הופעה של מאיר בצוותא - אז מה נותר לי לומר?
אז ככה, קודם כל אני חייב להבהיר שרוב (אבל רק רוב) הטקסט ישמש להתייחסות לסיקור של יסמין. אז נכון שאולי יכולתי פשוט לכתוב תגובה להודעה שלה, אבל היא הכריזה על כך שבקרוב אכתוב סיקור בעצמי, ככה שהרגשתי די מחויב
מה שכן, אני בכל זאת אנסה לצמצם, כי עד כמה שאני אוהב לחפור, אני לא אוהב לחזור על אותם דברים שנאמרו כבר, ויסמין די סיקרה את כל האירוע
כמוה, גם אני עוד לא הייתי במופע אינטימי, אבל בשונה ממנה, די ייחלתי לזה. ההופעות האחרונות שלו תמיד היו עם הלהקה, ואל תבינו אותי לא נכון, כי כל פעם מחדש אני משתכנע שלא כזה פשוט לנגן לידו. כל נגן בהרכב תמיד מראה לא רק רמה מקצועית יוצאת דופן, אלא חיבור גם רגשי לשירים וזה פשוט יוצא מן הכלל. עם זאת, תמיד רציתי לראות איך מאיר מתנהג במופעים "האינטימיים", כשמה לעשות, אי אפשר רק לשבת ולנגן (כמו שבדייט רומנטי אי אפשר רק לשבת ולאכול
) אז מאוד שמחתי לראות שלפעמים פחות זה יותר וגם כאן מאיר ללא הלהקה רק נתן יותר ויותר מעצמו ודאג כך שכולנו נצא מההופעה לא רק מרוצים, אלא גם שבעים (שמה לעשות, כשזמר מגיע לרמה שלו, זה לא תמיד מתאפשר... זו באמת הפעם הראשונה שמאיר יורד מהבמה בלי שאני אגיד "מה? זהו? אני אמור ללכת עכשיו?". אז עכשיו כמה נתונים יבשים על ההופעה: רשימת השירים: 01- לך אלי 02- שלום לך דודי 03- שער הרחמים 04- אליה 05- ירושלים 06- גשם 07- הצבעים משתנים עכשיו 08- כמה אהבה 09- אהבה קצרה 10- אל תלכי מכאן 11- חלומות אחרים 12- שירו של שפשף 13- בשם האהבה 14- וביניהם 15- מנגינת הנדודים 16- אצלך בעולם 17- שמע קולי 18- דומינו 19- מקהלות עם 20- איילת חן 21- הלילה של אתי 22- כמו אגם רוגע מה? הרבה?
אז זהו, שמדובר כאן בהופעה של שעתיים, ואמנם ראיתי כבר כמה תגובות שיש מי שהיה מחליף פה ושם כמה שירים, ברור לעין שמאיר הגיע ערוך למלחמה ממשוכת עם התחמושת הכי כבדה שיש לו (ובכמויות!
) כמו שנהוג אצלו, גם הפעם הוא לא יכל לשיר את שיריו בלי לשדרג אותם פה בשם, בשם האהבה היה הרבה יותר מהיר מהרגיל (זו לא הפעם הראשונה שהוא שר את הגרסא הזאת, וכמה שהיא יפה, אני עדין אוהב יותר את הקצב המקורי...) אבל את העיבודים החדשים שהכי הרגשתי היו בשירים "וביניהם" וב-"מנגינת הנדודים", כשבראשון, הוא הציג לנו שיר שלדעתי נשמע הרבה יותר בוגר מהמקורי, לרגע גרם לי לשכוח שאנחנו שרים כאן בסופו של דבר על שני עכברים!
