הורות משותפת

ענתי91

New member
הורות משותפת

שלום,
אני בת 35 סטרייטית רווקה, וחושבת לעשות ילד עם חבר גיי שלי, הוא מתגורר בחו"ל ורוצה להיות שותף עד כמה שאפשר בגידול הילד.
אשמח לשמוע חוות דעת אם מישהו/י עבר/ה תהליך דומה, בעד, נגד וכל מה שחשוב לדעת ולעשות.

תודה
נתי
 
שלום לך

קודם כל לבדוק אם באמת בא לך להיות בקשר איתו לכל חייך?
האם באמת תוכלו להגיע להחלטות יחד.
האם הכוונה שהילד יהיה במשמורתך והוא רק אבא של ביקורים ומתנות ?
מה הכוונות העתידיות שלו,להשאר בחו"ל? לחזור?
מה הכוונות שלך? האם את באמת יכולה לתכנן את חייך לעוד 20 שנה במגבלה שיש לך שותף שתאלצי לחיות בהתאם לזה שהוא חלק מחייך?
מה אם למשל הוא ירצה לחזור לארץ ואת תרצי לעבור לחו"ל או סתם להתגורר שלא בקרבתו.
מה לגבי החיים המשתנים?
אני מניחה שלא ילדת עדיין ילדים,האם את בטוחה שמה שעכשיו הוא מה שיהיה? אולי דעותיך,רגשותיך,צרכיך ישתנו לאחר הלידה?ילד מביא איתו עולם חדש לחייך שלך,מה שהיה רגע לפני שנולד לא יהיה יותר.החיים אחרים ונראים אחרים שניה אחרי הלידה.
האם בכל זה את מוכנה להכבל לגבר שאיננו בן זוג?
הקושי בהורות משותפת לאורך שנים עולה על הטוב שבה.
מצד שני אם הבחור הוא אבא על הנייר ושותף רדום אולי זו תהייה דרך יותר קלה.
על איזו קונסטלציה חשבת?

ואפרופו אם הוא בחו"ל תהייה לכם אפשרות לייצר הריון?
 

ענתי91

New member
הורות משותפת

ערב מקסים,
תודה רבה רבה על כל המידע , אלו בהחלט שאלות שצריך לשאול אותן, על חלקן יש לי תשובה .

קודם כל לבדוק אם באמת בא לך להיות בקשר איתו לכל חייך? כן , הוא חבר טוב מאוד שלי

האם באמת תוכלו להגיע להחלטות יחד?אין לי תשובה מלאה לזה אני מניחה שלא לכל ההחלטות נגיע יחד, אני יודעת את זה וגם הוא.

האם הכוונה שהילד יהיה במשמורתך והוא רק אבא של ביקורים ומתנות ? משמורת שלי כי הוא גר שם ואני פה , ביקורים שלו כאן יהיו והרבה, גם ביקורים שלי לניו יורק.. ההורים שלו כאן אז גם אותם אני אראה והם גם יעזרו.

מה הכוונות העתידיות שלו,להשאר בחו"ל? לחזור? לא, הוא לפי המצב עכשיו יחיה וימות בניו יורק...

מה הכוונות שלך? האם את באמת יכולה לתכנן את חייך לעוד 20 שנה במגבלה שיש לך שותף שתאלצי לחיות בהתאם לזה שהוא חלק מחייך? אני מאמינה שכן , לא רואה בו כמגבלה , וגם כשיבוא בן זוג הוא יצטרך לקבל את החבילה כמו שהיא.

מה אם למשל הוא ירצה לחזור לארץ ואת תרצי לעבור לחו"ל או סתם להתגורר שלא בקרבתו- הוא לא יחזור ואני לא עוזבת את הארץ, ולגור בקרבתו זה יהיה מושלם, נחנו מסתדרים והוא יהיה שותף פעיל בגידול הילד .

מה לגבי החיים המשתנים?

אני מניחה שלא ילדת עדיין ילדים,האם את בטוחה שמה שעכשיו הוא מה שיהיה? אולי דעותיך,רגשותיך,צרכיך ישתנו לאחר הלידה?ילד מביא איתו עולם חדש לחייך שלך,מה שהיה רגע לפני שנולד לא יהיה יותר.החיים אחרים ונראים אחרים שניה אחרי הלידה. - אני מעדיפה להתמודד בשמחה עם החיים אחרי הלידה מאשר חיים ללא ילדים .

