הורים גורמים רגשות אשמה...?

[Mozzarella]

הורים גורמים רגשות אשמה...?

היי הורים וילדודס הרעיון של הפורום הזה נשמע לי ממש ממש מגניב, ולכן אני רוצה לבקש מההורים כאן ובכלל להקל על הילדים בנושא של מבוכה. אני בת 18 וחצי ויש לי חבר כבר שנה, אבל רק לפני כחודשיים התחלתי לישון אצלו. נורא חששתי לעשות את זה קודם, כי ההורים שלי מובכים ומביכים בקלות, ופחדתי שכשאני אחזור בבוקר הם יעשו לי פרצוף ויביכו אותי נורא. בפעם הראשונה שישנתי אצלו הייתי נורא לחוצה ולא עשינו סקס, למרות שזה מה שנראה לי שההורים חושבים כשאנחנו ישנות אצל החבר. חזרתי בבוקר הביתה, יחד איתו, כי לא רציתי להתמודד עם זה לבד, וההורים שלי לא אמרו כלום ולא הביכו אותי ובכלל לא נראה שזה מזיז להם הרבה, כך שמאז אני ישנה אצלו באופן חופשי למדי כל פעם שבא לי, ואפילו בלי להודיע להורים (אם הם דואגים, שיתקשרו לפלאפון). העניין הוא שההורים שלי לא עשו בעיות, אבל גם לא נתנו לי תחושה טובה. נורא חשוב שהורים יתנו לילדים שלהם הרגשה של פתיחות וישחררו אותם מרגשות אשם טפשיים. אני מתארת לעצמי שהבעיה הזאת לא קיימת רק אצלי ואצל הורי, ומעניין אותי לדעת מה אתם חושבים על הנושא, וכמובן, שוב, לבקש - דברו עם הילדים שלכם בתפיחות. תעודדו אותם לעצמאות עם אחריות, והכי חשוב- אל תגרמו להם לפחד מהתגובות שלכם! ביי

 

[s h i r k u s h]

וואו הזכרת לי מישהו ...

הזכרת לי את עצמי, רק שאני טיפ טיפה יותר גדולה, בת 21 כמעט ועדיין נורא חששתי לדעת מה תהיה התגובה של הוריי אם אני והוא נישן ביחד ומדובר רק בשינה. וכששאלתי את אמא שלי אחרי כמה פעמים שהוא ישן אצלי (הוא גר מאוד רחוק ממני ולכן ישן אצלי אבל ישנו בחדרים נפרדים כי לא היה לי נעים מההורים וכו') היא אמרה שאין בעיה אבל כל הזמן אמרה שנדאג לאמצעים וכו' (לא משנה שרק ישנו ביחד ולא יותר מזה). בקיצור... למרות שתכל'ס ההורים שלי קיבלו בטוב את העובדה שאני והוא ישנים אחד אצל השני, זה גרם לי לרגשות אשמה למרות שידעתי שהם יודעים שאני אחראית ולא אעשה שטויות וכו' אבל הרגשות אשמה נבעו מזה שידעתי שהם חושבים שאני והוא עושים דברים אחרים מלישון. חוץ מזה, הורייך פולנים- אולי מכאן יגיע ההסבר למה הרגשות אשמה

 

[Mozzarella]

אני כל כך מזדהה איתך!

הצלחת לנסח היטב את מה שאני מרגישה - לא משנה שאנחנו רק ישנים ביחד (בשביל לעשות סקס לא צריך לילה שלם!), אני עדיין מרגישה אשמה, אך התחושה הזו פוחתת אצלי מיום ליום. הורי לא פולנים, אך בהחלט במידה מסוימת, ובתחומים מסוימים בלבד, הם בעלי אופי פןלני. הלוואי ויכולתי להבטיח לעצמי שאני לא אגרום לילדי להרגיש ככה!!!

 

[דליה וניצוץ 1]

הסתכלות מהצד השני

כולנו חושבים שכשנהייה הורים נהייה שונים ונרגיש ונבין ולא נתנהג כמו הורנו . אך כמה שמנסים לברוח זה חוזר היום שאני אם לבת בצבא וכשהיא הביא את החבר הראשון וישנו ביחד זה היה מביך לשנינו , הלכנו ביחד לרופא נשים ודיברנו בעקיפין על אמצעים, הרבה יותר פתוח מהוריי אך עדיין זה לא קל ואנחנו לא פולנים .

 

[ofra176]

נראה לי שאני עומדת לזעזע אתכם..

