עכשיו אני מבינה יותר טוב.
נשמע שאתם עושים כל מה שאפשר מהבחינה הבריאותית-פיזית נטו. מקפידים על משטר אכילה בפיקוח ועוסקים הרבה בפעילות גופנית.
כרגע העובדה שהיא שמנה היא בגדר עובדה. ייתכן והמצב ישתנה בעתיד, אבל כרגע הייתי עובדת עם מה שיש, לא עם מה שהייתי רוצה שיהיה או שאולי יהיה בעתיד.
אז אם ככה, בואי נדבר קצת על ההיבט הרגשי.
בבסיס ההידברות בינך לבין בתך (ובין בתך לסביבה) ניצבת ההנחה התרבותית
שמן = רע, רזה = טוב.
אני חושבת שמתפקידך, כאמא שלה, לנתץ את ההנחה הזו ככל יכולתך ולהעצים אותה כמה שיותר.
הייתי אומרת לה את האמת לגבי המשקל שלה, אבל הייתי מחפשת מונח אחר מ'שמן', והייתי מסבירה שלכל אחד יש גוף אחר. למשל, אח שלה. ונותנת דוגמאות לאנשים אחרים מהסביבה הקרובה שהיא מכירה (גם לגבי שמן רזה, גם לגבי נמוך גבוה ופרמטרים נוספים).
הכי חשוב בעיני לתת לה הרגשה שהגוף שלה יפה + שאנשים שמנים הם לא פחותים ביחס לאנשים אחרים, ויכולים לעשות כל דבר. שלא תחשוב שיש לה מגבלה.
אולי כדאי להשקיע ולקנות ביחד איתה בגדים יפים ולעזור לה לטפח הופעה חיצונית שנותנת לה בטחון.
הייתי מכניסה לתמונה דמויות שניתן להיתלות בהן לצורך העצמה, מכל מיני תחומים: קומיקאים, שחקנים, מנהיגים, מדענים ועוד.
לא מזמן ראיתי בידיעות כתבה על אמא שניקדה את הפנים שלה בנקודות שחורות כי לבן שלה יש מחלה שמופיעות המון לו המון נקודות שחורות על הפנים ויש ילדים שצוחקים עליו.
אני חושבת שזה מהלך מאד מורכב ועדין, ואולי כדאי לך לפנות לאיש טיפול כדי שידריך אותך איך לעבוד נכון מול עצמך ואיתה, כדי להרחיק אותה ממקומות של תסכול ועצב ביחס לגוף שלה.
כי נשמע שאת ממוקדת מאד בנסיון לנצח את השומן. אולי כדאי לך להפנות את האנרגיות שלך לכיוון של השלמה וטיפוח, וזה יקרין גם על האופן שבו הבת שלך חווה את עצמה. כל זאת בלי לוותר, כמובן, על אורח חיים בריא.