הורות וגנטיקה
- פותח הנושא fatfat
- פורסם בתאריך
לא רציתי את האמת להגיב על זה כי זו כתבה עם הרבה חוסר הבנה
ופשוט תוסף לשרשורפלצת האחרון ממש מבית היוצר של השירות למען ההורים המאמצים מכמה סיבות
1)רוב ההורים לא מתעללים בילדיהם ולא מוכרים אותם תמורת סכום כזה או אחר( כשהורים מאמצים כן קונים ילדים כשתשלום עבור אימוץ שוב בפעם המי יודע כמה הוא סחר לכל דבר)
2)אם אחי השלישייה למשל לא היו מופרדים זה מזה הם הרי שלא היו זרים אחד לשני אלה ההשלכות של האימוץ והרי אלה שהפרידו בינהם רצו לעשות ניסוי על חשבונם של הילדים האלה
3)כשילד מאומץ גדל בעצם אצל זרים שאין לו כל קשר אליהם ולפעמים שטיפות המח והשקרים עובדות על הילדים ולפעמים לא וזה מה שאימוץ כושל יכול להיות בעיקר אם הורים מאמצים לא השכילו להבין יותר את המאומץ הבעיות שלו עם הטראומה האובדן ואת העובדה שככל הנראה קשה מאוד לעבוד עליו עם שקרים
4)באימוץ הורה ביולוגי מן הסתם לא יכול לספק לילד ערך תרבותי או לדאוג לילד/ה לו או לה כשהם בוערים מחום זו המשמעות של אימוץ אם זו שכתבה את המאמר הזה הייתה גדלה אצל הוריה הביולוגיים היא היתה מקבלת ערך תרבותי וההורים הביולוגיים היו דואגים לה אם הייתה בוערת מחום או לחינוך שלה והייתה מכירה אותם בדיוק כמו כמעט כל ילד או ילדה הגדלים במשפחתם הביולוגית
5)הורינו הביולוגיים בעצם הם הורינו האמיתיים מכיוון שאנחנו הם והם אנחנו כשאין כל סיבה שהורה ביולוגי לא יטפל בילדיו אם איננו חולה במחלה סופנית
6)לילדים הגדלים במשפחות ביולוגיות אין חבילה נוספת להתמודד איתה ואימוץ היא חבילה נוספת לכל החיים שצריך להתמודד איתה יום יום זו המשמעות של אימוץ ככה שגם אם יהיו בעיות עם הוריהם הביולוגיים בילדות אין לילדים האלה כל חבילה נוספת כזו ככה שבסופו של דבר הבעיות האלה הן זמניות אימוץ היא בעיה קבועה ונוספת שיכולה לסבך עניינים בילדות ובבגרות וזה הבדל משמעותי שהרבה כאן וגם לא זו שכתבה את המאמר הזה בעצם מבינים
ופשוט תוסף לשרשורפלצת האחרון ממש מבית היוצר של השירות למען ההורים המאמצים מכמה סיבות
1)רוב ההורים לא מתעללים בילדיהם ולא מוכרים אותם תמורת סכום כזה או אחר( כשהורים מאמצים כן קונים ילדים כשתשלום עבור אימוץ שוב בפעם המי יודע כמה הוא סחר לכל דבר)
2)אם אחי השלישייה למשל לא היו מופרדים זה מזה הם הרי שלא היו זרים אחד לשני אלה ההשלכות של האימוץ והרי אלה שהפרידו בינהם רצו לעשות ניסוי על חשבונם של הילדים האלה
3)כשילד מאומץ גדל בעצם אצל זרים שאין לו כל קשר אליהם ולפעמים שטיפות המח והשקרים עובדות על הילדים ולפעמים לא וזה מה שאימוץ כושל יכול להיות בעיקר אם הורים מאמצים לא השכילו להבין יותר את המאומץ הבעיות שלו עם הטראומה האובדן ואת העובדה שככל הנראה קשה מאוד לעבוד עליו עם שקרים
4)באימוץ הורה ביולוגי מן הסתם לא יכול לספק לילד ערך תרבותי או לדאוג לילד/ה לו או לה כשהם בוערים מחום זו המשמעות של אימוץ אם זו שכתבה את המאמר הזה הייתה גדלה אצל הוריה הביולוגיים היא היתה מקבלת ערך תרבותי וההורים הביולוגיים היו דואגים לה אם הייתה בוערת מחום או לחינוך שלה והייתה מכירה אותם בדיוק כמו כמעט כל ילד או ילדה הגדלים במשפחתם הביולוגית
5)הורינו הביולוגיים בעצם הם הורינו האמיתיים מכיוון שאנחנו הם והם אנחנו כשאין כל סיבה שהורה ביולוגי לא יטפל בילדיו אם איננו חולה במחלה סופנית
6)לילדים הגדלים במשפחות ביולוגיות אין חבילה נוספת להתמודד איתה ואימוץ היא חבילה נוספת לכל החיים שצריך להתמודד איתה יום יום זו המשמעות של אימוץ ככה שגם אם יהיו בעיות עם הוריהם הביולוגיים בילדות אין לילדים האלה כל חבילה נוספת כזו ככה שבסופו של דבר הבעיות האלה הן זמניות אימוץ היא בעיה קבועה ונוספת שיכולה לסבך עניינים בילדות ובבגרות וזה הבדל משמעותי שהרבה כאן וגם לא זו שכתבה את המאמר הזה בעצם מבינים
katanchikit
New member
היי רון
הייתי פעם קוראת בפורום "כלבים" והשם משתמש שלך מוכר לי לדעתי משם. אם אני זוכרת נכון אותך ואת הודעותיך, אז יש לי הרבה כבוד אליך (מקווה שאני לא מתבלבלת עם מישהו אחר...)
אבל קשה לי מאוד עם העמדה שאתה מציג בפורום הזה.
יש בעמדתך אמת. אתה מציג איזשהו צד של מאומצים, שאני חושבת שצריך להישמע ולהיות מוצג כאן.
ובכל זאת, יש גם חוויות אחרות של מאומצים, יש מאומצים שבכלל לא מחפשים את הוריהם הביולוגיים ושלמים עם חייהם. אני יודעת שזה נשמע לך מוזר, אבל הכרתי כמה וכמה כאלה. זה פשוט ככה, יש אנשים שונים, וכל בנאדם מגיב אחרת.
ובאותה מידה, לא כל ההורים המאמצים לא יודעים מה הם עושים, יש הורים מאמצים שמאוד ערים ומודעים לפצע של המאומץ.
ו... יש גם הורים ביולוגיים שפשוט לא יכולים לגדל את ילדיהם, ולמרות שזה אמור להיות הדבר הכי נכון והכי טבעי זה לא מצליח. בהורות, כמו בכל דבר בחיים, זה כואב אבל לא תמיד יש הצלחות. ויש איזושהי סקאלה שכזו, יש איזשהו מאזן, של טוב ורע, וכשהרע עולה על הטוב לפעמים לא נכון שילד יישאר עם הוריו. ונכון שמעטים הם המקרים הללו, וטוב שכך. אבל רון, גם האימוצים היום מעטים. לפחות בארץ. יש מעט מאוד אימוצים היום, ובימינו המדיניות היא להשאיר ילדים עם הוריהם אלא אם כן יש משהו קיצוני שמצריך הוצאה מהבית. המדיניות בישראל מסכימה איתך.