האם בכל זה את מוכנה להכבל לגבר שאיננו בן זוג? כן אנחנו חברים טובים ואני מאמינה שיהיו חילוקי דעות אני רק מקווה שנגיע להחלטות בצורה הכי טובה ונכונה לילד .

הקושי בהורות משותפת לאורך שנים עולה על הטוב שבה. - את זה לא כל כך הבנתי .

מצד שני אם הבחור הוא אבא על הנייר ושותף רדום אולי זו תהייה דרך יותר קלה. כאן הבעיה הוא לא רוצה להיות שותף רדום הוא רוצה להיות פעיל, והוא לא מבין שכל עוד הוא בניו יורק ואני כאן , פעיל הוא לא יכול להיות. הוא יהיה פעיל רק בביקורים שלו כאן ושלי לשם, ההורים שלו כאן אז זו תהיה עזרה גדולה וגם חיבור טוב לילד עם המשפחה שלו .
על איזו קונסטלציה חשבת?

ואפרופו אם הוא בחו"ל תהייה לכם אפשרות לייצר הריון? אני כנראה אטוס לניו יורק בדצמבר ושם זה יקרה או שהוא יבוא שוב במרץ ונעשה זאת כאן , אחרי שאני אקבל את כל המידע גם לגבי הסכם משפטי וכו'.

יש לי פגישה בנעמ"ת לגבי הסכם הורות בחודש הבא , מחר הוא טס חזרה לניו יורק ואני בטוחה שאנחנו עוד נדבר על הנושא, אני רוצה לדעת מה התשובה שלו לגבי מה שנשאל כאן.

תודה,
ענתי
 
ברור שאת רוצה ילד

הכוונה הייתה להגיד שכל מה שתחשבי היום לכתוב בחוזה/הסכם מבלי שהילד נולד עדיין הוא בגדר הצהרת כוונות.
החיים כ"כ משתנים או עשויים ועלולים להשתנות שניה אחרי הלידה ששום דבר ממה שתאמרי או תצהירי או תכתבי יהיה רלוונטי לחיים בכאן ועכשיו שיהיו.
.
אמרת אני רק מקווה שנגיע להחלטות בצורה הכי טובה ונכונה לילד,ומה איתך,מה עם החלטות שיהיו טובות לך? טובות לו?
כשזוג מתגרש ומנהל מאבק את תשמעי כל הזמן,טובת הילד.... אבל תמיד טובת הילד היא לפי השקפת ההורה שרוצה שלו יהיה טוב.זה מקום מאוד טריקי. וכששני אנשים מנסים לנהל שותפות ממרחק ומצד שני גם להיות מעורב עם שליח מפקח,אני הייתי חוששת מזה.
את חושבת שהוא יוכל לשחרר ולא להיות קנאי לזה שאת ההורה הדומיננטי,שאת תהיי ההורה אליו התינוק יהיה מחובר?
אם היית אומרת אני מקבלת ממנו את הרכת הדרך לגדל את התינוק והוא סומך עלי החשש שלי היה יורד והייתי אומרת לך לכי על זה.אבל אם בפנטזיה שלו הוא מעורב ושולח גם פיקוח אליך (בדמות עזרת ההורים שלו) זה כבר מטריד. בגלל הנסיון שלי אני אומרת לך להזהר.

ולגבי הריון -צריך להתכונן שאולי זה יקח זמן,צריך לקלוע למועד הנכון והמרחק לא מקל בעניין הזה.

ועוד שאלה,הוא יממן לך את הטיסות? איפה תשהי בתקופה שתסעי לניו-יורק ? יצא לכם לחיות יחד תחת קורת גג אחת ?
ומה אם יהיה בן-זוג לך או לו ?
והאם תסכימי שהילד יסע אליו בלעדיך? באיזה גיל?

ומשהו על חברים טובים,ניסיתם פעם להיות יחד בתנאי אי ודאות? נגיד לנסוע למקום לא מוכר ולהסתדר יחד 24 שעות ביממה למשך מספר שבועות ? כי זה לדעתי מבחן טוב כדי לדעת אם תשרדו אחד עם השני ,משהו כ"כ גדול שממנו אין פוס וחזרה.
 
