הוראות סריגה

[מצב הרוח1]

הוראות סריגה

האם מותר לי להשתמש בהוראות סריגה באינט' (שנותנים בחינם, או שאני קונה), לסרוג על פי ההוראות - ואז למכור?
ואם זה אסור, אז אם אני מציינת את המקור שממנו לקחתי את ההוראות - זו עדיין בעיה?

מקווה שהשאלה ברורה..
תודה מראש

 

[עו~ד דורון זיסו]

שאלת המותר והאסור

במקרה זה נקבעת לפי הסכמת הצדדים. לשון אחרת, אם ההוראות מופיעות באתר אינטרנט, עלייך לקרוא את תקונון האתר (תנאיי השימוש) ולראות אם יש הוראות בקשר לסוגיות האלה.
אם אין איסור בתקנון, אז מותר ואין שום חובה לציין את המקור.
סריגה ברוב המקרים לא מוגנת בזכויות יוצרים אנא יכולה להיות מוגנת במדגם, ואם אין מדגם רשום, אין הגנה.

 

[מצב הרוח1]

תודה רבה על התשובה.. אתה יכול רק

להסביר את המשפט האחרון שכתבת?

 

[עו~ד דורון זיסו]

מדגם רשום

מדגם (design) הוא ענף בדיני הקניין הרוחני, הנועד לספק הגנה לאסתטיקה ולעיצוב החזותי של חפצים שעיצובם אינו נגזר ישירות מהפונקציונאליות שלהם. המדגם מהווה אחת מזכויות הקניין הרוחני המחייבות רישום ובמדינת ישראל אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
מדגם רשום נועד להגן על צורה או על הרכב של דפוס או של צבע, או על שילוב של דפוס וצבע שהוא בעל ערך אסתטי. עיצוב תעשייתי יכול להיות גם דפוס דו-ממדי או תלת-ממדי המשמש לייצור מוצר, סחורה תעשייתית או מלאכת יד. אבל לא על מימדים ולא על חומר.

המדגם הוא בעצם אותם קווי דמות, קישוט או עיטור, אשר מיישמים אותם בהקשר למוצר מסוים - הפן העיצובי. לא מדובר במוצר אחד ויחיד, אלא בעיצוב שיכול להיות מייושם בייצור תעשייתי, אשר תוצאותיו יהיו הרבה יחידות הנושאות אותו עיצוב.

סעיף 2 לפקודת הפטנטים והמדגמים מגדיר "מדגם":

"קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ על ידי תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני".

 

[John the Savage]

רישום מדגם דומה להוצאת פטנט

בשביל להגן על עיצוב של מוצר כלשהו, צריך להגיש בקשה למדגם אצל רשם הפטנטים והמדגמים, ושם הם בודקים שהמדגם מקורי ולא קיים מדגם דומה מידי. אחרי שהבקשה מתקבלת, הרישום מעניק בלעדיות על המדגם הזה ל-5 שנים, וניתן להאריך עד 15 שנה. וצריך לרשום את המדגם בכל מדינה בנפרד. רישום בארה"ב לדוגמה, לא מעניק הגנה בישראל.

במילים אחרות, הוצאת מדגם זה תהליך שדורש השקעת זמן וכסף ומעניק הגנה לתקופה מוגבלת, ואלא אם מישהו טרח ורשם את העיצוב בתור מדגם, לא תהיה עליו הגנה של מדגם.

 

[מצב הרוח1]

אז אם

אני משתמשת בהוראות סריגה שאינן מהארץ, אלא מישהי שסורגת באמריקה או אירופה, אני יכולה למכור את התוצרים שסרגתי על פי ההוראות? אין בעיה של זכויות יוצרים?
נשמע לי מוזר האמת.. או שלא הבנתי

 

[John the Savage]

הבנת נכון

אלא אם בכל זאת הלכו ורשמו בארץ מדגם המגן על העיצוב המתואר בהוראות הסריגה הזו, או שהעיצוב הוא של מוצר שמשווק באופן מסחרי בארץ, ואז יכולה לקום עילה של "עשיית עושר ולא במשפט".