ועדיין יש מקרים שצריך להוציא. זה נכון שרוב ההורים לא מתעללים בילדיהם. ועדיין לא כולם יכולים לגדל. יש כאלה שמחליטים למסור לאימוץ ולא כי שכנעו אותם (וברור לי שיש גם סיפורים כמו שאתה הצגת, אני קוראת את אותן כתבות ורואה את אותן תוכניות תחקיר ויש גם טעויות ויש דברים שלא צריכים לקרות, כמו בכל תחום.) ויש מקרים שבהם הרווחה מוציאה מהבית ויש מחלוקת אדירה בנושא, על סמך מה קובעים, זה תחום כל כך מורכב, אבל כאמא אומנת שיש לה גם הרבה חברים שמשמשים כמשפחות אומנה אני יכולה להגיד לך שלא סתם מוציאים.
אני מסכימה מאוד שעדיף לילד לגדול במשפחה בה נולד. אני בטוחה שרוב האנשים יסכימו עם זה. גם אני הייתי רוצה שמשפחתו הביולוגית של הבן שלי תהיה בסדר. הלוואי שלא היה קורה להם /לו כל מה שקרה, והלוואי שהוא יכול היה לגדול איתם. אני אומרת את זה כבן אנוש. לא הייתי רוצה שהם ייקרעו זה מזה. הכי טבעי לו לגור איתם. ועדיין, במקרה שלנו, זה צריך היה לקרות, וכמובן שלא אפרט - כי אסור לי - לא אחשוף פרטים על המשפחה הביולוגית. אבל זה צריך היה לקרות.
אני יודעת שכנראה לא תסכים איתי. אבל אני חושבת שלו הייתי יכולה להסביר לך את הנסיבות היית מבין.
אומנה זה לא אימוץ. אומנה אמורה להיות זמנית והילד אמור לחזור להוריו הביולוגיים במידה והם משתקמים. אז זה לא אותו דבר. אבל עדיין אני רוצה לכתוב לך, שיש משהו שאתה מפספס. וזה נכון גם באומנה. כתבת - "הורינו הביולוגיים בעצם הם הורינו האמיתיים כיוון שאנחנו הם והם אנחנו" - בעיניי, לא נכון. ילד הוא לא הוריו הביולוגיים. והם אינם הוא. הוא אדם בפני עצמו, והוא לא שלוחה לא של ההורים המאמצים ולא של ההורים הביולוגיים.
תפקידנו כהורים הוא לאהוב, לגונן, לחנך, לתת כלים לחיים ולעטוף בביטחון. זה תפקידנו.
כותבת הכתבה אוהבת את הוריה המאמצים ורואה בהם הוריה, ובעיניה יש דבר כזה גנטיקה של אהבה. זכותה להרגיש כך, כמו שזכותך להרגיש אחרת. זה לא אומר שהיא עברה שטיפת מוח. זה אומר שהיא רואה בהורים המאמצים את הוריה.
הילד אותו אני מגדלת, רואה גם בהורים הביולוגיים וגם בי כהוריו. והוא אוהב את כולנו. והוא חווה קשיים בגלל סיפור חייו והוא מקבל הכלה והבנה לקשייו. אנחנו חיים עם הבור השחור שבתוכו באופן הכי מתפקד שמצאנו, נותנים לו מקום ואוהבים אותו. ובזכות זה הוא גדל להיות ילד שמח, חיובי ובטוח בעצמו.
טענת שההורים המאמצים קונים את הילדים. העציב אותי מאוד לקרוא את זה. באומנה ההורים האומנים מקבלים דמי אומנה, זה איזשהו סכום של כסף שאמור לכסות הוצאות על גידול הילד. רציתי לספר לך שאני מוציאה סכום כפול מזה בחודש, על כל מיני דברים עבור הילד, ויש חודשים שאני מוציאה גם פי שלוש ופי ארבע. ולרגע - לרגע - אני לא רואה בכסף איזושהי סיבה שבגללה אני אוהבת את הילד. אני רוצה שתבין שיש סיפורים אחרים. יש סיפורי אהבה. אני אוהבת את הילד הזה בכל נימי נפשי ונשמתי, וגם לו לא הייתי מקבלת דמי אומנה, הייתי מגדלת אותו. ולו הוריו הביולוגיים היו משתקמים, הייתי שמחה בשמחתו ומשחררת אותו ללכת. עד כדי כך אני אוהבת אותו. אפילו שאני לא חושבת שאתאושש מפרידה כזו לעולם, עד כדי כך אני אוהבת אותו. בלי תנאים. בלי כלום. בלי כסף.
וכשקאלה כתבה לך בשרשור ההוא, וניסתה להסביר שזה לא עניין של כסף, רציתי להצטרף אליה ולחזק אותה, אבל ראיתי שהשרשור הולך למקומות לא טובים ועצרתי את עצמי.
אבל עכשיו הייתי חייבת לכתוב. אולי הודעתי תשכנע אותך שיש דבר כזה אימוץ/אומנה טובים, מוצדקים ומוצלחים. ואולי לא. אולי איש באמונתו יחייה. וזה גם בסדר. בכל מקרה רציתי להאיר עוד צד.
הייתי פעם קוראת בפורום "כלבים" והשם משתמש שלך מוכר לי לדעתי משם. אם אני זוכרת נכון אותך ואת הודעותיך, אז יש לי הרבה כבוד אליך (מקווה שאני לא מתבלבלת עם מישהו אחר...)
אבל קשה לי מאוד עם העמדה שאתה מציג בפורום הזה.
יש בעמדתך אמת. אתה מציג איזשהו צד של מאומצים, שאני חושבת שצריך להישמע ולהיות מוצג כאן.
ובכל זאת, יש גם חוויות אחרות של מאומצים, יש מאומצים שבכלל לא מחפשים את הוריהם הביולוגיים ושלמים עם חייהם. אני יודעת שזה נשמע לך מוזר, אבל הכרתי כמה וכמה כאלה. זה פשוט ככה, יש אנשים שונים, וכל בנאדם מגיב אחרת.
ובאותה מידה, לא כל ההורים המאמצים לא יודעים מה הם עושים, יש הורים מאמצים שמאוד ערים ומודעים לפצע של המאומץ.
ו... יש גם הורים ביולוגיים שפשוט לא יכולים לגדל את ילדיהם, ולמרות שזה אמור להיות הדבר הכי נכון והכי טבעי זה לא מצליח. בהורות, כמו בכל דבר בחיים, זה כואב אבל לא תמיד יש הצלחות. ויש איזושהי סקאלה שכזו, יש איזשהו מאזן, של טוב ורע, וכשהרע עולה על הטוב לפעמים לא נכון שילד יישאר עם הוריו. ונכון שמעטים הם המקרים הללו, וטוב שכך. אבל רון, גם האימוצים היום מעטים. לפחות בארץ. יש מעט מאוד אימוצים היום, ובימינו המדיניות היא להשאיר ילדים עם הוריהם אלא אם כן יש משהו קיצוני שמצריך הוצאה מהבית. המדיניות בישראל מסכימה איתך.
ועדיין יש מקרים שצריך להוציא. זה נכון שרוב ההורים לא מתעללים בילדיהם. ועדיין לא כולם יכולים לגדל. יש כאלה שמחליטים למסור לאימוץ ולא כי שכנעו אותם (וברור לי שיש גם סיפורים כמו שאתה הצגת, אני קוראת את אותן כתבות ורואה את אותן תוכניות תחקיר ויש גם טעויות ויש דברים שלא צריכים לקרות, כמו בכל תחום.) ויש מקרים שבהם הרווחה מוציאה מהבית ויש מחלוקת אדירה בנושא, על סמך מה קובעים, זה תחום כל כך מורכב, אבל כאמא אומנת שיש לה גם הרבה חברים שמשמשים כמשפחות אומנה אני יכולה להגיד לך שלא סתם מוציאים.
