הורים?!!#%%

FallOutGirl

New member
הורים?!!#%%

אני חושבת שעבר הרבה זמן מאז שהיה שרשור כזה.. או דיון על הנושא. איך אתן מסתדרות עם ההורים של החבר? ספרו ושפכו הכל! :) שבת שלום
 

ראסטפית

New member
הורים...

ההורים של החבר שלי מצחיקים ומדהימים..הלוואי עליי הורים כאלה באמת,הם תמיד הולכים למסעדות ופשוט הורים משקיעים כאלה :) שולחים לו מלא חבילות.. חח הם כבר נתנו לי כינוי אין אין עליהם..
 

god girl too

New member
אמא שלו

אין לו אבא, אבל יש לו אמא מדהימה! הוא בן יחיד, ככה שהוא מאוד מפונק. אמא שלו נורא יפה ומצחיקה, היא קונה לי מלא מתנות והיא מתייעצת איתי הרבה בקשר למתכונים וכאלה, היא אמא דואגת ומשקיעה ואנחנו כמו חברות, אין עליה!
 
הורים שלו...

סה"כ אנשים נחמדים, אבא שלו קצת אדיש כזה אבל אמא שלו אישה מאודדד חמה וחברותית וכולם אוהבים אותה.. אני חוששת שאני ה"בעייתית" בקשר עם ההורים שלו.. אני מאוד מאוד ביישנית, ולמרות שאנחנו באמת כבר המון זמן ביחד, ואני בערך גרה אצלו בבית [כשהוא בבית], ואני לפעמים נוסעת רק עם הורים שלו 3 שעות [בדרך לבסיס], עדיין לא נפרץ מחסום האי נעימות שיש לפעמים.. אני רואה חברות שלי ואיך הן עם הורים של החבר, או איך שהאקסית של אח שלי הייתה עם הורים שלי [קשר מדהים שנמשך עד היום אחרי שהם נפרדו].. לא יודעת.. קצת עצוב לי, וזה אפילו לפעמים מפריע לי.. בא לי לדבר עם אמא שלו חופשי כמו שאני מדברת עם מבוגרים אחרים.. לא יודעת.. עצות?
 
אם כבר מדברים על עניינים שכאלו

נושא שקצת יותר בוער לי: איך הוא עם ההורים שלי? אז ככה... הורים שלי באמת שני אנשים מקסימים, אבא שלי מצחיק וזורם כזה, כיף לדבר איתו והוא ידוע בקרב חברות שלי ואפילו אנשים בשכבה שלי כגבר גבר.. ואמא שלי פשוט נחמדה, דואגת ומדברת.. לא יודעת.. הורים נוחים לבן זוג.. והוא... אני אגיד את זה באופן הכי נוראי שיש, פשוט פחדן.. אחרי שנה וחצי שאנחנו כבר יחד, הוא בא אלי הרבה, אבל נמצא רק על מסלול הדלת של הבית לחדר שלי וחזרה.. הוא היה בערך בארוחת ערב אחת, ופעם ב אנחנו יושבים שנינו עם הורים שלי סתם.. ומצד שני, כמו שכבר אמרתי בהודעה שכתבתי קודם, אני בערך חיה בבית שלו, הולכת איתו לארוחות משפחתיות [עם כ-ל המשפחה ולא רק המצומצמת], מכירים אותי כבר שם.. וזה נורא מפריע לי... כי שוב, כמו שאמרתי למעלה- לא באמת הכי נוח לי שם [מן הסתם זה לא המשפחה שלי אז זה פחות נוח], אבל עדיין אני תמיד אבוא כשהוא יבקש.. ומצד שני.. כשאני מבקשת הוא לא יכול, הוא יוצא פעם ב מהצבא ורוצה להיות עם המשפחה שלו וכל מיני חרטט למיניהם [לדעתי]... אפילו הורים שלי כבר באו אלי ואמרו שזה קצת מוזר איך שאני שם כ-ל הזמן, והם בקושי רואים אותו, שלא לדבר על זה שאח שלי ראה פעמיים את החבר שלי [כשאנחנו יחד כבר שנה וחצי].. לא נחמד כל המצב.. אני יודעת שהוא בצבא וזה לגיטימי שאת ארוחת שישי הוא יעשה עם המשפחה, וגם את העל האש של שבת בצהריים וגם כל דבר אחר.. אבל עדיין.. אז זהו? לא תכיר ת'משפחה שלי עד שתשתחרר? ומה יהיה עוד חודשיים כשאני אתגייס? לאן נלך? מה נעשה? אוף... איך אצלכן?
 
