המרינה החוף והירוקים
יעל גרמן נלחמה ונלחמת במרינה זה שנים רבות. המרינה מייצגת בצורה מאוד יפה את האינטרסים של הקבלנים ובעלי ההון והממון. המאבק של יעל גרמן היה תמיד ענייני לגבי המרינה והנזק שנגרם לחוף. המאבק הנוכחי במרינה לא הסתיים - בית המשפט העליון עדיין צריך להכריע בערעור בשאלה האם הדירות במרינה יהיו למגורי קבע או לשכירות זמנית. העירייה תבעה את הקבלנים על כך שהדירות צריכות להיות זמניות (המרינה אומנם דבר מוגמר, אבל לא הכל הושלם) וזאת מתוך ראיה כי צריך שכמה שיותר מהציבור יוכל להינות מחוף הים. זהו המאבק הנוכחי לגבי המרינה והוא בעל חשיבות ציבורית מכרעת. במסגרת המאבק הזה יעל גרמן נתבעת אישית על ידי בעלי ההון על 15 מיליון ש"ח - והוצאות ההתגוננות הן מכיסה הפרטי. הנזק לחוף הרצליה (כמו גם מקומות אחרים בארץ כמו אשקלון) אשר נגרם כתוצאה מבניית המרינה הינו עצום וכואב. המרינה עוצרת את הסחף של החול וגורמת לכך שהחופים מתכווצים וגבעות הכורכר מתפוררות. יעל גרמן מינתה צוות מקצועי שייבחן דרכים לתיקון החופים בהרצליה ואשר אמור להגיש את מסקנותיו בקרוב. על פי מסקנות אלו העירייה תפעל על מנת לשפץ את החופים ולהחזירם לציבור. מפלגת הירוקים היא לא המצאה חדשה אבל היא לוקה בחסר. זוהי מפלגה סקטוריאלית שמטרתה פתרון או התייחסות לבעיה אחת בלבד. מפלגות כאלו מצהירות כי אין להן עניין בחינוך, ברווחה, בתשתיות ותחבורה וכן הלאה. איכות הסביבה הוא תחום חשוב ללא ספק, אך אסור על חשבונו להפקיר את החינוך, כמו שאסור על חשבון החינוך להפקיר את איכות הסביבה. הצבעה למפלגת הירוקים תפגע בדיוק באותם תושבי העיר התומכים בפעילות בתחום איכות הסביבה כיוון שהקולות שמפלגת הירוקים תקבל יאבדו אחרי שהיא לא תעבור את אחוז החסימה שעלה וכתוצאה מכך ייתכן שייכנסו למועצת העיר פחות חברי מועצה הרואים את החשיבות של התחום הירוק כלא פחותה מתחומים אחרים. ולסיום, מילה על פוליטיקה. פוליטיקה זו ההגדרה של איך הדברים מתנהלים ברמה הציבורית ואף הפרטית. כל החלטה שמתקבלת אף על ידי הפרט הינה החלטה פוליטית. בריחה מן ה"פוליטיקה" זו צביעות שכן ברגע שאדם מכריז על עצמו כמועמד לתפקיד ציבורי הוא מכריז קבל עם ועדה כי הוא מתכוון לעסוק בפוליטיקה. נכון, יש די והותר פוליטיקאים מושחתים או סתם "אפורים" אך הצבעה למפלגה שמצהירה על עצמה כלא פוליטית זה לא הפתרון. מעבר לכך, כל אדם המתמודד לתפקיד וטוען כי אין לו מניעים אישיים או פוליטיים הוא צבוע שכן זהו דבר טבעי. השאלה היא האם המניעיים האישיים חשובים יותר בסדר העדיפויות המוסרי של כל פוליטיקאי מאשר המניעים והאינטרסים הציבוריים. כשהתשובה לכך חיובית והאדם המועמד לבחירה אינו רואה לנגד עיניו את טובת הציבור אלא את טובתו האישית, אז אדם זה, בעיני לפחות, פסול מבחינה מוסרית. אני מכיר את יעל גרמן שנים רבות. כראש עיר, וכחברת מועצה לפני כן, יעל גרמן ראתה את טובת הציבור בתור הקו המתווה את דרכה. יעל גרמן לא נכנעה לתביעות שונות של בעלי הון ולהבטחות שמנסים להבטיח. מועמדים רבים עומדים כעת מולה כיוון שהיא מצהירה ופועלת בדרך ישרה. על מנת שליעל גרמן תהייה קואליציה חזקה ישנה חשיבות מכרעת להצבעה עבור רשימתה של יעל גרמן. עם סיעה חזקה יעל גרמן תוכל להוביל את הרצליה קדימה ולמנוע חזרה אל תקופות רעות של העיר. פיצול ההצבעה יגרום רק לנזק.