הומור

[ST]

הומור

מקווה שהשאלה לא תהיה פרובוקטיבית מדי, אבל - האם לדעתם יש 'הומור' בתנ"ך? השאלה באה בעקבות הפסוק "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וּמֶה קוֹל-הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי וְקוֹל הַבָּקָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שמואל א טו, יד) ידועה ה'הלצה' כי הצורה שבה נכתבה המילה "ומה" (מנוקדת בסגול במקום בפתח), היא בגלל קולות הצאן ("מֶההההה, מֶהההה)/ מכירים עוד מקומות כאלו? ערב טוב!

 

[ST]

בשורה השניה לדעתם=לדעתכם...

 

[אלי ו.]

הייתי קורא לזה ציניות ולעתים סרקזם

ומצורף קישור לדוגמאות (כולל הדוגמה שהבאת) מהאתר המצויין של אראל סגל http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/cinyut.html

 

[ST]

את אראל אני מכירה,

וגם את רוני (שכבר מזמן לא אביקם.

) ואני מחפשת עוד דוגמאות. מישהו?

 

[גרי רשף]

אוסיף עוד דוגמה שחסרה באתר

וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר (שמות יד יא) http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0214.htm#11 וגם כמה ניבולי פה עסיסיים לחובבי הז'אנר: וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן-צְרוּיָה, אֶל-הַמֶּלֶךְ, לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה, אֶת-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ; אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאָסִירָה אֶת-רֹאשׁוֹ (שמואל ב טז ט) http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t08b16.htm#9 וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-דָּוִד, הֲכֶלֶב אָנֹכִי, כִּי-אַתָּה בָא-אֵלַי בַּמַּקְלוֹת (שמואל א יז מג) http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t08a17.htm#43 וַיְהִי, כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת-יֵהוּא, וַיֹּאמֶר, הֲשָׁלוֹם יֵהוּא; וַיֹּאמֶר, מָה הַשָּׁלוֹם--עַד-זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ, הָרַבִּים (מלכים ב ט כב) http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t09b09.htm#22

 

[Y. Welis]

יש - מיכל ודויד למשל

 

[shukfr]

הסבר בבקשה

 

[Y. Welis]

מיכל צוחקת למראה כירכוריו של דויד

סביב הארון.

 

[שיבולית]

הכי "הומוריסטי" בתנ"ך לדעתי

אליהו במעמד הכרמל.

 

[shushu10]

לי נראה מעמד הכרמל דרמטי

עד אימה. אבל אולי אין לי חוש הומור ??

 

[masorti]

"אולי ישן הוא וייקץ".

 

[shushu10]

"אני ישנה ולבי ער"

 

[שיבולית]

מה עם כל הלעג של אליהו כלפי

עובדי האלילים? כל הקטע של תקראו בקול גדול יותר וכו'... (אגב זה לא גורע מהדרמטיות, אולי רק מעצים אותה).

 

[shushu10]

הכל ענין של טעם!| גלידה| / ../images/Emo78.gif

כמאמרו של המדרש: הוריד להם המן...והיה כל אחד מישראל טועם כל מה שהיה רוצה... אף דבר שלא היה אומר בפיו, אלא חושב בלבו לומר מה שנפשו מתאווה, היה הקב"ה עושה רצונו, והיה טועם טעם מה שהיה מתאווה. שמות רבה ה,ג

 

[גרי רשף]

הומור שחור

וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, עֹבֵר עַל-הַחֹמָה; וְאִשָּׁה, צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר, הוֹשִׁיעָה, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר אַל-יוֹשִׁעֵךְ יְהוָה, מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ; הֲמִן-הַגֹּרֶן, אוֹ מִן-הַיָּקֶב. מלכים ב' ו' כ"ו-כ"ז תשובתו הסרקאסטית של המלך נאמרת על רקע הרעב הנורא בזמן המצור.