הבת שלי בת 15, התחילה את כל הנושא של קשר עם בנים בקיץ האחרון, אבל התקדמה עם כל העניין מהר מאוד.. היא שיתפה בכל מה שקורה לה, ולנו היה ברור שהברירה היחידה העומדת בפניינו הנה לספק אוזן קשבת ועצה, אבל ההחלטה היא שלה. היה ברור מאוד שהיא משתפת אבל לא מבקשת רשות (זה בעיני אחד מהמדדים למוכנות שלה לנושא, יש דברים שלא צריך לקבל עליהם "פתק מאמא" וקשר מיני הוא אחד מהם). בקיצור, הם ישנים יחד, לפעמים אצלנו, לפעמים אצלו, הקונדומים מונחים באופן מאוד גלוי וטבעי ליד המיטה שלה, והכל טבעי ופתוח... לומר שלגמרי לא היתה מבוכה בהתחלה זה לא מדוייק: היתה טיפה מבוכה אבל בהחלט היה שווה להשקיע את המאמץ להתגבר עליה. אבל, יש משהו מאוד חשוב שאני רוצה לומר כאן לצעירות יותר, את הפתיחות הזו היא הובילה. היא זו ששיתפה וסיפרה והתייחסה לדברים באופן מאוד טבעי. אני חושבת שלו היא היתה מרגישה שיש כאן מה להסתיר, אולי הדברים היו מתגלגלים אחרת.. אני גדלתי באווירה אחרת לגמרי, ובהחלט הדרך הזו נראית לי עדיפה. אני מסכימה שליצור רגשי אשמה זה רע ואפילו רע מאוד.. זה יכול לקלקל את כל ההתייחסות למין בהמשך, וחבל! כמובן שנשאלת שאלה סביב הגיל שלה (ספגתי לא מעט ביקורת מחברות שלי בנושא) אבל גם כאן, היא שידרה תחושה שהיא כל כך שלמה עם ההחלטה שלה, התייחסה לדברים בבגרות ובאחריות (באה יום אחד וסיפרה שקנתה קונדומים ושהיא מתכוונת לקיים יחסי מין) שכל הנושא של הגיל קצת איבד מהרלוונטיות שלו.

 

[Mozzarella]

וואו!

וואו! כל הכבוד לך, ובעיקר להת הנהדרת שלך! הלוואי ואני הייתי כמוהה, אבל אני הרבה יותר סגורה וביישנית, ואני קצת מתוסכלת מזה שהורי לא עזרו לי להתגבר על זה...הם יודעים שיש לי בעיה כזו, אבל גם לא עושים ולו צעד אחד לכיווני...אולי אפשר גם להאשים אותי באותי מידה בעצם. זה כבר לא משנה, רוב הדברים האלב מאחורי.אגב, היא שיתפה גם את אבא שלה או רק אותך? בהצלחה!!!

 

[ofra176]

בטח שגם את אבא שלה..

 

[ofra176]

נראה לי שההורים שלך לא אשמים

אולי את בעצם סגורה וביישנית בגלל שהם גם כאלו, ואז - אין להם הרבה מה לעשות בנדון.

 

[סתם מתערבת]

שותפה לדעתך יש לי אותם מצבים פתוחים

עם ילדי,ואנחנו מרגישים נפלא עם זה וכולנו בריאים כי הכל ברור ומובן ואם יש להם שאלות הם פונים אלי ומתיעצים איתי.

והכל אחלה.

 

[עינת]

Mozzarella

את יודעת מכל מה שסיפרת כאן אני לא רואה שום דבר שהורייך עשו כדי לגרום לך רגשות אשמה, נכון הם גם לא שוחחו איתך על הנושא בפתיחות מה שיכול להעיד על מבוכה מצידם או חוסר פתיחות בכלל בינכם. מה שאני מנסה לומר לך כאן שנראה לי שרגשות האשמה הם שלך . לגבי עצתך יקירה מסכימה איתך ויכולה לספר לך שאצלנו בבית מדברים על הכל, אבל ה כבר דבר שנבנה עם השנים, בעצם מההתחלה, והפתיחות היא דו צדדית אגב.

 

[Mozzarella]

אני מרגישה שאת צודקת

אבל עכשיו אני כועסת על עצמי. נכון, התקופה המשמעותית כבר מאחורי - אני ישנה אצל החבר וכו', אבל אני גרמתי לעצמי את כל הסבל הזה...את כל הדאגה והבושה...אני מרגישה ממש רע בגלל זה. קשה להתפקח, אבל אני שמחה שגרמתם לי לעשות את זה, כי אני מרגישה שעכשיו שאני מודעת, אני גם יכולה לשנות. עם ההורים שלי זה לא יפתר בזמן הקרוב, ואני גם לא רוצה לפתור את זה...קשה לי מדי, ומביך לי מדי. אך אני אוכל לעשות את זה בתחומים אחרים, ולהפיק לקחים לעתיד. לגבי התמודדות עם מבוכה ובושה עם בני הזוג הבאים שיהיו לי (מקווה שלא יהיו לי! אני אוהבת את אהובי לנצח!), עם ילדי וכו'. וואו...זה קתרזיס...טוב, לא נורא, אבל זה קשה וטוב בו זמנית. תודה.

