו נערך שינויי גנטי בדרוזופילה והוביל להתנהגות הומוסקסואליות, אני מעתיק את הידיעה משם לכאן: "חוקרים גילו כי מניפולציה גנטית פשוטה יחסית של החלפת גן אחד בין הזכר לנקבה מוביל את הנקבות להתנהגות זכרית של חיזור מול נקבות אחרות ואת הזכרים להתנהגות פאסיבית כשל הנקבות מול זכרים אחרים. החוקרים טוענים כי המידע החדש בדרוזופילה לא מעיד כלל ועיקר על ההתנהגות המינית בבני אדם, שכן לא ניתן לשנות נטייה מינית באדם ע"י החלפה של גן בודד. עם זאת, קובעים החוקרים, אין ספק שיש לגנטיקה השפעה על ההתנהגות המינית שלנו. לידיעה המלאה מאתר Science Update - קישור: http://www.nature.com/news/2005/050531/full/050531-9.html "
 

Caligola

New member
אם כבר הזכרת את Hbes, אז יש דבר

שאני מעונין לדון בו, והוא - פסיכולוגיה אבולוציונית. אני יודע שזה תחום חדש ושאין אותו בינתיים בארץ, ועל מנת שסטודנט ילמד אותו עליו לשהות באוניברסיטאות בחו"ל בו התחום הזה נלמד. ככלל, יש לי ביקורת על כל התחום של הפסיכולוגיה, פסיכולוגיה כידוע מוגדר כחקר ההתנהגות, המחשבה, והתודעה האנושית. לדעתי, אני לא חושב שניתן מתוך התבוננות בהתנהגות האנושית להפיק רשימה של כללים שיסבירו התנהגות באופן מדוייק. כלומר, לדעתי, יכול להיות שניתן יהיה לאפיין התנהגות אך לעולם לא ניתן יהיה לאפיין אותה בצורה מדוקדקת. ואני אגיד לך גם יותר מזה, פסיכולוגיה נראתה לי תמיד כמו טאוטולוגיה (ולא שונה בהרבה מדת), היא מכילה הרבה תאוריות שלא יכולות להכנס לתוך פארדיגמה מדעית. כידוע יש מספר גישות שונות בפסיכולוגיה: הראשונה נקראת ביהייביוריזם, הביהייביוריזם היא גישה מטרליסטית לחלוטין שכן לפי הביהייביוריזם תחושת הרצון החופשי היא אשליה, וכל ההתנהגות נקבעת על פי הסביבה בתהליך של אסוציאציה וחיזוקים. ואז יש את הגישה הקרויה קוגניטביזם, שהיא גישה הטוענת שתהליכים מחשבתיים יכולים להיות מובנים אך ורק על פי פוזיטיביזם, איפיון כמותי, ועל פי המתודה המדעית. ואם זה לא הספיק מגיעה הפסיכולוגיה ההומניסטית שמנסה להבין את ההתנהגות האנושית על פי חקירת החוויות שאינדיבדואל עובר, וגם מגיעה הגישה הפסיכודינאמית ומנסה להסביר התנהגות אנושית ולכלול בתוכה גם את התת-מודע. וספרנו עד עכשיו ארבעה גישות שונות המנסות להבין את ההתנהגות האנושית, ולהגדיר אותה כאוסף של כללים. האם הגישות האלו הם מדעיות וכוללות בתוכם את עקרון ההפרכה? אני חושב שלא, ואני אשמח אם תוכל להרחיב בנקודה הזאת. אז לפני כחמש ימים נסעת לכנס השנתי של human behavior and evolutionary society שהתקיים ב-Austin שב-Texas, והיו שם מרצים רבים וביניהם גם כאלה בעלי מוניטין עולמי כמו סטיבן פינקר ועוד, ושם אני מניח, הועלו תאוריות רבות שעסקו בתחום פסיכולוגיה אבולוציונית, והשאלה שלי היא האם התאוריות שהועלו שם הם תאוריות העובדות לפי הפארידגמה המדעית? והאם הם כוללות בתוכם את עיקרון ההפרכה?
 

