הורה חולה

אויש3

New member
הורה חולה

שלום,

הסרטן אובחן אצל אמא שלי בשלב מתקדם מאד.

אנחנו (משפחה קרובה ורחוקה, חברים וכו') מנסים להקל עליה ככל האפשר. אבל קשה לנו עם ההתנהגות שלה.

נכון, יש כאן ענין פסיכולוגי אבל גם רפואי. לדוגמא, לאחרונה החלה תופעת לוואי של כאבים ברגליים - התאבנות.

ניסיונות חוזרים לבקש ממנה ללכת לרופא - נדחים.

רוב הזמן זה מאבקים איתה - לשכנע אותה לקבל טיפולים אלטרנטיביים במקביל לקונבנציונלי, ללכת לרופא כשכואב לה מאוד. כך הלאה והלאה.

כל מאבק כזה, וזה בפירוש מאבק, מתיש אותי.

אני לגמרי מבינה את המערבולת הרגשית שהיא נמצאת בה וההתנהגות שלה הם סוג של תגובה למחלה.

אבל זה קשה!!!

למישהו /מישהי יש פה ניסיון או עצות ???
 

עב

New member
קטונתי הניסיון שלי דל

לא יודעת באיזה שלב נמצא האיש שלי. הילדים ואני ביקשנו שיקבל חוו"ד שנייה, ביקשנו שינסה טיפול אלטרנטיבי יחד עם קונבציונלי (גם הרופא הציע), אולם לשווא, פעם הוא נפל וסירב להתפנות לבית החולים. אני מכבדת את החלטותיו. אמנם המחלה משפיע על כולנו, אולם הוא במוקד ואנחנו במעגלים.
 

סבאיציק

New member
זה עניין של זמן-סבלנות מתבקשת

אני מבין את הדאגה שלכם ורוצונכם לעזור ומהר.
למחלת הסרטן יש תגובות שונות מכול מחלה אחרת.
יש התפתחןו באופן שבו החולה מקבל את המחלה.
משלב ההלם הראשוני ועד הכחשה ומכאן שלבי ההשלמה .
לא לדחוק ולא למהר.
לגלות אמפתיה הזדהות, אהבה ורצון לעזור.
אבל זאת לא מחלה עם מועדי ריפוי ברורים.
הטיפולים קשים עם סכוי לא ברור להצלחה.
קחו את הזמן והיו סבלניים.
הרבה בריאות.
 

אויש3

New member
הפער בין מה שיודעים לבין מה שעושים....

כשקראתי את מה שכתבת - זה היה נשמע לי כל כך הגיוני וברור. הזכרת לי את מה שצריך לעשות.


הבעיה היא שקשה לעמוד מנגד, כשהיא סובלת, חסרי אונים.

יתרה מכך, היא נעתרת ועושה את מה שמקל עליה, רק אחרי שרבים איתה.

כמו שכתבתי בהודעה הראשונה, אני לגמרי יכולה להבין את הסיבות להתנגדות שלה - רצון לשמור על עצמאות כשהשליטה נלקחה ממנה.

אבל המאבקים איתה נותנים את אותותיהם בי ובסביבתי.

החלטתי לנקוט בטקטיקה אחרת ובמקום להגיד לה מה צריך לעשות, להציע ולהשאיר לה את הבחירה.

רפואה שלמה.
 
למעלה