תגובה מקובצת לכמה מהטענות
1. לטענה שהרבה קולות "קטנים" יצטרפו לקול גדול ומשפיע: 675 הימים שעברו מאז נשבה גלעד שליט, ו-658 הימים מאז נשבו אלדד רגב ואהוד גולדווסר יוכיחו את הטעות המעשית שבטענה הזאת, גם אם בתיאוריה היא נשמעת כנכונה, ואולי בעניינים אחרים היא אכן מוכחת. גם הקולות הרבים כבר 21 שנים בעניינו של רון ארד "עזרו" לו ולבני-משפחתו כ"כוסות-רוח למת". 2. לפעמים דווקא פעולה או "קול" שתיאורטית נחשבים שוליים ולא נחשבים - "עושים את העבודה". צריך להפעיל את המוח היצירתי, ולא פחות מזה - העזה ! את אלה אחרי איתור היעד להשפעה ומציאת נקודת-התורפה שלו, ושם ללחוץ ! 3. גם את הערוצים של ממשלות ואישים וגורמים מחו"ל ניסו (זכרו את המסעות והעצרות והפגישות והשידורים הרבים של בני-המשפחות בחו"ל, בשנה-שנה וחצי אחרי העלמות בניהן). גם כן לשוא ! כתב לי "גורם" מחו"ל שגם אותו ניסיתי לגייס לענין: החוטפים-שובים (הוא ציין את שמם) לא יקשיבו, שלא לדבר על הענות, לפניה שלנו, על אף היוקרה האישית-הבין-לאומית שלנו (מדובר בקבוצת אישים). חבל על זמנך ועל זמננו. בכל זאת אחד מהקבוצה ניסה, ו"הכתף הקרה" שקיבל הייתה דווקא כתפם של ה"גורמים" הישראלים... (אגב: אמירה דומה שיגרה אלי שרת-החוץ כאשר ניסיתי להעזר בה כמי שתנסה "לאמר מילה" לראש-הממשלה": חבל על הזמן שלך. אולמרט לא מקשיב !) 4. הכי חשוב ולגופו של ענין: הטענה שהענות לדרישות-הצעות החוטפים והמחזיקים בשבויים לשחרר כך-וכך אסירים (מספר), ובהם את אלה ואלה (שמות-אנשים), תעודד חטיפות נוספות. לפחות העובדות ההסטוריות מוכיחות אם לא את היפוכה של הטענה (הענות לדרישות החוטפים תבלום חטיפות נוספות, שגם היא תיתכן), הרי לפחות את אפסותה ! אחרי שבייתו של גלעד שליט עברו 17 ימים של "עשיית-שריר" ואי-כניעה לסחטנות הטרוריסטים... ובאה החטיפה הנוספת של אלדד רגב ואהוד גולדווסר ! הרי לא שחררנו אסירים תמורת גלעד ! אז אולי דווקא כי לא שחררנו ? מאז לא נענינו לדרישות-החוטפים ולא שחררנו את האסירים שהם דרשו שנשחרר (שחררנו אחרים, לכאורה ללא קשר לענין השבויים), ולפחות 4 פעמים ב-22 החודשים האחרונים נעשו נסיונות-חטיפה נוספים (אלה שעליהם פורסם ברבים). רק ב-3 השבועות האחרונים - במסופי 'קרני' ו'כרם-שלום' נעשו נסיונות חטיפה, וכך קודם לכן ב'נתיב העשרה' ולפחות פעם אחת בגבול לבנון (ואני יודע על נוספים). ראו גם את אזהרתו מאתמול של ראש אמ"נ על התרעה מפני נסיון-חטיפה "גדול" ביום העצמאות הקרוב ! מדוע ? כי שחררנו אסירים תמורת גלעד, אלדד או אודי ? קדחת ! כלומר: אין קשר ישיר, מותנה ובלעדי בין שחרור שנשחרר אסירים ערבים מהכלא הישראלי לבין חטיפות נוספות, שההבדל בין הצלחתן לכשלונן נובע לא מעט מההבדל שבין הקפדה על 'שמירת תחת' של מי