אצלי..

יש בעניין רק אמא, לחבר האבא נפטר ממש מזמן.. ואמא שלו מדהימה! כמו חברות, מדברות גם כשהו אלא בבית ואני באה לפעמים אליו לשבת איתה גם כשהוא לא שם. קונה לה תמיד מתנות ליומולדת ואנחנו הולכות סתם לשבת בבתי קפה. באמת טפו טפו טפו מדהימה!
 
מממממ אנחנו זוג טרי אז..

אוטוטו שלושה חודשים ביחד. אם אני באה אליו אז זה ממש בלילה מאוחר של חמישי\שישי\שבת אחרי העבודה אז בקושי יוצא לי לראות את ההורים שלו. מהפעמים האחדות שיצא לנו להתראות, אמא שלו מקסימה, מדהימה בידיוק כמוהו! חמה, לבבית, מפרגנת. אבא שלו הביולוגי נפטר שכהיה בן 5 במסגרת הצבא, האבא החורג שלו מאוד קשוח, לא מפרגן, כועס ועצבני כל הזמן.. אבל זה לא מפריע לי. ואחיו הקטן(17) מדהיםםם ואנחנו פשוט מתים אחד על השני. את אחותו הגדולה בקושי יצא לי לראות. ואת האחים החורגים שלו בכלל לא ראיתי. ממ אצלי בבית הוא היה 3-4 פעמים ולא נתתי לו הזדמנות אפילו לדבר עם המשפחה שלי, פשוט דחפתי אותו מהר לחדר, אני ממשפחה מאוד שמרנית ואנלי כח שיתחילו לחפור לו על מכל מיני שטויות, מה גם שהעיברית שלהם כלכך גרועה שעדיף שלא ידברו ויעשו לי פאדיחות
 

LiNoY EzRa

New member
וואוו , הורים ... חוויה קשה .

טוב , אז ההורים שלי מתים עליו !! ,הוא כמו הבן שלהם .. אם צריך משהו הם תמיד ירתמו למשימה , אם זה היה לעשות לו יום הולדת אצלי כי ההורים שלו לא הסכימו לעשות את זה בבית שלהם .. ההורים שלו , הם בסדר כזה , אני לא אשב איתם ואצחק איתם .. כי גם הוא לא ממש עושה את זה .. עם אבא שלו שאני יותר מסתדרת כי כשהוא היה סוגר היינו נוסעים אליו ביחד , אז בנסיעה היו צחוקים עם אבא שלו וסיפורים וכל מיני דבירם כאלה .. אבל האמת שאני דיי מאוכזבת מההורים שלו , כי קרו מלא דברים .. 1. בגיוס שלו לא הייתי , כי הם לא חשבו אפילו לקחת אותי איתם באוטו , הם אפיללו לא הציעו . 2. בחיים לא ראיתי את המשפחה המורחבת שלו , חוץ מאיזה דוד שראיתי אולי פעמיים . 3. לא הייתי באף אירוע משפחתי שלו . 4. לא מזמן היה לו טקס של סיום חובשים קרביים , והם אפילו לא חשבו לקחת אותי , הם לקחו את חבר של אבא שלו ולא אותי , אפילו לו הם לא השאירו מקום באוטו כדי שיוכל לחזור איתם הביתה אחרי הקורס .. ובסופו של דבר הוצאתי את האוטו שלי וביקשתי מאמא שלי שתתלה אליי .. אני מאוד נפגעתי מהדברים האלה , אני לא חושבת שהם רואים בי בכלל חברה שלו . אני סתם איזה עציץ או חפץ שבא בד"כ בסופי שבוע ..
 
אז למה שלא תפתחי את הנושא עם החבר?

אני רואה שאת מרגישה מאוכזבת ומקופחת וזה גורם לך בטח להרגיש אי נוחות אצלו בבית. תספרי לו מה את חושבת ומרגישה, בכל זאת הוא חבר שלך והוא צריך להיות שותף גם לכל מה שמפריע לך.
 
למעלה