אני מסכימה מאוד שעדיף לילד לגדול במשפחה בה נולד. אני בטוחה שרוב האנשים יסכימו עם זה. גם אני הייתי רוצה שמשפחתו הביולוגית של הבן שלי תהיה בסדר. הלוואי שלא היה קורה להם /לו כל מה שקרה, והלוואי שהוא יכול היה לגדול איתם. אני אומרת את זה כבן אנוש. לא הייתי רוצה שהם ייקרעו זה מזה. הכי טבעי לו לגור איתם. ועדיין, במקרה שלנו, זה צריך היה לקרות, וכמובן שלא אפרט - כי אסור לי - לא אחשוף פרטים על המשפחה הביולוגית. אבל זה צריך היה לקרות.
אני יודעת שכנראה לא תסכים איתי. אבל אני חושבת שלו הייתי יכולה להסביר לך את הנסיבות היית מבין.
אומנה זה לא אימוץ. אומנה אמורה להיות זמנית והילד אמור לחזור להוריו הביולוגיים במידה והם משתקמים. אז זה לא אותו דבר. אבל עדיין אני רוצה לכתוב לך, שיש משהו שאתה מפספס. וזה נכון גם באומנה. כתבת - "הורינו הביולוגיים בעצם הם הורינו האמיתיים כיוון שאנחנו הם והם אנחנו" - בעיניי, לא נכון. ילד הוא לא הוריו הביולוגיים. והם אינם הוא. הוא אדם בפני עצמו, והוא לא שלוחה לא של ההורים המאמצים ולא של ההורים הביולוגיים.
תפקידנו כהורים הוא לאהוב, לגונן, לחנך, לתת כלים לחיים ולעטוף בביטחון. זה תפקידנו.
כותבת הכתבה אוהבת את הוריה המאמצים ורואה בהם הוריה, ובעיניה יש דבר כזה גנטיקה של אהבה. זכותה להרגיש כך, כמו שזכותך להרגיש אחרת. זה לא אומר שהיא עברה שטיפת מוח. זה אומר שהיא רואה בהורים המאמצים את הוריה.
הילד אותו אני מגדלת, רואה גם בהורים הביולוגיים וגם בי כהוריו. והוא אוהב את כולנו. והוא חווה קשיים בגלל סיפור חייו והוא מקבל הכלה והבנה לקשייו. אנחנו חיים עם הבור השחור שבתוכו באופן הכי מתפקד שמצאנו, נותנים לו מקום ואוהבים אותו. ובזכות זה הוא גדל להיות ילד שמח, חיובי ובטוח בעצמו.
טענת שההורים המאמצים קונים את הילדים. העציב אותי מאוד לקרוא את זה. באומנה ההורים האומנים מקבלים דמי אומנה, זה איזשהו סכום של כסף שאמור לכסות הוצאות על גידול הילד. רציתי לספר לך שאני מוציאה סכום כפול מזה בחודש, על כל מיני דברים עבור הילד, ויש חודשים שאני מוציאה גם פי שלוש ופי ארבע. ולרגע - לרגע - אני לא רואה בכסף איזושהי סיבה שבגללה אני אוהבת את הילד. אני רוצה שתבין שיש סיפורים אחרים. יש סיפורי אהבה. אני אוהבת את הילד הזה בכל נימי נפשי ונשמתי, וגם לו לא הייתי מקבלת דמי אומנה, הייתי מגדלת אותו. ולו הוריו הביולוגיים היו משתקמים, הייתי שמחה בשמחתו ומשחררת אותו ללכת. עד כדי כך אני אוהבת אותו. אפילו שאני לא חושבת שאתאושש מפרידה כזו לעולם, עד כדי כך אני אוהבת אותו. בלי תנאים. בלי כלום. בלי כסף.
וכשקאלה כתבה לך בשרשור ההוא, וניסתה להסביר שזה לא עניין של כסף, רציתי להצטרף אליה ולחזק אותה, אבל ראיתי שהשרשור הולך למקומות לא טובים ועצרתי את עצמי.
אבל עכשיו הייתי חייבת לכתוב. אולי הודעתי תשכנע אותך שיש דבר כזה אימוץ/אומנה טובים, מוצדקים ומוצלחים. ואולי לא. אולי איש באמונתו יחייה. וזה גם בסדר. בכל מקרה רציתי להאיר עוד צד.
קודם כל היי
1)בפורום כלבים אני כמעט שלא הייתי אבל אני בהחלט נמצא בהרבה פורומים בתפוז
2)אין שלמות באימוץ זה לא דבר קיים אי אפשר להיות שלמים כשאין לאנשים מידע מינימלי על עצמם אפילו את שמם המקורי של המאומצים מחליפים לרוב ככה שאי אפשר להיות שלמים במצב הזה של אובדן טוטאלי שכזה כשיש השלכות לכל החיים
3) אומנה היא פתרון זמני הורינו הביולוגיים הם הורינו האמיתיים אם לא היו לוקחים ילד ממשפחתו הביולוגית משפחתו הביולוגית יכלה לגונן לחנך לתת כלים לחיים ולעטוף בבטחון
4)בשביל לחפש הורה ביולוגי צריך מוכנות צריך בשלות זה תהליך יש מאומצים הרוצים לפתוח בשלב מוקדם ויש שעושים את זה כשהם מאבדים את האשלייה הורודה שמכרו להם או כשהוריהם המאמצים כבר לא בין החיים כי הכניסו בהם רגשות אשמה ושטפו אותם חזק בשקרים...יש כל מיני שלבים שבהם מאומצים נמצאים אלה רק דוגמאות
5)אין דבר כזה הורה ביולוגי שלא יכול לגדל את ילדיו יש שרות למען הורים מאמצים ועמותות המרוויחות המון ופועלות המון בשביל לפרק משפחות ולקחת ילדים ממשפחתם זו המטרה שלהם להרוס ילדים ומשפחות זה לא נושא מורכב בכלל ילד אמור לחיות עם הוריו הביולוגיים נקודה הבן שלך משלם את המחיר לכל חייו בגלל שאת רצית להיות מוכרת כהורה וכך גם משפחתו הביולוגית משלמת את אותו המחיר רק באופן אחר
6)כותבת הכתבה ככל הנראה לא מאומצת אלא עובדת סוציאלית בשרות למען ההורים המאמצים כי אין דבר כזה גנטיקה של אהבה יש גנטיקה וביולוגיה ולשם אנחנו שייכים נקודה את לעולם לא תהיי אימו הביולוגית וחלק מחייו כמו אימו ואביו הביולוגיים כמו האחים והאחיות שלו גם אם תוציאי פי אלף יותר מכספך שום דבר לא ימלא את האובדן שאיתו הילד צריך להתמודד ועם ההשלכות לכל חייו אם היית רוצה שהוריו היו משתקמים היית מחזירה אותו להוריו ילדים צריכים את הוריהם וההורים זקוקים לילדים באותה מידה כנראה גם שזו הסיבה שהם במצב מסויים זה אובדן שאצל הרבה אובדן שקשה לעכל ולהתמודד איתו
7) כמו שאמרתי בשרשור השני את לא אוהבת את הילד הזה אלא את עצמך בלבד ילד כזה צריך את הוריו ומשפחתו הביולוגית לא אותך ולא את כספך
8) קאלה קנתה ילדה במאה אלף שקל בערך כמו הרבה אחרים ואחרות כאן ככה שזה כן עניין של כסף אין שום דבר טוב באימוץ שהוא אובדן טוטאלי של זהות משפחה קשרים שם ידע על עצמך כמאומצת היסטוריה משפחתית ועוד אימוץ הוא פתרון רק כשיש סיבה טובה כמו מוות ומחלה סופנית לרוב זה פשוט לא המקרה זה לא קשור לאמונה אלא לעובדות מינימליות
