הון עצמי לדירה

עופר1002

New member
הון עצמי לדירה

אני מעוניין לקנות 2 דירות בסך 1000000 ש"ח כל אחת ולהשכיר אותם. האם ניתן מבחינת הבנק לשעבד דירה אחרת שברשותי(לא דירת מגורי) ששווה כ 1.2 מיליון לצורך רכישת הדירות כך שלא אצטרך להשתמש בהון עצמי. יש לי אפשרות גם לרשום אחת מהדירות על שם ילד בגיר.
 
אפשר לעשות חצי ממה שרצית

את הדירה הראשונה והדירה הנרכשת אפשר למשכן
עד 50% מערכן כל אחת. כלומר תוכל לרכוש כך
דירה אחת בשווי מיליון ולא שתיים כפי שרצית.
בהצלחה,
רימון חייט
מנהל פורום נדל"ן בתפוז
כותב הספר מדריך למשכנתא יעילה - http://www.effectivemortgage.co.il/spnv/
טיפים בחינם להחזרים נמוכים במשכנתא שלכם: http://www.effectivemortgage.co.il/tip
הרצאה שלי בנושא נדל"ן, השקעות ומשכנתאות: https://youtu.be/4x5fnkMmMSw
טלפון: 03-549-6611
 
האם ברור לך שאתה פועל בניגוד למגמות שוק הנדל"נ ?

האם לקחת בחשבון את המיסוי היקר שעומד בפניך ואולי בעתיד אף יגדילו את המס על ההשכרה ?

שהרי בדיוק על משקיעים מסוגך מתריע ופועל שר האוצר.

האם חשבת מהו סכום ההחזר החודשי שלך, מה הריבית שתשלם, ומה יקרה אם הדירות לא יושכרו במשך תקופת זמן מסויימת ?

לעניין רישום דירה ע"ש בנך הבגיר :
ראשית אתה מגביל את יכולתו לרכוש דירה בעתיד ולהנות מפטורים.
שנית, אתה באמת שברשות המיסים ישקטו ? יש להם מחלקת חקירות שיכולה לבצע בדיקה מהיכן הגיע הכסף של בנך ולהחליט ש...בנך מעלים הכנסות או שמדובר על עסקת "צל" ושלא הוא הבעלים האמיתי...ומכאן שתורשע בדין.
 
מקרה בוחן להגדרת מתנה או הלוואה לבן הבגיר לצורכי רכישת דירה.

בפסה"ד בעמש 2023/01 עדי ביבי נגד מנהלת מס שבח מקרקעין.
נידונה השאלה האם כספים שנתן אב לביתו לצורך רכישת דירה הם בגדר מתנה או הלוואה.
וכך קבעה ועדת הערר: "בשקלנו את הנסיבות בשלב קניית הדירה הנ"ל, לא שוכנענו כי העוררת, שאמצעיה הכספיים היו מוגבלים, תקבל הלוואה בסכום נכבד לקניית דירה במודע שאין באפשרותה לפרעה".

הרושם העולה מעדות העוררת הוא שבינה לבין אביה ובת זוגו לא נערכה עסקת הלוואה.
העוררת לא התכוונה ללוות כספים לצורך קניית הדירה הנ"ל שגילתה חוסר עניין לגביה. לא מן הנמנע שהעוררת, שלא בידיעתה, שימשה כלי שרת בידי המלווים והמתווך מטעמם לקניית הדירה הנ"ל כהלוואה שקיבלה "כביכול" מאביה ומכירתה תוך זמן קצר ברווח. נראה לנו שבמישור היחסים שבין העוררת לבין אביה, יש לסווג את מתן הכספים לקניית הדירה הנ"ל כמתנה".

ועדת הערר מוסיפה ומנמקת את החלטתה בשלושה נימוקים עיקריים:
ראשית, בכך שההפקדות בחשבון האב שהוצגו על ידי העוררת כהחזרי ההלוואה אינן מעידות כי מדובר דווקא בהחזרים הקשורים למכירת הדירה.
שנית, בשל העובדה שהמלווים, קרי האב ובת זוגתו נמנעו מלהעיד.
ושלישית בשל יחסי הקרבה בין האב לביתו אשר יוצרים חזקת מתנה.

סיכומו של דבר, נקבע כי הדירה נתקבלה במתנה ובהיעדר התקיימות תקופת הצינון הרלוונטית יש לחייב במס שבח מלא.
 
למעלה