הופעה אדירה של הפליינג בסינדרום...
הקיץ נוגס בכל חלקה טובה בערב התל-אביבי, אבל בירידה בירושלים כבר מקדמת את פניי רוח חורפית צוננת, כראוי למרץ. דרך יפו עוברת בנעימים עם העצירה הקבועה לחצי קילו בורקס גבינה ליד הכניסה לשוק מחנה יהודה, ותוך זמן קצר אני נכנס (בחינם, תודה לשלמונזה ולתפוז) ל"סינדרום". שלום זריז לשתי הנועות - Nushi (משכבר הימים
) ו-NoaHK (נעים מאוד
) - ליקוק זריז מ-T-Bone (כמו שקרא לו גדי, זה פינצ'ר/בוקסר קטן, של בריאן כנראה) וחזרה החוצה לסיבוב קצר בגן העצמאות. בשעות מאוחרות יותר של הלילה השמועה היא שכנראה עדיף לא להסתובב שם בלי חגורת צניעות ושוקר 300W, אבל בינתיים די נעים: מנורת הלוגן מפיצה אור חלבי על הדשא, ואני רוקד לאטי ומותח את הצל שלי עד עשרות מטרים קדימה. זמן לחזור, והחבר'ה עולים לבמה ופותחים ב-Doorway To Simplicity. שום דבר לא הכין אותי להמשך הערב. בטח לא רשימת השירים על הבמה, שנראתה קצרה להחריד במבט חטוף. הפליינג היו כל כך אינטנסיביים ומצוינים הערב, והסינדרום רק הדהד והדגיש את זה מכל הפינות של המקום הקטן והסימפטי הזה - ויש לציין כי אף מלא אנשים במידה מכובדת ביותר. איסר, שכונה בחיבה ע"י גדי כ"יקיר הלהקה" (בעוד גבע מגחך בסיפוק), שתק הרבה ותופף עוד יותר הרבה, והכי חשוב - חייך המון כמו שאני אוהב אותו. אין תחליף למתופף הזה, ואין בכלל ספק שהוא מחזיק את ההופעות שלהם על השכמות החסונות שלו. איזו חדוות נגינה, איזה שילוב כובש בין צניעות, עדינות ועוצמה בבת אחת - פשוט לבהות בבן-אדם ולהתמוגג. גדי שפך הערב המון נשמה, והיה מדויק ורגיש מאוד, ובעיקר נתן קולות שניים מקסימים שתרמו המון, וגם בלעדיהם קשה לדמיין את החווית הפליינג-ית. הסתובב בקהל כשהרגיש כלוא במשבצת שלו, נהם כששרתה עליו הרוח, פינה מקום לגבע ולאיסר בזמנים הנכונים, החזיק קצב... הכל לעילא. וגבע... טוב, מה יש לדבר. אמנם הקול שלו היה קצת עייף היום לעומת פעמים אחרות זכורות במיוחד, אבל חוץ מזה הוא ממש נצץ. סולואים בלתי נגמרים (בעידודו הפעיל של בריאן), מסירות בהגשה ובנגינה מכאן ועד הודעה חדשה, מה עוד צריך לבקש... אחרי זמן שנראה כמו נצח מבחינת האינטנסיביות שאפפה אותי, הצצתי בשעון בצד ונוכחתי לדעת כי עברה רבע שעה בלבד מתחילת ההופעה... והשירים המשיכו והמשיכו, ועל אף שהיו מעט מהם (9 עד סוף החלק העיקרי) - כל אחד היה עולם ומלואו, קיבל המון כבוד מהלהקה ונתן המון תמורה לתשומת הלב (המלאה, אני בטוח) של הקהל. ואני כבר הייתי ברקיע השביעי, בעוד הפליינג חותמים את ההופעה עם ביצוע סוחט אוזניים ותשואות ל-Pain To Give. להדרן עלה גבע עם האקוסטית, ועשה 4 משיריו הטובים ביותר. וכמו שהדר אמר על גירסת האלבום, כשגבע שר And I waste myself for so long, גם אני הייתי רתוק לגמרי ליופי המזוקק הזה שהתנשא מעל בימת הסינדרום... אחרי מחיאות כפיים בלתי פוסקות, ובריאן במצב רוח טוב במיוחד, עלו כל החבר'ה בשנית לאקורד סיום סופי בשניים משיריהם החזקים ביותר. הפליינג הוכיחו הערב שוב שהם להקת ההופעות הטובה ביותר בארץ כיום. מגובשים, עושים מוזיקה מעולה, בעלי עוצמה ונשמה בעת ובעונה אחת, כולם שיר הלל לרוק'נ'רול ולאהבת המוזיקה בכלל... ודיאלוג חביב לאחר ההופעה: <אני, מחזיק את רשימת השירים של גבע> "גדי, אפשר לקחת את הרשימה?" <גדי, מצביע על הרשימה שלו> "יש פה עוד אחת" <אני, לוקח את הרשימה של גדי> <גדי> "אתה יכול לקחת את שתיהן" <אני, לוקח את שתיהן> "אה, תודה" <גדי, אוחז עט> "הנה, אני אחתום לך עליה" <אני> "אה, אבל לא ביקשתי, זה בסדר..." <גדי, ממהר לשרבט חתימה על אחת הרשימות> "אני רוצה בכל זאת" אז אם מישהו רוצה רשימה חתומה ע"י גדי, הוא מוזמן... רחוב אגריפס כבר שקט ונעים בלילה, קומץ עכברי עיר שוקקים אל דוכן פלאפל, וענן ענק חוצה באיבו את עמק המצלבה כעדר בפאלו במערב - מסיים ערב מוצלח ביותר בירושלים. רשימת שירים: Doorway To Simplicity Humming Of The Pack Bound To Go Crazy Taken Away Living In A Tribe Hungry Man Inner World Taken Higher Pain To Give <הדרן גבע אקוסטי> Days Of Hunger Relaxation Beginning Long Summer Night <הדרן להקה> High And Down True Romance
הקיץ נוגס בכל חלקה טובה בערב התל-אביבי, אבל בירידה בירושלים כבר מקדמת את פניי רוח חורפית צוננת, כראוי למרץ. דרך יפו עוברת בנעימים עם העצירה הקבועה לחצי קילו בורקס גבינה ליד הכניסה לשוק מחנה יהודה, ותוך זמן קצר אני נכנס (בחינם, תודה לשלמונזה ולתפוז) ל"סינדרום". שלום זריז לשתי הנועות - Nushi (משכבר הימים
ואני ממש אשמח לקבל חתימה של גדי, חופשי אליי
