הומור ארגנטיני

[אלון 58]

הומור ארגנטיני../images/Emo6.gif

זוג בארגנטינה לא מעונין לקבל יותר הזמנות לחתונות.

 

[marcenav]

אולי אפשר להצדיק אותם

אני לא יודעת איך הולך בחתונות אצלהם בנוגע של ציקים או מתנות תחשבו אצלינו רק 4 חתונות בחודש גומרים עם 1000ש"ח(לפחות) לאדם אחד אבל לא נעים לא להגיע במיקרה ואותו זה שהזמין אותך היה באירוע שלך..

 

[גרי רשף]

זה לא כל כך קשור לארגנטינה..

לפני כמה שנים במילואים סיפר לי חבר במהלך השמירה (אז יש זמן לדבר כמה שרוצים..) על בעייה דומה: הוא מובטל, ועליו ללכת לארבע חתונות ולתת צ'קים בסכומים שאינו יכול להרשות לעצמו, והוא גם מנוע מלהיעדר בתירוצים כאלו ואחרים מפני שמדובר באנשים שהיו בחתונה שלו ולכן הוא מחוייב לבוא לחתונתם ולשלם את שווה הערך של מה שהם הביאו לו.. כדאי אולי לציין שלא מדובר בסידור של "היום אתה נותן לי 100 ומחר אני נותן לך 100 וכך השתווינו", אלא בסידור של "היום אתה נותן לי 100 שמתוכם נשארים לי 10 (לאחר ההוצאות על האולם והמוזיקה וכו') ומחר אני נותן לך 100 ולך נשארים 10 וכך כל אחד מאיתנו הפסיד 90". לשמחתי אני חי עם בת הזו שלי ללא חתונה + אולם וכו', איש לא נתן לנו צ'קים, אינני חייב דבר לאיש, ואני משתדל עד כמה שאפשר להיעדר מאירועים כאלו: גם לשלם הון תועפות, גם לסבול ממוזיקה מחרישת אוזניים, גם לבזבז ערב שלם.. מה עוד?

 

[איימי המתגעגעת]

בכל-זאת זה כן קצת קשור...

החתונות בארגנטינה (כמו שהבנתי מסיפורים) מתחילות בשעות הערב המאוחרות.... ונמשכות בדרך-כלל עד השעות הקטנות של הבוקר... ולא כמו בארץ שבשעה 22:00 והלאה נשארת רק המשפחה הקרובה - כי יום אחרי צריך לעבוד..... ובכל-זאת כולם קמים למחרת לעבודה. איך שהוא נראה לי שזה יותר קשרו לשעות שבה "משקיע" האורח בהגעה / הכנות- ביגוד וכו' / וביום שאחרי מאשר הכסף שצריך לשלם....

 

[אלון 58]

בכל מקרה...,

גם אצלנו,ואני בהחלט מבין את הזוג הארגנטינאי שצוטט בידיעה,אנשים שיש להם קצב גבוה יחסית של הזמנות לארועים חבריים ו/או משפחתיים מסוג זה(חתונות,בריתות,בר-מצוה וכו'...),מתיחסים אל הזמנה כזו כך: הנה קבלתי עוד ברירת-קנס,יש מצבים שזה היחס לכך.

 

[איימי המתגעגעת]

ואללה ת'ספר לי על זה...

מאז שהתחלתי לחלק הזמנות לחתונה שלי (נישואין שניים שלי בעה"ש עוד שלושה שבועות) - נתקלתי בכמה תגובות... ממש "מרנינות"... של אנשים עם הרבה טקט... מיותר לציין ישראלים לגמרי. להלן - כמה פנינים: * מה.. רק לפני חצי שנה עשית אירוע... (בר-מצווה של הבן)... * אה... לא, אני לא צריך הזמנה.. .באמת..... * ואי... בבאר-שבע.... איך אני אגיע.... (וזה מאחד שנסעתי לחיפה לחתונה שלו...) * אוי.. אני צריך לבדוק... נראה לי שאני לא בארץ באותו זמן... * אההה... .אנחנו לא הולכים לאירועים מחוץ לקיבוץ ("פנינה" ממקום העבודה של בעלי לעתיד). * מאמי... את ממש חמודה... באמת תודה... הזמנה יפה.. אבל יש עוד כל-כך הרבה זמן.... היתה חסרה לי רק תגובה של "אין לי מה ללבוש..." אבל היות ולא סיימנו לגמרי לחלק את ההזמנות - אני לא אתפלא אם זה יגיע... any way.....ממש אוהבים לשמוח הישראלים שלנו... וכאן אני אצטט את גיסתי הברזילאית שאומרת... שהישראלי והיהודים בפרט... לא יודעים לשמוח.... זה לא נכון - תן להם רק סיבה לשמוח לאד - ואז תראה שמחה אמיתית... שיהיה לכולם רק טוב ו... נתראה בשמחות!!

 

[אלון 58]

מדובר בסוג של הומור../images/Emo9.gif...,

לפעמים אני שומע מחברים בעבודה למשל,משהו כמו...,"אוי ואבוי,יש לי השבוע שלושה ארועים",ואני שואל באירוניה:"אילו ארועים,ארועים פליליים?"

ומאחר ואנו שייכים למגזר שעובד משמרות,לפעמים האנשים האלה צריכים לקחת במיוחד יום חופשה או להחליף משמרת עם מישהו,ולא תמיד זה יכול להסתדר מכל מיני סיבות,ושמעתי גם שיחות מאנשים ותיקים,שכולם מכירים את כולם מדורות,ויש הזמנות הדדיות לחתונות וכו'...,אז עקב רבוי הזמנות לאדם אחד שמעתיו פעם אומר שכל שבוע יש לו ברירת-קנס אחת או שתיים.

 

[gallardo]

לכן השמחות של הדתיים הכי סבבה

גם זול וגם המתנות הם זולות. הבעיה היחידה למי שלא דתי היא ההפרדה, אבל גם השינוי הזה יכול להיות נחמד לפעמים. אז לכו על זה