1)בפורום כלבים אני כמעט שלא הייתי אבל אני בהחלט נמצא בהרבה פורומים בתפוז
2)אין שלמות באימוץ זה לא דבר קיים אי אפשר להיות שלמים כשאין לאנשים מידע מינימלי על עצמם אפילו את שמם המקורי של המאומצים מחליפים לרוב ככה שאי אפשר להיות שלמים במצב הזה של אובדן טוטאלי שכזה כשיש השלכות לכל החיים
3) אומנה היא פתרון זמני הורינו הביולוגיים הם הורינו האמיתיים אם לא היו לוקחים ילד ממשפחתו הביולוגית משפחתו הביולוגית יכלה לגונן לחנך לתת כלים לחיים ולעטוף בבטחון
4)בשביל לחפש הורה ביולוגי צריך מוכנות צריך בשלות זה תהליך יש מאומצים הרוצים לפתוח בשלב מוקדם ויש שעושים את זה כשהם מאבדים את האשלייה הורודה שמכרו להם או כשהוריהם המאמצים כבר לא בין החיים כי הכניסו בהם רגשות אשמה ושטפו אותם חזק בשקרים...יש כל מיני שלבים שבהם מאומצים נמצאים אלה רק דוגמאות
5)אין דבר כזה הורה ביולוגי שלא יכול לגדל את ילדיו יש שרות למען הורים מאמצים ועמותות המרוויחות המון ופועלות המון בשביל לפרק משפחות ולקחת ילדים ממשפחתם זו המטרה שלהם להרוס ילדים ומשפחות זה לא נושא מורכב בכלל ילד אמור לחיות עם הוריו הביולוגיים נקודה הבן שלך משלם את המחיר לכל חייו בגלל שאת רצית להיות מוכרת כהורה וכך גם משפחתו הביולוגית משלמת את אותו המחיר רק באופן אחר
6)כותבת הכתבה ככל הנראה לא מאומצת אלא עובדת סוציאלית בשרות למען ההורים המאמצים כי אין דבר כזה גנטיקה של אהבה יש גנטיקה וביולוגיה ולשם אנחנו שייכים נקודה את לעולם לא תהיי אימו הביולוגית וחלק מחייו כמו אימו ואביו הביולוגיים כמו האחים והאחיות שלו גם אם תוציאי פי אלף יותר מכספך שום דבר לא ימלא את האובדן שאיתו הילד צריך להתמודד ועם ההשלכות לכל חייו אם היית רוצה שהוריו היו משתקמים היית מחזירה אותו להוריו ילדים צריכים את הוריהם וההורים זקוקים לילדים באותה מידה כנראה גם שזו הסיבה שהם במצב מסויים זה אובדן שאצל הרבה אובדן שקשה לעכל ולהתמודד איתו
7) כמו שאמרתי בשרשור השני את לא אוהבת את הילד הזה אלא את עצמך בלבד ילד כזה צריך את הוריו ומשפחתו הביולוגית לא אותך ולא את כספך
8) קאלה קנתה ילדה במאה אלף שקל בערך כמו הרבה אחרים ואחרות כאן ככה שזה כן עניין של כסף אין שום דבר טוב באימוץ שהוא אובדן טוטאלי של זהות משפחה קשרים שם ידע על עצמך כמאומצת היסטוריה משפחתית ועוד אימוץ הוא פתרון רק כשיש סיבה טובה כמו מוות ומחלה סופנית לרוב זה פשוט לא המקרה זה לא קשור לאמונה אלא לעובדות מינימליות
katanchikit
New member
היי שוב
איש באמונתו יחיה. וכמו שכתבתי עמדתך חשובה. הוריו הביולוגיים של בני הם הוריו האמיתיים, והם אלה שביקשו ממני לטפל בו באהבה עד לשיקומם. אין פה חטיפה ואין פה עניין של הרס משפחות. יש שיתוף פעולה בינינו.
בביה"ס בני אוהב להגיד "יש לי 2 משפחות אמיתיות, אחת שבה נולדתי ואחת שמטפלת בי". כשהוריו הביולוגיים שמעו על כך הם חיבקו אותי.
על האהבה שלי אליו קשה להתווכח למרות שאתה מוזמן, אין לי בעיה עם קצת ויכוח בריא.
בכל אופן אני מבינה את דעתך, לא מסכימה איתה אבל מבינה.
יום מקסים אדם יקר.
איש באמונתו יחיה. וכמו שכתבתי עמדתך חשובה. הוריו הביולוגיים של בני הם הוריו האמיתיים, והם אלה שביקשו ממני לטפל בו באהבה עד לשיקומם. אין פה חטיפה ואין פה עניין של הרס משפחות. יש שיתוף פעולה בינינו.
בביה"ס בני אוהב להגיד "יש לי 2 משפחות אמיתיות, אחת שבה נולדתי ואחת שמטפלת בי". כשהוריו הביולוגיים שמעו על כך הם חיבקו אותי.
על האהבה שלי אליו קשה להתווכח למרות שאתה מוזמן, אין לי בעיה עם קצת ויכוח בריא.
בכל אופן אני מבינה את דעתך, לא מסכימה איתה אבל מבינה.
יום מקסים אדם יקר.
שוב אין באימוץ כל קשר לאמונה
יש עובדות ואיתן צריך להתמודד אני בספק אם הוריו ביקשו לטפל בו עד שישתקמו ככה לא עובדים הדברים אז עליי את לא יכולה לעבוד חוץ מזה שבתהליך שיקום כזה הילדים יכולים לעזור לתת להורה פרספקטיבה ומכיוון שזה הילד שלהם רק הטיפול בו יכול לעזור להם להשתקם לקחת ילד מהוריו הביולוגיים זה הרס של משפחה גם אם את טוענת שיש שיתוף פעולה ואני בספק שזה נכון אני כמעט בטוח שזה לא בא מרצון אלא מהתערבות של השירות למען ההורים המאמצים ולקיחה של הילד מהם
יש עובדות ואיתן צריך להתמודד אני בספק אם הוריו ביקשו לטפל בו עד שישתקמו ככה לא עובדים הדברים אז עליי את לא יכולה לעבוד חוץ מזה שבתהליך שיקום כזה הילדים יכולים לעזור לתת להורה פרספקטיבה ומכיוון שזה הילד שלהם רק הטיפול בו יכול לעזור להם להשתקם לקחת ילד מהוריו הביולוגיים זה הרס של משפחה גם אם את טוענת שיש שיתוף פעולה ואני בספק שזה נכון אני כמעט בטוח שזה לא בא מרצון אלא מהתערבות של השירות למען ההורים המאמצים ולקיחה של הילד מהם
katanchikit
New member
אז כן, הם ביקשו
ועדיין מבקשים. יש לנו הרבה שיחות על זה. הם שמחים שהוא אצלי, וכמובן שהם רוצים שיחזור אליהם, אבל לא עכשיו. הם יודעים שהם צריכים להתחזק, והאמת - אני מאוד מעריכה אותם על זה. שאפו. איזו גדולת נפש זו מצדם.
שוב, אני לא יכולה לחשוף פרטים, כמובן, על מצבם. אני רואה שיש לך חוסר אמון כלפי מה שכתבתי, וזה בסדר, אתה לא חייב להאמין לי, אבל אין לי סיבה לעבוד עליך... להיפך, חשוב לי להתייחס להודעתך בכבוד.
