הורה במשפחה מורכבת - *נושא לדיון*

הורה במשפחה מורכבת - *נושא לדיון*

הי לכם,
אחד הנושאים שאנחנו דנים בהם בסדנאות שלנו להורים ובני זוג בפרק ב', הוא
השינוי שחל במושגים "משפחה", "אחים", "הורים"במשפחות מורכבות,
והתאמתם למציאות החדשה.

אני רוצה לשתף אתכם ברעיון שמתייחס למונח הורה במשפחה פרק ב'.
אני מודה שעד היום לא גיבשתי דיעה סופית בעניין - ואני כבר מאמנת לזוגיות, הורות ומשפחה בפרק ב' זמן רב, מלווה בני זוג והורים בפרק ב', ובעצמי חיה במשפחה המורכבת שהקמנו בן זוגי ואני.

מעניין אותי מאוד לשמוע את דעתכם בעניין.

לכאורה הורה הוא מושג נרדף לאבא ואמא ביולוגים או מאמצים.
אבל, אם מתבונננים על המונח "הורה" מלשון "מורה", אפשר לומר שאנחנו,
הוא ואני, מורי הדרך של הילדים שלי ושלו.

מדוע? כי הם חיים איתנו בבית במרבית ימות השבוע, הם רואים את הדרך בה אנחנו מתנהלים בעולם, הם לומדים מאיתנו, גדלים איתנו, סופגים את הערכים שאנחנו חיים לפיהם, אנחנו נהפכים לדמות משפיעה ומשמעותית בחייהם.
למעשה אנחנו מורי הדרך שלהם לחיים, כלומר, אנחנו גם ההורים שלהם!

זה נכון שאני לא אמא של ילדיו, והוא לא אבא של ילדיי, זה ברור! לילדים שלי יש אבא אחד בלבד, ולילדים שלו יש אמא אחת בלבד.
אולם, אם מאמצים את ההגדרה הזו, שהיא מה שבפועל מתרחש במציאות, הרי שאנחנו כן ההורים שלהם - אני ההורה גם של ילדיו, והוא ההורה גם של ילדיי.
שנינו יחד ההורים של כל הילדים.

מה דעתכם?

גלית הלר
 

ornme1

New member
בזמנו, כשהקטנה של האיש נכנסה לחיי, והייתה ממש פעוטה,

התלבטתי בגבולות שלי עצמי.
לדעתי, אז וגם היום, ברור לחלוטין שאני לא אימא, רק הבת זוג של אבא,
ובתור שכזו, לא נראה לי שיש לי זכות לחנך.
להעיר, כשהייתה קטנה, בכל הקשור להתנהגות בבית שלי - זה כן.
לדאוג, כשהייתה קטנה, ככל יכולתי לבטיחות בבית, ברכב ובכל מקום בו בילינו יחדיו ולנזוף במצבים שלדעתי הסתכנה (קפיצות ברכב שלי תוך נסיעה אחרי ששיחררה את חגורת הבטיחות, לדוגמא...) זה כן.
לעזור, כשהתבגרה, בשעורי בית - רק כשאני מתבקשת ובשיא העדינות.
לטפל כשחולה והיא אצלינו - בוודאי ובוודאי.
בשום פנים ואופן לא לחנך, לא לקבוע לה כללי התנהגות שאינם קשורים באופן ישיר לבית שלי, לא להטיף מוסר, לא למלא תפקידים שיש בהם סמכות הורית. אני רק מבוגר אחראי.
זה לא ממש פשוט, למרות שנשמע ברור... הרי לא הכל שחור ולבן, יש הרבה מצבי ביניים ותחומים פולשים לתחומים. אז בכל מצב שהתעורר סימן שאלה, נסוגתי לאחור. שלא יווצר מצב של התערבות שאינה עניני.
כנ"ל בשמחות ימי הולדת ואירועים - לא דחפתי את עצמי. התבקשתי לעזור באירועים מסויימים - בכיף, בשמחה. אבל לא כפיתי את עצמי.
בבת המצווה, לדוגמא, העדפתי לצפות מהצד.
כשתנשא - לא רואה שיש לי מקום מתחת לחופה.

דאגתי לאורך השנים שתהיה לה כאן סביבה נוחה וחמימה, אוזן קשבת, אוכל מועדף.
נראה לי שזה תפקידו של כל מבוגר שמחלק את ביתו עם ילד .

חושבת שזה עבד טוב והוכיח את עצמו לאורך שנים.
ואם השפעתי עליה באופן כלשהו מעצם העובדה שאני בחייה תקופה ארוכה, אני מקווה שזה רק לטובה...
 
אבחנה בין חינוך ובין חוקים וגבולות במשפחה מורכבת

הי,
את נהדרת, והגישה שלך היא לטעמי הגישה הנכונה.
את עושה הפרדה בין סמכות ההורים הביולוגים שלה לחנך אותם, לבין נורמות ההתנהגות בחיים יחד במשפחה מורכבת.
באחד הקורסים שאני מעבירה אני קוראת לכך עקרון האבחנה - אני מדברת על הקו הדק אבל החשוב, שמבחין בין חינוך ובין חוקים וגבולות.
אחד המונחים שאני מאוד אוהבת בהקשר הזה הוא המונח "אמא של הבית". אני לא אמא להם,אבל אני "אמא של הבית", ובין זוגי הוא לא אבא שלהם, אבל הוא "אבא של הבית".
זה אומר שאנחנו לא מתערבים בחינוך הילדים של האחר, אבל כן בנושאים שאותם הגדרנו מראש ככללי ההתנהגות בבית, שאחידים לכולם (והם לא רבים אגב). בנושאים האילו אנחנו מעירים בצורה אחידה לכולם.
מלבד 4-5 כללי ההתנהגות המוגדרים בבית וידועים לכולם, עליהם הסכמנו מראש, אני מאמינה שהדרך הנכונה היא להעיר כמה שפחות לילדים של בני הזוג.
לעומת זאת לעשות צעדים שיקרבו בינינו כהורים לא ביולוגים שלהם, ושיגרמו להם להרגיש טוב אצלינו.
למשל, להכין להם את האוכל שהם אוהבים, להתעניין בשלומם, להסיע אותם לחוגים, לארח חברים שלהם, לתת להם את הפינה שלהם בבית, לעזור כהם מבקשים - בדיוק מה שאת עושה ברגישות ובהרבה אהבה!
מה שיפה הוא שבדרך הזו, את בפועל כן "מחנכת" אותה, ובאופן האפקטיבי ביותר.
את לא אומרת אלא עושה, פשוט חיה את האמת שלך. דרכך היא לומדת איך נראית קבלה, הכלה, סובלנות, כבוד. את מאפשרת לה לחוש שייכות לבית שלה אצלכם, את לא "מתחרה" באמא שלה, ואת נותנת לאבא שלה את הסמכות ההורית.
אז נכון שאת לא אמא שלה, אך אם תחשבי על זה את כן ה"הורה" שלה בדרך הכי נכונה - את מורת דרך לחיים, לערכים , לזוגיות ולשותפות.
אתם הרבה שנים יחד, ולא בכדי כנראה.
מעריכה אותך מאוד, ותודה ששיתפת.

גלית הלר
 

TatyBar

New member


 
למעלה