שעלול להחשב קרבן פוטנציאלי לחטיפה, להזנחת הזהירות ואמצעיה ! ועוד תזכורת עובדתית: בבתי-הכלא הישראלים ובמקומות-המעצר כלואים כיום קרוב ל-12 אלף (!) אסירים ועצירים ערבים-פלשתינים ולבנונים וירדנים, תחת הגדרות-כליא' שונות. יש בהם אסירים המרצים עונש שפסק להם בית-משפט, ישנם כאלה שההליכים המשפטיים לגביהם טרם הושלמו, ישנם מי שכלואים לצרכי-חקירה או כקלפי-מיקוח אפשריים (שימו לב: ישנם גם כאלה !), וישנם במה שמכונה "מעצר מינהלי". דוגמה אחת מתוך מאות, ואולי אלפים: לבנוני שנשפבישראל כמרגל, ריצה את מלוא העונש שנפסק לו, ללא קיצור, והיה אמור להשתחרר כחוק לפני כשבוע-שבועיים. הוא לא שוחרר וכנראה לא ישוחרר בעתיד הנראה לעין, כי שומרים אותו בהגדרה של 'מעצר מינהלי' - כקלף מיקוח מול חיזבאללה ! ועובדה נוספת לענין זה, למי שלא יודע, או שכח או מעדיף להתעלם: בכל שבוע צה"ל והשב"כ חוטפים (עוצרים לצרכי-חקירה בלשון ה'מכובסת' של דובר-צה"ל) כמה עשרות פלשתינים, בעיקר מרצועת-עזה. ב-22 החודשים מאז נחטף גלעד שליט נשבו-נחטפו-נעצרו כך כמה וכמה מאות מתושבי ה'רצועה'. לפי אמדני הלא מוסמך - אולי כבר 600-700 כאלה ! (במקביל שוחררו כ"מחווה" לאבו-מאזן גם כן כמספר הזה של כלואים פלשתינים, מיהודה ושומרון וגם מרצועת-עזה. כלומר: המספר הכללי של פלשתינים הכלואים בישראל נשאר פחות או יותר אותו מספר, ואולי אף גדל במקצת ! בלי להסתבך בויכוח פוליטי או בטחוני - האם הכליאה הזאת מוצדקת יותר או פחות משבייתם של גלעד, אודי ואלדד - לפחות מההיבט העובדתי גרידא, ההבדל ביניהן הוא 1.) - במספר השבויים-נחטפים-נכלאים-נעצרים, ו-2.) - אנחנו בעצם לא יודעים בידי מי נמצאים גלעד, אלדד ואודי, שהמחזיקים בהם בודאי אינם "גורם מדינתי ריבוני" כמו ממשלת-ישראל, צבאה ושירות-הבטחון שלה, אלא אנשים המשתייכים לארגוני-לחימה-גרילה-טרור (כל אחד ימחוק את המיותר לפי הבנתו, השקפתו ודעתו), שאולי אפילו ביניהם אין זהות אינטרסים וכפיפות לסמכות מוסכמת אחת ! 5. לכן: אם בצד הפלשתיני ו/או הלבנוני אנחנו מגששים ופועלים כמו סומים (עוורים) בארובה, בצד הישראלי ישנה כתובת ברורה: אהוד אולמרט וממשלת-ישראל ! עליהם צריך להפעיל את הלחץ ועליהם צריך להשפיע, כדי שבמצפון נקי הם יוכלו להגיד: אנחנו את שלנו עשינו, אלה השובים שאינם משתפים פעולה ! את זה, למיטב שיפוטי, אולמרט ושרי-ממשלת-ישראל אינם יכולים להגיד, לפחות אם אסתמך על עדותו מלפני שבועיים-שלושה של עופר דקל, שמונה לכאורה לטפל בענין, ואמר "בחדרי-חדרים" שאשמת אי-ההתקדמות בעניינם שלה שבויים אינה רק "בגללם" (קרי: בגלל השובים) ! ודי לחכימא ברמיזא. הארכתי, כי הענין קודם כל חשוב כל-כך, וגם מורכב ו"נגוע" בכל מיני שיקולים והצגת-עובדות על-פי השיקולים והאינטרסים.