22ק ו ס ם

New member
בבקשה

אני נמצא כרגע בארה"ב ולומד בדיוק את זה. אפשר לחלק את התשובה לכמה רבדים ואולי תרצה אפילו לפתוח שירשור חדש בנושא. באופן עקרוני, אתה צודק בחלק מהביקורת שלך על הפסיכולוגיה המסורתית. פרויד למשל, אינו מדע כי הוא באמת לא פועל לפי עיקרון ההפרכה. אני דווקא הייתי מגדיר אותו בתור ספרות כי הוא תרם למחשבה המודרנית אבל למעשה הוא גרם נזק גדול יותר מאשר תועלת כי כל ממשיכי דרכו היו לא מדעיים (זו כמובן לא אשמתו). כשניסו לבדוק בצורה יותר שיטתית את הנחות היסוד שלו מצאו שאין בהן ממש (למשל, תסביך אדיפוס שלא ממש קיים ומאפיין חשיבה פטריאכלית של סוף המאה ה19). החלוקה שחילקת את הפסיכולוגיות היא די מיושנת. כלומר בהביוריזם באמת היה זרם חזק לפני 50 שנה אבל אף אחד היום לא מחזיק בהשקפה כל כך קיצונית. חלוקה יותר מודרנית שתראה אותן במחלקות לפסיכולוגיה הן: קוגנטיבית, התפתחותית, קלינית, חברתית ולפעמים ניסויית. הגישות השונות בפסיכולוגיה לא בהכרח סותרות אחת את השנייה אלא פשוט דנות בתחומים אחרים. לכל תחום יש תיאוריות טובות יותר או פחות כך שהיא אפשר להגיד שכולה טאוטולוגיה. יש באמת הרבה תיאוריות כאלו אבל בעיקר בתחום שמחוץ לקלינית יש ניסיון ליצור תיאוריות מדעיות וכמותיות. הבעייה עם רוב התחומים הללו שהם בעיקרם תיאוריים ולכאן נכנסת הפסיכולוגיה האבולוציונית. למשל, מלמדים אותך בפסיכולוגיה חברתית שגברים נמשכים לנשים דומות להם אבל לא מעבר לזה. הם מתארים מצוין מה קורה אבל לא ממה זה נובע. אין מה שנקרא הסברים אולטימטיביים והפסיכולוגיה האבולוציונית מספקת אותם בהרחבה. או לדוגמא מחקרים קוגנטיביים על זיכרון שמראים שאנשים זוכרים דברים מסוימים בסיטואציות מסוימות אבל לא באחרות אבל לא מסבירים למה. הפסיכולוגיה האבולוציונית אינה למעשה פרדיגמה משל עצמה, אלא היא יכולה להיות מוכלת לכל אחד מהתחומים הקיימים בפסיכולוגיה. היא מוגדרת כשילוב בין אבולוציה לפסיכולוגיה קוגנטיבית. בלב הפסיכולוגיה האבולוציונית יושב עיקרון האדפציה (למרות שלא שוללים התנהגויות שאינן כאלו!) והתיאוריה המיחשובית של המוח שפינקר הציג בספר שלו. הרעיון הוא לנסות להבין התנהגויות של אנשים בראי הפסיכולוגיה האבולוציונית, בעיקר פופלאריים מחקרים בראי הברירה המינית. יש המון מחקרים אמפיריים שגוזרים השערות על סמך עקרונות האבולוציה ואפשר לבדוק אותן ולהפריך אותם. אתה יכול לגזור השערות ולבדוק אותם במעבדה. למשל, הדוגמא שהועלתה בקשר לוג'ימוס. האם זו אדפטציה? אם כן, אלו נשים צפויות לחוות את זה? לא תמיד אפשר לבדוק דברים במעבדה, אבל כמו גם בתחומים אחרים יש הצטברויות של נתונים ממקורות שונים שמעלים את הסבירות שהתנהגויות מסוימות הן אדפטציות. בדרך כלל הקריטריונים לבדיקה הם: מודולריות גבוהה, מורכבות גבוהה, אוניברסליות (גם בתרבותיות שונות וגם היסטורית), למידה ספונטאנית, וקשר ישיר של התכונה להישרדות או לרבייה. לא תמיד קל לדעת את כל הדברים הללו, אבל למשל תכונות כמו סימטריות או יחס מתניים ירכיים יש כבר מספיק נתונים שהן נחשבות כאדפטציות. חלק מהתכונות די בולטות ואחרות קצת יותר מסובכות. האם אתה מכיר את wason task? אם לא אכתוב על כך בהמשך. בינתיים אתה מוזמן לקרוא שאלות נפוצות בקשר לפסיכולוגיה אבולוציונית באתר של אוניברסיטת סנטה ברברה. אם תרצה, תחפש hbes 2005 ותוכל לראות את ההרצאות שניתנו בועידה ולשפוט בעצמך. כמובן שיש הרבה טרמפיסיטים בתחום שמוציאים לו שם רע. הרבה אנשים שקראו על אבולוציה לראשונה וחושבים שהם חכמים גדולים חושבים שהם יכולים להסביר הכל דרך זה. ככל שמעמיקים בתחום רואים שיש כל מיני ניואנסים והתניות שתלויות במידה רבה באסטרטגיות שונות שנוקטים אנשים שונים. זה מאוד הגיוני אם חושבים על זה שלאנשים שונים יש איכויות שונות ותכונות שונות ולכן צפוי שלא יתנהגו בדיוק אותו דבר.
 
למעלה