. אני חייב לציין גם שזו הייתה הפעם הראשונה שאני פוגש את מאיר בתיאטרון, וזה מאוד הוסיף לאווירה שכפי שיסמין ציין כבר, הקהל היה די שקט בתחילת ההופעה. אני בוחר לייחס את זה לתחושה שאווירת התיאטרון מקנה באופן כללי, תחושה כזאת שכבוד, של לתת לאמן לעשות את שלו בזמן שאנחנו צופים, וזה רק הדגיש את האינטימיות שבפהופעה, כשלשם שינוי יכולתי להינות מכן תו שיוצא ממנו. ההופעה הייתה שונה לחלוטין ממה שאני רגיל, ובשונה להופעות שראיתי עד היום, הרבה דברים לא היו, אבל אני לא יכול להגיד שמשהו היה חסר, כמו שאמרתי, מאיר ידע לפצות על כל דבר. בחזרה לאווירת התיאטרון, אולי זה רק אני, אבל באמת ראיתי הפעם אמן משוחרר הרבה יותר מהרגיל, בהתחלה לא כל כך הרגשתי ככה, אבל ככל שנזכרתי יותר בערב ההוא, פשוט הסכמתי יותר עם משהו שיסמין אמרה, למאיר מאוד מתאים להיות שחקן (שחקן תיאטרון כמובן
). יחסית אליו, אפשר לומר שהוא לא הפסיק לדבר כל ההופעה, אולי זה היה בגלל היעדרותה של הלהקה, אבל בתור אדם שלמד דרמה, אני זוכר שהבמה והאורות, לרוב גורמים לך לשכוח את המעמד שלך. בעיני השחקן הקהל לא באמת צופה בך, אלא שהוא חלק מההופעה, והפעם לדעתי זה תרם המון לקשר שנוצר בינו לבין שאר האנשים באולם. התייחסות אחרונה: יסמין אמרה את זה כבר, אבל לא יכולתי לדלג על זה. שירו של שפשף. שניות אחרי שמאיר התחיל לנגן (שניות!!!) הקהל התחיל לשיר בצורה כזאת שלאמן שלנו לא נותר אלא לעמוד בצד ולהמתין שנכניס אותו חזרה לתמונה. לא קול ולא נגינה. כלום. רק הקהל שר והוא לשם שינוי זה שיושב בשקט ומקשיב (טוב, לא באמת ישב, אבל הבנתם). אולי זה היה כי מדובר היה באמצע ההופעה ומאיר היה זקוק להפסקה (סתם, אל תקחו אותי ברצינות
). פשוט היה מדהים איך הקהל השתלט לרגע על ההופעה. ועוד משהו (באמת התייחסות אחרונה) ההמתנה להדרן. האמת שאף פעם לא הבנתי את נורמה. אז נכון שלפעמים הקהל דורש בצורה כזאת להמשיך את ההופעה שלאמן אין ברירה אלא להוסיף עוד שיר אחד או שניים. אבל בארץ זה לא ככה. פה זה כל כך ברור שהאמן יורד מהבמה וחוזר עוד מעט שאפילו מחיאות הכפיים נשמעות לי כמתוך נימוס בלבד. רק כדי לאשר את דבריי, שימו לב כי אפילו השאירו את שיר הנושא להדרן (אני לרגע האמנתי שהוא פשוט לא יהיה בהופעה!) הפעם זה לא היה ככה, מאיר ירד מהבמה והקהל מחא כפיים ושיבח כאילו מעולם לא שמע שירה כזאת. פשוט שמחתי שהייתי שם, הרגשתי גהה שיכולתי להגיע מחר לעבודה ולהגיד לכל אדם שאפגוש שהוא פשוט הפסיד הופעה של פעם בחיים. הפעם, הייתי זקוק להדרן הזה, לא היה מדובר בעוד שני שירים וזהו, אלא בסגירת הופעה שיוציא כמו שאמרתי קודם, שבע. פשוט הדובדבן שבקצפת
. אז המון תודה למאיר ולכל מי שעומד מאחוריו (כולל להקה, כולל הפקה וכולל ניהול הפורום וכל מי שמשתתף בו). בקיצור, זו הייתה חוויה שהרבה זמן לא חוויתי כמוה
נ.ב. איזה מזל שיסמין כתבה סיקור לפני... ככה חסכתי לכם את החפירה שלי!
אז ככה, קודם כל אני חייב להבהיר שרוב (אבל רק רוב) הטקסט ישמש להתייחסות לסיקור של יסמין. אז נכון שאולי יכולתי פשוט לכתוב תגובה להודעה שלה, אבל היא הכריזה על כך שבקרוב אכתוב סיקור בעצמי, ככה שהרגשתי די מחויב