 

[מצב הרוח1]

וואו, תודה על המידע!

 

[עו~ד דורון זיסו]

כפי שהסברתי לך

אין זכויות יוצרים על סריגה.
אבל, אם למשל, הת סוגת פריט שמעוצב נניח עם ממות שמוגנת בזכויות יוצרים, (נניח מיקי מאוס) את עלולה להפר זכויות יוצרים, ועוד זכויות, לא של מי שנותן את ההנחיות, אלא של בעלי זכות היוצרים.
אז בכל זאת צריך להזהר מה את סורגת.

 

[John the Savage]

ימח שמו של מיקי מאוס

יש סיכוי שב-2018 הוא יהפוך לנחלת הכלל, או ששוב יאריכו את זכויות היוצרים בעוד 20 שנה רק בשביל שדיסני ימשיכו להחזיק בזכויות על מיקי?

 

[עו~ד דורון זיסו]

תאגיד וולט דיסני בעל השפעה

אולי הוא יצליח ביחד עם יתר הברונים להשפיע על הקונגרס האמריקאי לאשר חוק מיקי מטוס 2.

 

[John the Savage]

התקווה שלי היא

שאלדרד אמנם הפסיד במשפט מול אשקרופט, אבל לפחות התהודה הציבורית מהמשפט תקשה עליהם לעשות זאת שוב.

 

[עו~ד דורון זיסו]

למי שלא מכיר

אלדרד הוא ברנש אמריקאי בעל אתר אינטרנט, אשר בדק ואולי בודק עדיין כל יום לאילו יצירות פגה זכות היוצרים. באותו יום הוא מעלה אותן לאתר שלו.
אלדרד רצה לעלות לאתר את הסרטון הראשון של מיקי מאוס, מכיוון שבאותו יום עברו 50 שנה ממותו של המאייר של הסרטון (זה היה פרק הזמן בארה"ב באותו זמן).
כמה ימים לפני שהזכויות פגו, החליט הקונגרס האמריקאי להאריך את זמן הזכיון ב-20 שנה. אלדרד פנה לבית המשפט העליון נגד החלטת הקונגרס.
בית המשפט דחה את תביעתו, בקובעו שזכותו של המחוקק להגן על זכויות קניין, גם אם הדבר פוגע בזכויות אחרות של צדדים שלישיים.

 

[John the Savage]

לא הזכרת את הטיעונים העיקריים של התביעה

היו שני טיעונים עיקריים נגד ההארכה.

טיעון ראשון היה נגד זה שההארכה של זכויות היוצרים חלה באופן רטרואקטיבי על יצירות קיימות. המטרה המוצהרת של זכויות היוצרים (על פי החוקה האמריקאית, ובכלל) היא לעודד יצירה. הארכת זכויות היוצרים על יצירות קיימות לא יכולה לתרום במאומה לקידום היצירה משום שבעת שהיצירות האלו נוצרו, היוצרים פעלו בהנחה שמשך הזכויות הוא הזמן שהיה בחוק באותה התקופה. כך שהארכת זכויות יוצרים רטרואקטיבית לא מעודדת יצירה אלא נועדה רק להעשיר את כיסם של ברוני מדיה.

הטיעון השני היה שזכויות היוצרים אמורים להיות (שוב, בהתאם לחוקה) לזמן מוגבל. אם הקונגרס מאריך שוב ושוב את זכויות היוצרים, תוקף הזכויות כבר לא מוגבל אלא אינסופי.

בית המשפט לא קיבל את שני הטיעונים האלו. הם קבעו שהקונגרס יכול להאריך את הזכויות באופן רטרואקטיבי, ושזמן ארוך הוא עדיין מוגבל, ואין ראיות לכך שהקונגרס יאריך את זכויות היוצרים שוב ושוב באופן אינסופי.

 

[עו~ד דורון זיסו]

רישום מדגם

הרבה יותר פשוט מרשום פטנט.