לכל זמן ו עת לכל חפץ
החיים מזמינים לנו אירוניות רבות.אחת הגדולות שבהן היא פרדוקס הזמן הסבלנות ו הפעולה. לצעירים יש כל הזמן שבעולם,אבל אין להם סבלנות.לקשיש יש סבלנות רבה,אבל מעט מאוד זמן. הצעיר יעדיף מעש על חוסר מעש,והקשיש יבחר בחוסר מעש על פני מעש. מעשה חסר סבלנות ,אחת דינו להיכשל.אבל סבלנותהמובילהלחוסר מעש היא כישלון בפני עצמו. בוקר צח ממני
