הוצאות הילדים תשלום חודשי ומחציות

ourtimeisup

New member
הוצאות הילדים תשלום חודשי ומחציות

הי לכם,
אני עומדת בפני שוקת שבורה כבר 3 שנים מנסה לקנות את החופש שלי מבן זוג לשעבר שהוא דיכאוני ומדכא כאחד, ומנסה לשלוט בי באמצעות מזונות הילדים.
היינו בגישור שנה וחצי לא עבד. חסם לי פעמיים את חשבון הבנק המשותף שהגיע לתחתית המסגרת בעוד שהוא הבריח כספים משותפים לחשבון אישי נפרד שלו.
לאחר מכן היינו בהליך גירושין בשיתוף פעולה, הגענו לטיוטת הסכם מתקדמת, הפרדנו חשבונות בתנאי שיהיה הסדר מזונות, ועדיין לא נחתם הסכם גירושין סופי.
בינתיים היו סיכומים מה בתוך הסכום החודשי (סכום של 4000 ש"ח עבור 5 ילדים קטינים, נראה לכם הגיוני?) הסכום כולל חוגים, תשלומי בי"ס, ציוד וספרי לימוד, ביגוד, קופת חולים, תרופות, ולא כולל מדור, אוכל וכד'). אני מנהלת את כל הוצאות הילדים, ובכלל את כל מה שקשור בדאגה לילדים שהיא מעבר לאוכל ולינה, רישום לחוגים, טיפול בכל העניינים הרפואים, שיעורים פרטיים, התנדבויות בביה"ס, טיפול בכל העניינים האדמיניסטרטיביים, הכל הכל הכל על הכתפיים שלי.
הוא בימים שלו בייביסיטר מהשעה שש בערב. בימים שלו הילדים עם מטפלת אצלי בבית ואז הולכים אליו בשש בערב עד הבוקר למחרת וכל סופ"ש שני הם גם אצלו. יעני משמורת משותפת. בכאילו. אלו ימים שהוא בעצם אחראי לילדים אבל בפועל בגלל שאיננו מוכן שהמטפלת תהיה אצלו, הם אצלי איתה עד שהיא מביאה אותם אליו לשעה שהוא חוזר מן העבודה. בנוסף יש תשלומים רבים ששילמתי לאורך הזמן - קייטנות, מחנה קיץ, טלפונים סלולריים (רק מכשיר, הקו כלול בתשלום החודשי), ועוד, מה שאני הבנתי שמוגדר כמחציות. שלחתי לו חשבון מחציות והוא לא מוכן לשלם. והוא גם אומר שאם יש תשלומים בודדים שהוא כן מוכן לשלם את חציו (כמו קייטנה) זה רק כנגד זה שאציג לו אחורנית פירוט היסטורי שכל שקל שהוא שילם הלך לילדים ולא לטובתי האישית. עד אז איננו מוכן לשלם שום דבר מעבר לסכום החודשי, שהוא ממילא סכום שלא מספיק לי לשוטף וגם עליו התווכחנו זמן רב. בימים שלו שהם אצלי עד לפנות ערב הם אוכלים, צורכים חשמל, מים וכד' ועדיין אין השתתפות בכלום.
אשמח לשמוע תובנות מניסיונכם. הוא כל הזמן מנפנף עם זה שהיום אני חייבת לשאת ב 50% מן ההוצאות, ובכלל הוא אמור לשאת פחות כי שכרו טיפה פחות משלי (יצויין שאני עובדת משרה מלאה ומקיזה דם להביא כסף הביתה, לא נולדתי עם כפית של כסף וכל שקל שיש לי הוא פרי עבודה קשה ומאמץ לכדרר משרה תובענית וילדים), והוא בכלל טוען שהסכום החודשי זה סופי, אין מעבר, כי אין לו כסף והוא לא יכול לתכנן כספית אם יהיו מחציות מעבר לסכום החודשי.
בהקשר חשוב לומר שאני לא מוציאה שקל מעבר לחודשי בלי לתאם איתו מראש - תיאמנו קייטנות, תיאמנו מטפלת בימים שלו, סיכמנו סכומים, הכל מתואם, ואז פתאום הוא מסרב לשלם וטוען שזה רק כנגד הוכחה רטרואקטיבית שהכל הולך לילדים.
בגדול אני מתעדת כל הוצאה לטובת הילדים, אבל חשוב להבין שלשבת לעשות עבודה כזו זה המון מאמץ וזמן ולא ברור לי אם זה מקובל סגרנו סכום חודשי, הסיכון המלא הוא עלי, כלומר אם הוצאות הילדים מעבר לסכום החודשי (שהוא אמור להיות 50% מסך הוצאות הילדים, היה לנו מו"מ ארוך על זה ואני ויתרתי בסוף כי הוצאות הילדים גבוהות הרבה יותר), אז לא ברור לי מדוע בכלל קובעים סכום חודשי אם אח"כ צריך להוכיח עד רמת השקל את ההוצאות. האם המטרה היא לא לקבע סכום חודשי כדי להימנע מכך, מה גם שבסכום נמוך כזה הסיכון הוא שלי בלבד? זה נראה לכם הגיוני שאני אקיז דם להכין חשבונות כהוכחה לכך שהכסף ששולם הולך לילדים? הרי ניהלנו מו"מ על הסכום הזה והוא נסגר. זה מקובל? זו ממש עבדות ומרגיש כמו משחקי שליטה.
הסיסמא השנייה שלו היא שהוא ישלם רק כפי יכולתו ולא שקל יותר. רק שתבינו הוא לא אביון, הוא בכיר בחברת סטארט-אפ, עובד 3 דקות נסיעה מהבית, ובכל זאת כל הזמן צועק עלי שאין לו כסף, שאני בזבזנית, ושהוא לא מוכן לשלם יותר.
עד היום נמנעתי מללכת לבית משפט. כואב לי הלב על הילדים שההורים שלהם ינהלו משפט האחד כנגד השני. אבל אני מתחילה לחשוב שאין לי ברירה.
אשמח לשמוע מניסיונכם עיצות או הצעות מה לעשות הלאה, כיצד להגיב.
איך עוצרים תהליך כזה שבו האבא בן הזוג לשעבר מנסה לשלוט בי באמצעות מזונות הילדים, הרי כל מה שרציתי היה להשתחרר מהחולניות הזו.
 
למדתי לא להסיק מסקנות משמיעת צד אחד בלבד

אני מתרשם מהסאבטקסט שאת כועסת כי הוא לא מקבל את התנאים שלך. אין סכסוך של אדם אחד, לכל סכסוך דרושים שניים. אינני יודע איך הגעתם למצב הנוכחי אבל ברור לי שכדי לצאת מהבור צריך סולם ולא להמשיך לחפור אותו יותר עמוק. הליכה לבית משפט נשמע כמו משהו פשוט על פניו אבל לבית משפט יודעים איך נכנסים ולא יודעים איך יוצאים. את באמת רוצה להעביר את השנים הבאות שלך מדיון לדיון, מערעור לערערור? ההסכם שתארת לא נשמע בלתי סביר לאחר הפסיקה של העליון ובהנחה שילדיכם מעל גיל 6. כדאי לחשוב במונחים ריאליים ולא מה היית רוצה שיהיה בעולם אידיאלי.
 
למעלה