מאומץ בוגר שיש לו דעה שלילית על אימוץ, זה משהו שצריך להישמע. אפשר ללמוד הרבה מהודעותיך, ועל כך אני מודה לך. בכלל, אם תוכל קצת להרחיב ולפתוח על חוויתך האישית, לא באופן כללי וגורף אלא מה אתה הרגשת - אני אשמח לקרוא, וללמוד איך לעשות אחרת עם הילד שאני מגדלת. תהיה מוכן? זה לא חייב להיות שיתוף אישי מאוד, אבל בהחלט אשמח לשמוע טיפים. תמיד טוב ללמוד עוד.
ועדיין, חשוב גם לראות מקרים אחרים ולהכיר בהם. אתה יודע, אין דברים גורפים בעולם. כל מקרה לגופו. העולם לא שחור לבן ויש בו הרבה אפור... מסכימה איתך שהחיים של ילד מאומץ אינם קלים, ושיש בד"כ רצון להתאחד עם הביולוגים והרבה כאב. רואה את זה אצל רוב המאומצים שפגשתי, וגם אצל ילדי האומנה, אבל באמת שיש גם סיפורים אחרים.
כל אדם הוא אדם בפני עצמו, ומתמודד אחרת. לכל אדם סיבותיו שלו, חייו שלו, היסטוריה משלו.
חשוב לי להאיר עוד צד כי אני רואה שאתה "משחיר" את כל האימוצים, חושב שאף פעם לא נכון להוציא ילד ממשפחתו הביולוגית מלבד במחלה ממארת (אבל לעתים יש קשיים רציניים וקיצוניים שאינם מחלות ממאירות, לא עלינו) ובא עם עמדה מאוד ברורה לצד אחד, אבל בחיי שיש צד שני.
סבא שלי היה מאומץ. מעולם לא רצה לדעת על עברו ועל משפחתו. תמיד כששאלו אותו, "אתה לא רוצה לדעת?" אמר "לא. אני מאושר" ועד יום פטירתו זו היתה עמדתו ללא כל שינוי. הוא לא עבר אף שלב שאתה מתאר, ולא היו בו שום שאלות. אז כן, גם זה קיים. ועוד מיליון תגובות אחרות של מאומצים. לא רק זו שלך.
אני לא מאומצת, ולעולם לא אוכל להבין עם איזה בור שחור אתה מתמודד. לעולם. ואני מאוד מעריכה אותך שאתה כותב כאן, וגם אם אני לא מסכימה איתך.
ונכון שבאימוץ יש עובדות, אבל יש גם הרבה רגש, וליבי נחמץ על אותם ילדים שלא מרגישים את הרגש הזה, שלא מצליחים להרגיש נאהבים, ולא משנה מה. אבל יש גם מקרים אחרים.
אני לא יכולה לתאר את ההורות המיוחדת שאני חווה במילה אחרת חוץ מ"אהבה". וזה אפילו לא אימוץ, זו אומנה, והיא בהגדרתה זמנית. אבל האהבה שלי נצחית ותלווה את הגוזל שלי לאן שלא ילך, גם אם טובתו היא חזרה לחיק משפחתו הביולוגית בבוא הזמן, כשהם ירגישו מוכנים אחרי התהליך שעברו.
בטח לא שכנעתי אותך אפילו בקצת, הא?
אבל זה בסדר. זו האמת שלי, והייתי חייבת לכתוב אותה.
ועדיין מבקשים. יש לנו הרבה שיחות על זה. הם שמחים שהוא אצלי, וכמובן שהם רוצים שיחזור אליהם, אבל לא עכשיו. הם יודעים שהם צריכים להתחזק, והאמת - אני מאוד מעריכה אותם על זה. שאפו. איזו גדולת נפש זו מצדם.
שוב, אני לא יכולה לחשוף פרטים, כמובן, על מצבם. אני רואה שיש לך חוסר אמון כלפי מה שכתבתי, וזה בסדר, אתה לא חייב להאמין לי, אבל אין לי סיבה לעבוד עליך... להיפך, חשוב לי להתייחס להודעתך בכבוד.
מאומץ בוגר שיש לו דעה שלילית על אימוץ, זה משהו שצריך להישמע. אפשר ללמוד הרבה מהודעותיך, ועל כך אני מודה לך. בכלל, אם תוכל קצת להרחיב ולפתוח על חוויתך האישית, לא באופן כללי וגורף אלא מה אתה הרגשת - אני אשמח לקרוא, וללמוד איך לעשות אחרת עם הילד שאני מגדלת. תהיה מוכן? זה לא חייב להיות שיתוף אישי מאוד, אבל בהחלט אשמח לשמוע טיפים. תמיד טוב ללמוד עוד.
ועדיין, חשוב גם לראות מקרים אחרים ולהכיר בהם. אתה יודע, אין דברים גורפים בעולם. כל מקרה לגופו. העולם לא שחור לבן ויש בו הרבה אפור... מסכימה איתך שהחיים של ילד מאומץ אינם קלים, ושיש בד"כ רצון להתאחד עם הביולוגים והרבה כאב. רואה את זה אצל רוב המאומצים שפגשתי, וגם אצל ילדי האומנה, אבל באמת שיש גם סיפורים אחרים.
כל אדם הוא אדם בפני עצמו, ומתמודד אחרת. לכל אדם סיבותיו שלו, חייו שלו, היסטוריה משלו.
חשוב לי להאיר עוד צד כי אני רואה שאתה "משחיר" את כל האימוצים, חושב שאף פעם לא נכון להוציא ילד ממשפחתו הביולוגית מלבד במחלה ממארת (אבל לעתים יש קשיים רציניים וקיצוניים שאינם מחלות ממאירות, לא עלינו) ובא עם עמדה מאוד ברורה לצד אחד, אבל בחיי שיש צד שני.
סבא שלי היה מאומץ. מעולם לא רצה לדעת על עברו ועל משפחתו. תמיד כששאלו אותו, "אתה לא רוצה לדעת?" אמר "לא. אני מאושר" ועד יום פטירתו זו היתה עמדתו ללא כל שינוי. הוא לא עבר אף שלב שאתה מתאר, ולא היו בו שום שאלות. אז כן, גם זה קיים. ועוד מיליון תגובות אחרות של מאומצים. לא רק זו שלך.
אני לא מאומצת, ולעולם לא אוכל להבין עם איזה בור שחור אתה מתמודד. לעולם. ואני מאוד מעריכה אותך שאתה כותב כאן, וגם אם אני לא מסכימה איתך.
ונכון שבאימוץ יש עובדות, אבל יש גם הרבה רגש, וליבי נחמץ על אותם ילדים שלא מרגישים את הרגש הזה, שלא מצליחים להרגיש נאהבים, ולא משנה מה. אבל יש גם מקרים אחרים.
אני לא יכולה לתאר את ההורות המיוחדת שאני חווה במילה אחרת חוץ מ"אהבה". וזה אפילו לא אימוץ, זו אומנה, והיא בהגדרתה זמנית. אבל האהבה שלי נצחית ותלווה את הגוזל שלי לאן שלא ילך, גם אם טובתו היא חזרה לחיק משפחתו הביולוגית בבוא הזמן, כשהם ירגישו מוכנים אחרי התהליך שעברו.