חשוב מאוד מאוד

לעשות יחד חוזה ולחתום עליו. לפעמים מתברר כבר במהלך הכנת החוזה שיש פערים גדולים בין הצדדים ולא מגיעים לכדי הורות משותפת, ולעיתים החוזה מחדד את הויתורים שכל צד צריך לעשות ומבהיר איך יראו החיים יחד. במובן זה הוא חלק מתהליך שכדאי לעבור.
בהצלחה!
 
כשיורדים טילים הילד אצל אמא או אצל אבא?

מצד שני
חוזה יכול להיות הדבר ההכי רע . תחתמי על משהו שיראה לך נכון ולאחר 5 שנים יראה לך טעות ואבוד לך ,תהיי כבולה לחוזה.
הדבר האחרון שתרצי הוא לחיות את חייך לפי מה שהיה נכון בנקודת זמן כשלא היית עדיין אמא.
היחידים שממש טוב עבורם ההסכמים הם,העורכי -דין .באותה נקודת זמן של יצירת החוזה -אחלה כסף ואחר-כך ....בכלל פנטסטי.
שוב כל כך הרבה קלישאות בעניין השותפות הזו שהיא בסופו של דבר פשוט כמו להיות זוג לא נשוי שעושה ילד. אף זוג שמתעתד להתחתן לא יוצר הסכמים על הילדים שיוולדו להם. תחשבו על זה.
 
זה לא מדויק

בתהליך עשיית החוזה מתבררות המון נקודות שמסכימים עליהן והמון נקודות שלא מסכימים עליהן. חשוב גם להבין מראש על מה לא מסכימים ולהחליט אם מדובר בדברים מהותיים או בפשרות שאפשר להסכים להן. אני יודעת שיש לא מעט זוגות שהחליטו לא לעשות ילדים יחד כי התברר שהם לא מסכימים על דברים מהותיים.
 
סבבה

רק לא צריך לחתום חוזה. ראית שלא מתאים כי העלת נושאים שנראים לך רלוונטים ובל יעבור והצד השני לא רואה עין בעין,סבבה.לא "מתחתנים".
הבעיה היא לא איפה שלא מסכימים.
הבעיה היא איפה שמסכימים כי אין לך מושג שעוד שנה דברים יראו אחרת ואז להסכמה הזו יש מחוייבות כי חתמת. פה העוקץ. וכמו שאת בטח יודעת החיים דינמיים והחיים נראים אחרת לפני שיש ילד ואחרי שיש ילד.
והחלטות עשיה בחיים מתקבלות מהרגש ולא מהשכל ,כי ככה זה על אף הרצון לחשוב שהחלטה היא דבר רציונלי. ואנשים מסכימים להרבה דברים כשהם תחת לחץ,ולהיות דקה לפני שכבר אולי לא יהיו לך ילדים זה הרבה לחץ.
ובקיצור להסכם יש הרבה יותר רע מטוב.
 

תותי 999

New member
החלטות מהשכל והחלטות מהרגש

אולי זה עניין של בחירה, או אולי עניין של אישיות, אבל בהחלט אפשר לעשות החלטות חיים מהשכל ולא מהרגש.
ואת צודקת, במובן שמי שלא מסוגל להחליט משהו, להיות מחיוב אליו, ולדבוק בו גם כשנסיבות החיים משתנות - יותר טוב לו שלא יעשה ילד בהורות משותפת.
כי כמו שאישה שעושה ילד באופן כזה, צריכה להיות בטוחה במאה אחוז שהגבר איתו היא עושה את הילד יעמוד במחויבויות שלו כלפיה וכלפי הילד, גם היא צריכה לעמוד במחויבויות שלה כלפיו.
יש כאן התחייבות הדדית שהיא הרבה מעבר להחלטות ריגשיות, ולא אחת כזו שאפשר לחזור ממנה "כי החיים השתנו"
זה לא מתאים לכולם.
יש אנשים שזה כן מתאים להם.

וכפי שנאמר למעלה, ההסכם הוא דרך טובה מאוד לערוך תיאום ציפיות
והציפיות, צריכות להיות מתואמות. אחרת זה לא ממש עובד.
 
למעלה