הנה מה שיש לי לומר על הפרקים
מאד מהנה לקרוא. אני מצפה להמשך. * בחלק "מדוע המתמטיקה קשה?" אתה טוען: "הוראת המתמטיקה (והוראה בכלל) צריכה להיות שיטתית, ועל דרך המוחש." אבל אינך מפרט מדוע. הרמז היחידי בקטע הוא שהטענה עולה יפה עם דבריו של המתמטיקאי גאוס שהוא חושב על בעיותיו בצורה מוחשית ושיטתית. * עוד הערה על אותו החלק, היה מועיל מאד לו היית מוסיף מראה מקום לספר ממנו שאלת את הציטוט על גאוס וכן אם היית מפנה לספרות (רצוי בעברית, אבל לא הכרחי) שניתן ללמוד ממנה על חייו ועל פועלו. * בעמוד השני בחלק "שיטתיות ודירוג" כתבת "בהוראתי באוניברסיטה, כשאינני מכין שיעור היטב, זהו מה שקורה לי - ...". אני חושב ששימוש בכינוי רומז "זה" מתאים כאן יותר מנטייתו, "זהו". * בעמוד השלישי אתה מזכיר שלוש מהפכות בחינוך. חשוב לדעתי להפנות למקורות שמהן ניתן לקרוא בהרחבה מניין שאבת את טענותיך אלה. * עוד בעמוד השלישי בחלק "שלוש מהפכות" בפסקה השלישית הייתי מחליף את הנקודה אחרי הסוגריים "... (וידוע לכל מורה). אבל..." בפסיק. כך שהיה כתוב "... (וידוע לכל מורה), אבל...". * בעמוד הרכיבי בקטע "מדוע כל זה קרה" שוב הייתי מצפה לראות מראי מקום מהם ניתן לקרוא בהרחבה על "השפה כמכלול" ועל ה"מתמטיקה החדשה". * בעמוד השישי בחלק "פילים" בפסקה הפותחת לא ברור לי מה עניין שמיטה להר סיני בהזכירך את "אמריקאים, הגאים כל כך במעשיותם,...". זה מוזר ומבלבל בעיקר משום שבעמוד שלוש אתה מציג אותם באור שלילי בנושאי חינוך ואילו כאן אתה כאילו מציג אותם במשהו שיש לקחת ממנו דוגמה (או כך לפחות הבנתי). לדעתי לא היה נגרע דבר מהבנת כוונתך בקטע זה, ואף היה ברור יותר, לו היית מוותר על כל הפסקה הראשונה ומחליף אותה בעיקר שאיתו רצית לפתוח וזה באמרה "אם יש פיל בחדר..." ובהסבר על משמעותה. * עוד בעמוד השישי בחלק "פיל הפילוג" השימוש בכתיב לועזי banana ו-orange בתרגיל החשבוני קוטע את הרצף היפה שבנית עד כה במלל בעברית שהיה חף מסימנים ומאותיות לטיניות. אני מציע להחליף את המילים הללו בציורים קטנים של בננה ושל תפוז בהתאמה. זה גם עולה יפה עם הצעתך למנייה של עצמים. לא כל דבר חייב להיות מוצג במילים, בפרט כאן כשציור או סמל היה עושה את אותה העבודה, ואף טוב יותר, כי זה לא היה נראה מאולץ. * ועוד בעמוד שש בתחתית העמוד בסעיף ב' אתה מסביר יפה מדוע בחיבור ובחיסור נחוץ מכנה משותף אך אינך מסביר כלל (ולי לא היה ברור מקריאת הטקסט) מדוע בכפל ובחילוק לא נחוץ מכנה משותף. * בעמוד שמונה אני חושב שכתיבת השברים פגעה בריווח השורות. אני בטוח שיש לכך פתרונות טובים, וכדאי לתת על זה את הדעת. * בעמוד שמונה אתה מציג בלעג מה את הגישה ללמד את הילדים טכניקה ללא הבנה של חיבור שברים. הלעג נרמז, ותוך כדי קריאה מעט מבלבל האם אתה בעד או נגד והאם אתה ציני או רציני. אמנם מייד כשקוראים את ההמשך "מותר, או אסור? ..." מבינים מה רצית לומר, אך לדעתי, הקטע הזה פחות בהיר לקורא משאר הטקסט שכתבת. שוב, כתבת היטב, אך בהשוואה לכל מה שכתבת עד לאותו הרגע, זה תיאור מבלבל מעט, לדעתי. * בעמוד תשע אתה כותב שברים באופן אחד בקטע "לחזור עד זרא" (שם שוב יש בעיית ריווח שורות) ובאופן אחר בקטע "לשאול חצי שאלה" מדוע? אם זה במתכוון, אולי כדאי להסביר ולהתייחס לזה בטקסט. * בעמודים עשר ואחת עשרה שוב יש בעיות ריווח בכתיבת השברים. * בעמוד שתים עשרה בפסקה השנייה כתבת "- תלמיד שרוצה להבין את מהות השבר צריך לעבור התנסות דומה לזו שמתרחשת בו." לא ברור לי מה זאת אומרת "שמתרחשת בו". למה התכוונת? * ושוב בעמוד שלוש עשרה ועד הסוף בכלל: ריווח לא אחיד בגלל כתיבת השברים. * בעמוד ארבע עשרה, סעיף ג' לא ברור. אני חושב שאני מבין למה כוונתך אך אני לא בטוח. אולי כדאי לנסח אחרת? הטקסט נפלא ומאיר עיניים. אני מתפתה לתת למורה לחשבון של בני (הוא בכיתה ב') לקרוא ולהפנים, אבל אני לא בטוח שיש לי דרך טובה לעשות זאת מבלי להסגיר את חוסר שביעות רצוני מדרך הוראתה... אשמח לקרוא את ההמשך. אני מקווה שההערות וההארות שלי יועילו לך. תודה רבה ששיתפת בטקסט טרם יציאותו לאור.