בטח לא שכנעתי אותך אפילו בקצת, הא?
katanchikit
New member
ושכחתי לכתוב מילה על פרספקטיבה
זה נכון מה שכתבת, שיש איזשהו כוח בלהשאיר את הילד עם ההורה גם במצבים קשים, ואולי זה דווקא יצמיח את שניהם משם. אבל... לא תמיד.
במשך זמן רב בני היה אומר "אבל למה לא נשארתי שם כדי לעזור???" ונכמר הלב עליו, הוא באמת עזר בבית אבל זה לא הספיק... הוא היה בסה"כ ילד. הוא היה צריך שיטפלו בו, והיה גבול עד כמה הוא יכל לטפל באחרים. זה לא תפקידו.
לפעמים יש משבר מאוד אקוטי וזמני, שם זה אולי נכון ואם ניתנות התמיכות המתאימות וההורים מסוגלים להיעזר בהן, אז אני מסכימה איתך שלא צריך להפריד. ברור שלא.
אבל אם זה משבר ארוך, וההורה ניסה וניסה ולא מצליח, והילד סובל ושניהם לא מתפקדים... זה כבר לא עובד לאף אחד מהם ולפעמים צריך עזרה.
בסך הכל לילד יש מעט שנים להיות ילד, ולפעמים אם הוא לא מטופל כהלכה הוא צובר פערים התפתחותיים קשים ובעיות רגשיות כאלה ואחרות.
היום כמעט ואין אימוצים בארץ, בדיוק בגלל מה שאתה כותב, אף אחד לא רוצה להפריד ילד מהוריו הביולוגיים ולא מההיסטוריה והתרבות שלו. אז יש יותר אומנה. ובאומנה שומרים על קשר בין ההורים לילדים. זה לא נתק או הפרדה כמו שאתה חושב, יש אומנות שהן ממש שיתוף פעולה בין ההורים הביולוגים לאומנים כמו אצלנו. מבחינתי אני עושה הכל כדי שהילד ייפגש כמה שיותר עם משפחתו הביולוגית, והם מצדם משתדלים להגיע למפגשים ואם הם לא מרגישים טוב הם מודיעים. אני לא אגיד שזה מושלם, אני לא חיה על ענן ורוד. זה מורכב מאוד!! זה לא אמור לקרות! זה לא טבעי שילד ייצא מביתו הביולוגי! אבל אלה נסיבות חייו. ואיתן אנחנו - גם הביולוגים וגם אני - צריכים לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים. אני חושבת שיחסית לסיטואציה, כולנו עושים מאמץ אדיר ושומרים על טובתו כל הזמן. והוא מרוויח. ברור שכמה טוב שזה לא יהיה, זה לא טוב כמו לחיות בביתו הביולוגי המתפקד. אבל כרגע אין לו בית ביולוגי מתפקד.
אתה יודע מה, גם אני לא הייתי מאמינה לעצמי, אם הייתי קוראת את ההודעות האלה. אז אני מבינה למה אתה לא מאמין לי. אולי היה עדיף לחשוב שחטפו אותו, שהשפיעו על הוריו באיזשהו אופן להסכים לאומנה, שעשו את זה בשביל כסף.. אולי זה היה אפשר לחיות עם זה יותר "בשלום" במובן של היה על מי לכעוס. ככה, אין על מי... אם ההורים בעצמם החליטו לתת לילד שלהם אפשרות אחרת, אז איך אפשר לכעוס על המערכת? אי אפשר. ועל ההורים אפשר? גם אי אפשר, הם עשו את זה לטובתו, כל הכבוד להם. אז על מי נותר לכעוס? עליי? אולי אפשר לכעוס עליי שרציתי להיות הורה. בסדר, אתה יכול לכעוס. אבל אני מוכנה לוותר על להיות הורה בכל רגע, אם זה לטובתו - כלומר אני מוכנה לחזרתו להורים הביולוגים בכל עת. אז אני לא יודעת אם באמת אפשר לכעוס עליי...
אבל יש כעס. גם לבן שלי יש כעס, מתארת לעצמי שגם לך. הבן שלי כועס מאוד על כל מה שקרה. מותר לו. יאללה שיכעס. שיוציא את זה החוצה. זה בריא. וכל פעם שהוא מנסה להאשים מישהו, אני אומרת לו, שמע, זה המצב ולחפש אשמים לא יעזור לפתור אותו. כולם כאן מנסים לעשות את הטוב ביותר שלהם. אתה יכול לכעוס, תכעס! תגיד כמה קשה לך וכמה כואב לך! אני תמיד אהיה כאן בשביל להקשיב ולתמוך.
אתה יודע מה רון, עם הזמן הכעס שלו משתנה ורגשותיו הופכים חיוביים יותר. והוא ילד שמח, בטוח בעצמו, חיובי ואוהב. גם משפחתו הביולוגית רואה את השינוי, ושמחה בו. וגם אני. זה לא בזכות האומנה. זה בזכות כולםםםםםם במערכה הזו, גם בזכות ההורים הביולוגים, שעשו בשבילו את הדבר הכי לא אנוכי שאפשר לעשות - נתנו לו הזדמנות לגדול בשמחה וחסכו ממנו את הקשיים שלהם ואת האשמה והאחריות עליהם.
יום אחד הוא יגדל ואני מקווה שהוא לא יחשוב כמוך. אני מקווה שהוא יידע שכולם עשו בשבילו את הטוב ביותר ושהוא תמיד היה אהוב, ושתמיד שמרנו על הקשר בינו לבין משפחתו הביולוגית ועל שורשיו וחיבורו אליהם. אני מקווה שירגיש שהקשיבו לו ותמכו בו כשהיה עצוב. שחיבקו את הכעס שלו. שנתנו לו הזדמנות ותקווה.
זה נכון מה שכתבת, שיש איזשהו כוח בלהשאיר את הילד עם ההורה גם במצבים קשים, ואולי זה דווקא יצמיח את שניהם משם. אבל... לא תמיד.
במשך זמן רב בני היה אומר "אבל למה לא נשארתי שם כדי לעזור???" ונכמר הלב עליו, הוא באמת עזר בבית אבל זה לא הספיק... הוא היה בסה"כ ילד. הוא היה צריך שיטפלו בו, והיה גבול עד כמה הוא יכל לטפל באחרים. זה לא תפקידו.
לפעמים יש משבר מאוד אקוטי וזמני, שם זה אולי נכון ואם ניתנות התמיכות המתאימות וההורים מסוגלים להיעזר בהן, אז אני מסכימה איתך שלא צריך להפריד. ברור שלא.
אבל אם זה משבר ארוך, וההורה ניסה וניסה ולא מצליח, והילד סובל ושניהם לא מתפקדים... זה כבר לא עובד לאף אחד מהם ולפעמים צריך עזרה.
בסך הכל לילד יש מעט שנים להיות ילד, ולפעמים אם הוא לא מטופל כהלכה הוא צובר פערים התפתחותיים קשים ובעיות רגשיות כאלה ואחרות.
היום כמעט ואין אימוצים בארץ, בדיוק בגלל מה שאתה כותב, אף אחד לא רוצה להפריד ילד מהוריו הביולוגיים ולא מההיסטוריה והתרבות שלו. אז יש יותר אומנה. ובאומנה שומרים על קשר בין ההורים לילדים. זה לא נתק או הפרדה כמו שאתה חושב, יש אומנות שהן ממש שיתוף פעולה בין ההורים הביולוגים לאומנים כמו אצלנו. מבחינתי אני עושה הכל כדי שהילד ייפגש כמה שיותר עם משפחתו הביולוגית, והם מצדם משתדלים להגיע למפגשים ואם הם לא מרגישים טוב הם מודיעים. אני לא אגיד שזה מושלם, אני לא חיה על ענן ורוד. זה מורכב מאוד!! זה לא אמור לקרות! זה לא טבעי שילד ייצא מביתו הביולוגי! אבל אלה נסיבות חייו. ואיתן אנחנו - גם הביולוגים וגם אני - צריכים לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים. אני חושבת שיחסית לסיטואציה, כולנו עושים מאמץ אדיר ושומרים על טובתו כל הזמן. והוא מרוויח. ברור שכמה טוב שזה לא יהיה, זה לא טוב כמו לחיות בביתו הביולוגי המתפקד. אבל כרגע אין לו בית ביולוגי מתפקד.