 

[Mozzarella]

אבל

מצד שני, ואני לא מחפשת להאשים, אלא, אם להיות כנה- להגן על עצמי ולשפר את הדימוי שלי...ההורים שלי מעולם לא דיברו איתי על סקס, על אמצעי מניעה וכו'. בגיל 13 בערך אמא שלי לקחה אותי ל"שיחה" על התבגרות וכו'...היא התחילה להסביר לי בצורה מדעית על מהו המחזור, ושאני אקבל אותו ושיהיה לי ציצי...והיא הזכירה משהו מאוד מעורפל על סקס, אבל זה הכל. וזה היה מזמן. היא גם מעולם לא לקחה אותי לגניקולוג, שזה אולי משהו שאני צריכה לעשות לבד בעצם... לא יודעת, אני אשמה במצב, נכון, אבל גם אף אחד בסביבה שלי לא עזר לי להתגבר ולהשתנות...אמא שלי כל החיים שלי רק עסוקה בלהביך אותי בכך שהיא אומרת שאני שעירה מדי פה, ולא יפה שם וכו'. היום התגברתי על הכל, ואני יודעת שאני מאוד יפה, אבל...גם ההורים שלי לא עזרו הרבה. אני די מברברת...אני פשוט צריכה תמיכה...בבקשה...

 

[ofra176]

נחמה אחת היא

שעם המודעות שלך עכשיו, סביר להניח שתגדלי את ילדייך אחרת. וגם - שיצרת לעצמך פתח לשינוי בעתיד. שינויים בדרך כלל כרוכים בכאב... אבל יש תמורה בסוף. זה לא שהתעוררת בגיל 50, גילית שהיית רוצה להיות פתוחה יותר, ורוב חייך עברו וכבר יצרת מערכת יחסים אחרת ממה שהיית רוצה עם ילדייך.. את בת 18!!! כל החיים לפנייך. אני לא חושבת שנזכרת מאוחר מידי או משהו כזה.. מה שכן, מההודעות שלך עולה שיש לך "חשבון לא סגור" עם הורייך.. אני יכולה לומר על עצמי שאבי נפטר מבלי שסגרתי איתו את החשבון שלי ואני חיה עם זה די בשלום, כך שלא כל דבר חייבים להביא לשיחה ודיון, אבל יש לך עוד שנים רבות לבלות בחברתם - ואת צריכה להחליט מתי שהוא: האם את מנסה לפתור את הדברים או פשוט מקבלת את הורייך כמו שהם, חבל על הכעסים שיעכירו את האווירה. שיהיה רק טוב..

 

[עינת]

דבר ראשון אין לך על מה

לכעוס , בפרט לא על עצמך,החיים הם בית ספר ובכל פעם אנו לומדים דבר חדש, על עצמנו, על הקרובים לנו ועל החיים בכלל לכן הכעס על עצמך לא מוביל לשום מקום ,בפרט לא מקום טוב. את צרכה להודות על הנסיון שרכשת , על ההבנה ואיתם להמשיך הלאה הרי כל החיים עוד לפנייך. את אומרת שעם ההורים זה קשה מידי ומביך , יכולה להבין על מה את מדברת, יחד עם זה תביני שגם הם נבוכים ... החינוך שהם קיבלו ודאי היה שמרני יותר מהחינוך שנתנו לך ,היה קשה להם להפתח מעבר לזה כנראה, ובכלל להורים קשה עם ההתבגרות של ילדיהם בדרך כלל ולהורים שלא ניחנו בפתיחות קשה עוד יותר. את יקירה אינך אשמה בכלום ומתוך נקודת הפתיחה הזו עליך לצאת.יחד עם זה את בהחלט יכולה לשנות את המצב ועם הרבה אומץ לגשת לאימך ולבקש ממנה להתלוות אלייך לפגישה עם הגניקולוג למשל. בקשה כזו יכולה לפתוח ערוץ תקשורת חדש בינכן - שווה נסיון לדעתי. אגב , כשביתי קיבלה בפעם הראשונה את המחזור, קבעתי לה תור אצל הגניקולוגית והלכנו יחד. נכון שלא היה צורך אמיתי ובכל זאת חשבתי שמפגש ראשון עם רופא/ת נשים נעים שיהיה ככה בלי סיבה, מפגש נעים שבו היא קיבלה הסבר מעבר להסבר שאני נתתי ובבית הספר נתנו ,על פוריות האישה, על מתי כדאי לגשת לביקור אצל גניקולוג וכ"ו... ואת Mozzarella יכולה להרגיש ב

אנחנו כאן תמיד להקשיב ,לדסקס ולתמוך כשצריך.