והדו``ח (שכחתי לצרף)
דיון בועדת הכנסת לקידום מעמד הילד הדיון בועדה היה בנושא ילדים להורים גרושים, הדיון התקיים ביזמת עמותת הורות-שווה והשתתפו בו גם נציגות העובדים הסוציאליים,נציגות משרד החינוך, שופטת בית המשפט לעניני משפחה, נציגות עמותת משפחה חדשה,נציגות עמותת המועצה לשלום הילד,נציגת משרד העבודה והרווחה ,וחברה בוועדת רוטלווי (פרטים באתר על הוועדה למי שלא מכיר),נציגת ערוץ פוקס-קידס. (אכן כולן נשים),וגם שלושה תלמידים ממועצת תלמידים ארצית. הדיון היה מיקדמי בנושא,כאשר הכוונה לקיים פגישות ודיונים נוספים. הרושם הכללי הוא כי מרבית המשתתפים הסכימו עם חלק ניכר מהמסרים שלנו, התקבלו הדים מאוד חיוביים על כך שמדובר בעמותה שאכן דואגת ומתייחסת לבעיות מנקודת המבט של טובת הילד. בשל אופי הדיון לא התקבלו החלטות אופרטיביות- אבל נפתחו לנו דלתות להמשך עבודה עם הועדה, למעורבות בועדת רוטלוי, והרבה רצון טוב מצד גורמים נוספים (עובדים סוציאליים,משפחה חדשה ועוד). עיקרי העמדה שהוצגה על-ידינו -עמותת הורות שווה מאגדת בתוכה גברים ונשים שחוו גירושין. כעמותה אנו מנסים לטפל במכלול הבעיות של ילדים להורים גרושים. העמותה אינה עושה לובי לא לגברים ולא לנשים- אלא לובי לילדים. יש לנו שני מסרים מרכזיים : זכותו של כל ילד לקשר משמעותו ולהורות פעילה ונכחת- של שני ההורים שלו. מסר שוויוני- הן לנשים והן לגברים הזכות לממש את עצמם הן כהורים ובעלי משפחה,והן בתחום הקריירה. נציגי העמותה ציינו כי בעמותה פעילות נשים שנשארו לטפל לבד בילדים-ללא אב,(אבות נוטשים) וגברים שבשל סיבות שונות מתקשים לממש את האבהות שלהם- ברמות שונות של בעייתיות. וכי במישור החינוכי והנורמטיבי-אלו שני צדדים של אותה מטבע. העקרונות לעיל מביאים אותנו לשורה של פעילויות, שהפעילות בתחום המשפטי היא אחת הנגזרות. הועלו הנקודות הבאות: מערכת משפטית שאינה שומרת על זכויות של הורה לא משמורן. בעיה אחת היא של הסדרי ראיה, הורים לא משמורנים (אבות בעיקר) נאלצים להאבק על הסדרי ראיה שצריכים להיות מובנים מאליהם. בעיה נוספת הינה בנושא איזור המגורים- מעבר של הורה משמורן לאזור מגורים מרוחק מרוקן מתוכן את הסדרי הראיה שנקבעו וזאת ללא שום סעד משפטי להורה כזה. בעיות של אפליה מוסדית נגד הורים לא משמורנים- במערכת החינוך (בעניין זה אף היו תוצאות מיידיות- משרד החינוך ירענן את ההנחיות לשטח בנדון,תבדק גם מערכת המחשב כך שתתאים לצרכים), בגני הילדים, בקופות החולים וכ``ו. חלופות לחוק חזקת הגיל הרך- כולם מסכימים שהוא אינו מתאים ואינו רלוונטי למציאות המודרנית העלתי את נושא המשמורת המשותפת כאחד הפתרונות שאינם נהוגים בארץ\ ומקובלים יותר במדינות בחו``ל. הצבעתי על החשיבות ברמה הנורמטיבית של שני הורים שווי זכויות וחובות. החקיקה בתחום הגירושין בארץ מועטה מידי, יותר מידי שטחים אפורים- דבר שמגביר מחלוקות וגורם סבל נוסף לילדים. צריכים להתחיל לטפל גם בבעיות הקשות והכאובות של הורים נוטשים מצד אחד (בעניין זה ציינתי את החוק האוסטרלי המחייב נוכחות הורית) והבעיה הכאובה של התנכרות ילדים להוריהם. בהתייחס לדברי יו``ר הועדה תמר גוזנסקי לעניין האמנה הבינלאומית לזכויות הילד הוספתי כי אמנה זו מתייחסת גם לזכות הילד לשני הורים. בנוסף ציינתי כי בנוסף לזכות הילד להביע את דעתו- צריך לשמור גם על זכות הילד להשאר ילד- דהיינו למנוע ממנו מצב בו הוא צריך לבחור בין ההורים שלו. תרומה ייחודית ומאוד משמעותי ת הייתה לאלונה אשר סיפרה את סיפורה האישי -הסיפור זכה להרבה הדים ,פתח את הדיון לאפיקים נוספים,וביניהם סוגיית החובה ההורית והחוק האוסטרלי. כמובן שלהופעתה היתה תרומה נוספת לחיזוק תדמיתה החיובית של הורות=שווה ששמה במרכז את טובת הילד והצורך שלו בשני ההורים. הוועדה לקידום מעמד האשה הדיון השני היה בועדה לקידום מעמד האשה, בראשות יעל דיין, ובהשתתפות מודי זנדברג, ענת מאור, חוסניה ג`בארה,תמר גוז`נסקי. חכי``ם. וכן אנשים מכל העולם - נעמת, משרד האוצר, המשפטים, לשכת עורכי הדין, משפחה חדשה, העובדים הסוציאלים וכד`. אלונה דיברה שם על הצורך בשיפור מעונות לילדים. הנושא היה הצעות החוק הנפרדות של ח``כים זנדברג, מאור, ג`בארה שכולן מתייחסות לרצון לתת פטור, או ניכוי ממס עבור מטפלת לאשה עובדת. אני הצגתי את העמותה, ודיברתי על חוסר ההתייחסות בחוק למשפחות פרודות שבהם יש שני בתים. גם על הצורך לתת זיכוי/ניכוי לגברים שמעסיקים מטפל/ת וגם על העיוות שבו גברים הם אלו שמשלמים את מזונות הילדים גם בבית אמם, ואם היא תקבל את הזיכוי זה יהיה עוול כפול לגבר: גם מזונות שזה לא שיויוני, וגם פטור למי שבעצם מקבלת כסף עבור טיפול. הצעתי שהפטור במקרה הזה ינתן לגבר בלבד, או שיחושב בתהליך חישוב המזונות (עד לשינוי שיוויוני של חוק המזונות) כך שהגבר ישלם פחות. יו``ר הועדה הסכימה איתי. כל שלושת הצעות החוק אמורות להתכנס להצעה אחת, ואז הובטח לנו שהנושא יוסדר. קבענו פגישות עקרוניות בנושא עם יעל דיין, מודי זנדברג, חוסניה ג`בארה וענת מאור.