אתה יודע מה, גם אני לא הייתי מאמינה לעצמי, אם הייתי קוראת את ההודעות האלה. אז אני מבינה למה אתה לא מאמין לי. אולי היה עדיף לחשוב שחטפו אותו, שהשפיעו על הוריו באיזשהו אופן להסכים לאומנה, שעשו את זה בשביל כסף.. אולי זה היה אפשר לחיות עם זה יותר "בשלום" במובן של היה על מי לכעוס. ככה, אין על מי... אם ההורים בעצמם החליטו לתת לילד שלהם אפשרות אחרת, אז איך אפשר לכעוס על המערכת? אי אפשר. ועל ההורים אפשר? גם אי אפשר, הם עשו את זה לטובתו, כל הכבוד להם. אז על מי נותר לכעוס? עליי? אולי אפשר לכעוס עליי שרציתי להיות הורה. בסדר, אתה יכול לכעוס. אבל אני מוכנה לוותר על להיות הורה בכל רגע, אם זה לטובתו - כלומר אני מוכנה לחזרתו להורים הביולוגים בכל עת. אז אני לא יודעת אם באמת אפשר לכעוס עליי...
אבל יש כעס. גם לבן שלי יש כעס, מתארת לעצמי שגם לך. הבן שלי כועס מאוד על כל מה שקרה. מותר לו. יאללה שיכעס. שיוציא את זה החוצה. זה בריא. וכל פעם שהוא מנסה להאשים מישהו, אני אומרת לו, שמע, זה המצב ולחפש אשמים לא יעזור לפתור אותו. כולם כאן מנסים לעשות את הטוב ביותר שלהם. אתה יכול לכעוס, תכעס! תגיד כמה קשה לך וכמה כואב לך! אני תמיד אהיה כאן בשביל להקשיב ולתמוך.
אתה יודע מה רון, עם הזמן הכעס שלו משתנה ורגשותיו הופכים חיוביים יותר. והוא ילד שמח, בטוח בעצמו, חיובי ואוהב. גם משפחתו הביולוגית רואה את השינוי, ושמחה בו. וגם אני. זה לא בזכות האומנה. זה בזכות כולםםםםםם במערכה הזו, גם בזכות ההורים הביולוגים, שעשו בשבילו את הדבר הכי לא אנוכי שאפשר לעשות - נתנו לו הזדמנות לגדול בשמחה וחסכו ממנו את הקשיים שלהם ואת האשמה והאחריות עליהם.
יום אחד הוא יגדל ואני מקווה שהוא לא יחשוב כמוך. אני מקווה שהוא יידע שכולם עשו בשבילו את הטוב ביותר ושהוא תמיד היה אהוב, ושתמיד שמרנו על הקשר בינו לבין משפחתו הביולוגית ועל שורשיו וחיבורו אליהם. אני מקווה שירגיש שהקשיבו לו ותמכו בו כשהיה עצוב. שחיבקו את הכעס שלו. שנתנו לו הזדמנות ותקווה.
בישראל אין אימוץ או אומנה פתוחים
אז שוב עליי את לא יכולה לעבוד...
1)אין לי דיעה שלילית על אימוץ רק שאימוץ צריך לקרות עם סיבה טובה כמו מחלה סופנית או מוות של אחד או שני ההורים שאר הסיבות לא מצדיקות אובדן משפחה זהות שם ידע קשרים ועוד לכל החיים כשרוב האימוצים היום הם ללא כל סיבה טובה שכזו
2)באימוץ הכל שחור ולבן אין חצי מאומץ ואין אף מאומץ שמחר הוא פתאום לא מאומץ כשההשלכות הן לכל החיים והמחיר הוא לכל החיים תתמודדי עם העובדות האלה קשיים יש לכל משפחה ואם למשפחה קשה אפשר לעזור ולתמוך בה במקום לגרום לילד לשלם את המחיר לכל חייו אין כל סיבה להוציא ילד ממשפחתו בגלל קושי כזה או אחר א י ן
3)אני בספק אם סבא שלך לא רצה לדעת על עצמו אבל לא כל אחד ואחת יכולים/לות להתמודד עם כל זה כי זה דורש ממאומצים להתמודד עם האובדן לצאת מאשלייה זה דורש מוכנות זה דורש בשלות להכיר את עצמך אדם שהוא מאומץ בוגר יכול עד היום האחרון בחייו יכול להתכחש לכל זה ולשקר לעצמו שאין לו כל שאלה אדם כזה צריך קודם כל להפסיק לשקר לעצמו בשביל לפתוח בתהליך הזה
4) באימוץ יש רק רגש אחד וזה הרצון להיות מוכר כהורה על חשבון משפחה אחרת על חשבון הורים אחרים ועל חשבון ילדים כשהשרות למען ההורים המאמצים והעמותות השונות תמורת הון רציני מוכנות לעזור בזה הרבה פעמים באופן לא חוקי הילדים לא מזיזים להן לא לשרות ולא לעמותות...זו המציאות
אז שוב עליי את לא יכולה לעבוד...
1)אין לי דיעה שלילית על אימוץ רק שאימוץ צריך לקרות עם סיבה טובה כמו מחלה סופנית או מוות של אחד או שני ההורים שאר הסיבות לא מצדיקות אובדן משפחה זהות שם ידע קשרים ועוד לכל החיים כשרוב האימוצים היום הם ללא כל סיבה טובה שכזו
2)באימוץ הכל שחור ולבן אין חצי מאומץ ואין אף מאומץ שמחר הוא פתאום לא מאומץ כשההשלכות הן לכל החיים והמחיר הוא לכל החיים תתמודדי עם העובדות האלה קשיים יש לכל משפחה ואם למשפחה קשה אפשר לעזור ולתמוך בה במקום לגרום לילד לשלם את המחיר לכל חייו אין כל סיבה להוציא ילד ממשפחתו בגלל קושי כזה או אחר א י ן
3)אני בספק אם סבא שלך לא רצה לדעת על עצמו אבל לא כל אחד ואחת יכולים/לות להתמודד עם כל זה כי זה דורש ממאומצים להתמודד עם האובדן לצאת מאשלייה זה דורש מוכנות זה דורש בשלות להכיר את עצמך אדם שהוא מאומץ בוגר יכול עד היום האחרון בחייו יכול להתכחש לכל זה ולשקר לעצמו שאין לו כל שאלה אדם כזה צריך קודם כל להפסיק לשקר לעצמו בשביל לפתוח בתהליך הזה
4) באימוץ יש רק רגש אחד וזה הרצון להיות מוכר כהורה על חשבון משפחה אחרת על חשבון הורים אחרים ועל חשבון ילדים כשהשרות למען ההורים המאמצים והעמותות השונות תמורת הון רציני מוכנות לעזור בזה הרבה פעמים באופן לא חוקי הילדים לא מזיזים להן לא לשרות ולא לעמותות...זו המציאות
katanchikit
New member
ברור שיש!
