הורים אפאטים...

[Unicorn Fairy]

הורים אפאטים...

אני בת 18 (וחודש), בת להורים גרושים. יש לנו יחד רקע מאד קשה שאני מעדיפה לא לפרט וכו'... אני מתגוררת היום עם אבא שלי, הוא בן 60, מבוגר, מתלונן שהוא עייף מידי בשבילי ואני יכולה להבין אותו כי אני לא בחורה קלה, אני מאד דעתנית, יש לי את השגעונות שלי ואני לא טורחת להסתיר אותם גם בבית. אף פעם לא עשיתי צרות אבל בעיניי אבא שלי אני השטן. הוא צורח עליי בכל הזדמנות על הדברים הכי טיפשיים, אם לא שטפתי כלים או לא סידרתי את החדר (חשוב לציין שאני כן עושה את הדברים האלה, פשוט לא מספיק לו העובדה שאני עוזרת בית מהלכת 24/7), ומאיים שיעיף אותי מהבית, יתקשר למשטרה ויגיד שאני מאיימת עליו, וכו' וכו'... לא התגובות הכי שפויות בעולם, אתם לא מגלים לי. בשבועיים האחרונים אני זרה בבית שלי. הוא לא מדבר איתי וכשהוא כן זה מילים קצרות, בטון מאיים וכואב, או ללא טון בכלל. אני פשוט לא קיימת בשבילו. הוא מדבר איתי רק כשהוא צריך משהו. הרצונות שלי לא קיימים. ובכלל אני לא ממש קיימת בשבילו. אני לא יודעת מה לעשות... מישהו מכם עובר או עבר דבר כזה? להורים מביניכם יש איזה הסבר יותר פשוט למצב הזה?

 

[s h o o s h a]

ללא נושא

ראשית, היכן אמך בכל התמונה? שנית- מדובר על אדם מבוגר שסבלנותו כבר לא בשיאה. בהחלט ייתכן באדם שגם בצעירותו היה חסר סבלנות והיום הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת. את נערה/אישה צעירה בשיא שנותיה ו"דעתנית" כדבריך ומכאן שנוצר ושורר מתח עצום בין שניכם. נראה גם כי את עקשנית מאד, גם הוא, שניכם אינכם מוכנים לבוא האחד לקראת השני ונוצר מתח אינסופי. כמו שני שוורים המנסים לנגוח זה בזה. מה עושים עם זה? לדעתי עליך למצוא לעצמך עיסוקים שימנעו שעות רבות בהם תשהי, אביך ואת, אחד במחיצת השניה מעבר למידה. עליך ללמוד לדבר אל ולא עם אביך. גם אם הוא נשמע כאילו דבר אינו מענין אותו. לא חושבת שדברים עוברים לו 'על יד האוזן'. אהיה בוטה ואומר לך לנסות להיות ה'חכמה' מבין שניכם. מעבר לאלו, שוב, מאחר ולא ברור היכן אמך בתמונה, אומר, שאם יחסייך עמה תקינים, אולי תשקלי מעבר מגורים אליה, ואם לא על בסיס קבוע, אולי מספר פעמים בשבוע. מין חלוקה כזו של קצת אמא וקצת אבא. מאחלת לך בהצלחה רבה וסבלנות

 

[Unicorn Fairy]

תגובה...

תודה על הטיפים, זאת לא פעם ראשונה שאומרים לי את מה שכתבת, וניסיתי, באמת שניסיתי, אבל זה לא עבר לו אפילו ליד האוזן. בכל אופן עברתי לגור עם אבי לפני 6 שנים אחרי שברחתי מאימא שלי ואין לי איתה יחסים טובים בכלל. היא לא רוצה שאני אחזור אליה ואני לא רוצה לחזור.

 

[cha ching]

תשמעי, חמודה, יש לי עצה בשבילך

הוא בנאדם מבוגר. ואני אל בטוחה שתצליחיל דבר איתו על זה ולשנות את דעתו. תני לו לחשוב מה שבא לו. אבל דבר אחד אני מציעה לך לעשות- להתחיל להיות עצמאית. תמצאי עבודה (אם אין לך), תעסיקי את עצמך (עד לצבא..) והכי חשוב- תתרחקי קצת מהבית. אולי אז הוא יבין שאת חסרה לו......

 

[cha ching]

אוי, לא ראיתי שכבר כתבו את התשובה ש

לי...

(זה רק אומר שהיא תשובה טובה!)

 

[winnie5]

מתוקים אתם כאן בפורם ה זה

זה נשמע נורא אבל אני הייתי בכל זה מיליון פעם והיום שאני קצת יותר בוגרת ואמא בעצמי (ל3) קבלי דברי כעצה לא יותר מזה ראשית אביך עבר תקופה לא קלה בעצמו (הוא לא עשה את זה בגללך) דבר שני באמת הפרשי הגילים בינכם הוא גבוה במיוחד אבל ראי את הדברים הטובים הוא רוצה שתגורי איתו הוא לא יודע אך להגיד את זה לצערך הוא מוציא עליך כי את עוד תלמדי ש במקום שמרגישים הכי נאהבים והכי טוב שם מוציאים את כל הנחס (נכון שזה צריך להיות הפוך) אבל זה דרכו של עולם לפעמים לצערינו בתור ילדים של הורים אנחנו הרבה צריכים לטפל בהם אבל שתדאי לך שככל שהקשר שלך ייטיב עם אביך ככה חייך (בעתיד) יהיו יותר פשוטים אני מדברת עליך לבין עצמך על גידול ילדיך ובכלל על כל עתידך נסי לראות את הדברים מנקודה אחרת קבלי אותו ועל תקחי אותו כמובןמאילו וחוץ מזה ברור שאת לא אשמה בכלום אבל למה כל הזמן הוא צריך להיות רק עם הכאב שלך ולהבין אותך. תחשבי כמה עצוב לו הדברים שהוא אומר לך תחשבי אך יש לו רגשות אשם שככה הכל התפתח תאהבי אותו הוא אביך והוא גידל אותך בטוב וברע בפיפי בקקי בבכי בהתקפות הזעם בעצבים של אימך בעצביו בעבודה בקשיים הכלכלים בקיצור נסי לראות את הטוב הכי קל זה להסתכל על הכוס הריקה אני מדברת אחרי הרבה עבודה עצמית שלא תחשבי לרגע שלא אני רואה כמה טעויות אני עושה עם ילדי בגלל דפקטים שלי אבל אני באמת אוהבת אותם הם הרי יצאו ממני ולעולם לא אשכח את זה למרות שאת לא יצאת ממנו אני לא מכירה את המקרה שלך אבל הוא בוודאי היה בתקופת ההריון שלך עם אמך?? זה לא פשוט להיות עם אשה בהריון ואשה שחוזרת מבית חולים שלא תחשבי אנחנו (אני בסך הכל ב10 שנים מבוגרת ממך ) החיים שלנו לא יותר קלים משלך פשוט אין לנו מספיק זמן לחשוב על זה כי אנחנו תמיד עסוקים בלטפל בכם אבל תני לנו קצת קרדיט אני באמת מאחלת לך רק טוב ומיליון

את מוזמנת לכתוב לי להראות לי שקצת התעודדת יקירתי קבלי

ו

ממני אכפת לי