מה, לא ידעת?
יש לי קשר פתוח עם המשפחה הביולוגית.
לא עובדת עליך, בחיי.
זו גם המגמה היום!
כמה שיותר פתוח!
אני חיה בתוך זה, וזו המציאות. דברים השתנו. ומשתנים כל הזמן.
ולא, לא נכון שיש באימוץ רק רגש אחד. יש מיליון רגשות שונים, והלוואי ויום אחד משהו ממה שכתבתי יגיע אליך. בינתיים אני רואה שלא, אבל כמו שכתבתי, הכל בסדר. אולי גם אתה צריך לעבור כמה שלבים לפני שתפסיק לשקר לעצמך
יאלללללללה יוצאת לי לחופשת פורים עם המתוק שלי ומאחלת לך רק טוב.
מה, לא ידעת?
יש לי קשר פתוח עם המשפחה הביולוגית.
לא עובדת עליך, בחיי.
זו גם המגמה היום!
כמה שיותר פתוח!
אני חיה בתוך זה, וזו המציאות. דברים השתנו. ומשתנים כל הזמן.
ולא, לא נכון שיש באימוץ רק רגש אחד. יש מיליון רגשות שונים, והלוואי ויום אחד משהו ממה שכתבתי יגיע אליך. בינתיים אני רואה שלא, אבל כמו שכתבתי, הכל בסדר. אולי גם אתה צריך לעבור כמה שלבים לפני שתפסיק לשקר לעצמך
יאלללללללה יוצאת לי לחופשת פורים עם המתוק שלי ומאחלת לך רק טוב.
katanchikit
New member
רגע, רק לדייק: אומנה פתוחה
יש ויש ויש! המגמה באומנה כיום, היא לפתוח את הקשר בין האומנים לביולוגים מתוך החשיבות של זה לילד.
שמחה להיות חלק מקשר פתוח נעים, מכבד ואוהב!
אימוץ, נכון שאין פתוח. יש עם קשר אבל לא פתוח.
פורים שמח.
יש ויש ויש! המגמה באומנה כיום, היא לפתוח את הקשר בין האומנים לביולוגים מתוך החשיבות של זה לילד.
שמחה להיות חלק מקשר פתוח נעים, מכבד ואוהב!
אימוץ, נכון שאין פתוח. יש עם קשר אבל לא פתוח.
פורים שמח.
מצטער את יכולה לעבוד על מי שלא מכיר את העניין מקרוב
לא עליי ... כשברור שבאימוץ יש רק רגש אחד וזה הרגש האנוכי של ההורה המאמץ אין כל רגש אחר כשלילד אין את השם שלו הזהות שלו ההיסטוריה שלו ידע על עצמו או את המשפחה שלו .. מי שמשקרת לעצמה היא את כשהמתוק הוא לא שלך אלא של הוריו הביולוגיים ואת זה את שוב מסרבת להבין ולהפנים
אגב בבקשה הנה עוד השלכות של אימוץ טרי מהיום
[URL]https://www.nbcwashington.com/news/national-international/YouTube-Child-Stars-Allegedly-Abused-by-Adopted-Mother-507408581.html[/URL]
לא עליי ... כשברור שבאימוץ יש רק רגש אחד וזה הרגש האנוכי של ההורה המאמץ אין כל רגש אחר כשלילד אין את השם שלו הזהות שלו ההיסטוריה שלו ידע על עצמו או את המשפחה שלו .. מי שמשקרת לעצמה היא את כשהמתוק הוא לא שלך אלא של הוריו הביולוגיים ואת זה את שוב מסרבת להבין ולהפנים
אגב בבקשה הנה עוד השלכות של אימוץ טרי מהיום
[URL]https://www.nbcwashington.com/news/national-international/YouTube-Child-Stars-Allegedly-Abused-by-Adopted-Mother-507408581.html[/URL]
katanchikit
New member
שלנו
המתוק הזה שלנו - גם שלהם וגם שלי, ומכיוון שמשפחתו הביולוגית מסכימה איתי על זה, אני מרשה לעצמי לכתוב כך.
אז אין לי שום סיבה לשקר לך, אבל זה בסדר.
ואומנה היא לא אימוץ, בוודאי שלא, בשום מקום לא כתבתי אחרת. לא כ"כ קראת לעומק את דבריי...
אני באמת ניסיתי להעביר לך את ראייתי וחווייתי באופן הכי מכבד וראוי, אבל אני מבינה למה אינך יכול להבין אותה.
כל מה שנותר לי לאחל לך ובאמת מכל הלב זה שיום אחד תפגוש אנשים (מספיק אדם אחד) שיאהבו אותך בצורה כזו - שתדע מהו אמון בעולם.
אני שלמה עם עצמי, ולא משקרת לעצמי, לכן גם אין לי שום צורך להסביר יותר מאשר כבר הסברתי ולהוכיח איזה משהו.
את כל מה שהיה לי לכתוב, כבר כתבתי. תרצה לקחת מזה משהו - תיקח. לא תרצה - המשך חיים נעימים ושמחים.
המתוק הזה שלנו - גם שלהם וגם שלי, ומכיוון שמשפחתו הביולוגית מסכימה איתי על זה, אני מרשה לעצמי לכתוב כך.
אז אין לי שום סיבה לשקר לך, אבל זה בסדר.
ואומנה היא לא אימוץ, בוודאי שלא, בשום מקום לא כתבתי אחרת. לא כ"כ קראת לעומק את דבריי...
אני באמת ניסיתי להעביר לך את ראייתי וחווייתי באופן הכי מכבד וראוי, אבל אני מבינה למה אינך יכול להבין אותה.
כל מה שנותר לי לאחל לך ובאמת מכל הלב זה שיום אחד תפגוש אנשים (מספיק אדם אחד) שיאהבו אותך בצורה כזו - שתדע מהו אמון בעולם.
אני שלמה עם עצמי, ולא משקרת לעצמי, לכן גם אין לי שום צורך להסביר יותר מאשר כבר הסברתי ולהוכיח איזה משהו.
את כל מה שהיה לי לכתוב, כבר כתבתי. תרצה לקחת מזה משהו - תיקח. לא תרצה - המשך חיים נעימים ושמחים.
לא הוא לא שלך
לעולם גם לא יהיה הוא של הביולוגיים בלבד את משקרת לעצמך כי את לא מבינה דבר וחצי דבר בנושא הזה שלו קוראים אימוץ את יכולה להיות שלמה עם עצמך כי את לא מאומצת זו בדיוק הנקודה ילד מאומץ לא יכול להיות שלם עם עצמו ללא השם שלו מידע על עצמו קשרים ועוד ושוב את זה את לא מבינה וגם לא אנשים הנמצאים במצבים דומים לשלך זה מביך הזוי וחמור שמטעם הרשויות והעמותות אתם מאמצים ולוקחים אחריות על ילדים ללא כל ידע מינימלי בנושא ...
לעולם גם לא יהיה הוא של הביולוגיים בלבד את משקרת לעצמך כי את לא מבינה דבר וחצי דבר בנושא הזה שלו קוראים אימוץ את יכולה להיות שלמה עם עצמך כי את לא מאומצת זו בדיוק הנקודה ילד מאומץ לא יכול להיות שלם עם עצמו ללא השם שלו מידע על עצמו קשרים ועוד ושוב את זה את לא מבינה וגם לא אנשים הנמצאים במצבים דומים לשלך זה מביך הזוי וחמור שמטעם הרשויות והעמותות אתם מאמצים ולוקחים אחריות על ילדים ללא כל ידע מינימלי בנושא ...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.