הושבת הקטנטנים במושב האחורי

[יונית ש]

הושבת הקטנטנים במושב האחורי

אצלנו זו בעייה. הגיע הזמן וקנינו למאי שלנו כסא בטיחות. אומנם היא רק בת 7 חודשים אך הגענו למשקל המתאים והכי חשוב היא כל כך גבוהה שהסלקל כבר לא אופציה. הכסא נפלא והיא מאוד מאוד נהנית לשבת בו. פתאום היא מרגישה גבוה מול כיוון הנסיעה. כל הדרך מסתכלת לכל הכיוונים כאילו גילתה עולם חדש. אך יש בעייה הכל טוב ויפה כאשר אחד מאיתנו יושב איתה מאחור. כאשר רק היא ואני באוטו. אני נוהגת והיא מאחור אז מתחיל הבכי. ואני אובדת עצות. אני מציעה לה משחקים שרה בקולי קולות. ושום דבר לא עוזר גם עצירה של הרכב לא תועיל אלה אם אוציא אותה מהכסא ובזה לא פתרתי את הבעיה. לצערי ברכב שלנו יש כריות אויר מקדימה כך שאיני יכולה לשים אותה לידי עם כסא הבטיחות. (דרך אגב במוסך לא מוכנים לפרק את הכרית אוויר, האם למשהוא יש ניסיון בניטרול לבד של הכרית - אשמח לשמוע אולי אעשה זאת וזהו). אז איך המצב אצלכם איך מרגילים את הפיצקלה לשבת מאחור? מאוד אשמח לשמוע עצות. אולי אתם מכירים פעלולון לכסא בטיחות?, לא נראה לי שזה יפתור את הבעיה אבל אולי.. אני כבר נואשת. תודה יונית

 

[rachell]

ועד כשיו איך הסתדרתם עם כריות האויר

גם בסלקל זה מסוכן חוץ מזה נסו במוסך אחר - חברה שלי הורידה רק חייבו אותה לשים מדבקה שכריות האויר הוסרו

 

[יונית ש]

החלפנו אוטו, כך שעם הסל קל לא הייתה

בעייה. אולי באמת אני אנסה במוסך אחר.

 

[גלית של דנה]

אצלנו המצב יותר גרוע ...

אנחנו עדיין עם הסלקל, וגם אצלנו יש כריות אוויר מקדימה שלא מוכנים להוציא אותן, כך שכאשר אני נוהגת - דנה יושבת מאחור, ועם הפנים נגד כיוון הנסיעה!!! מכיוון שבזמן חופשת הלידה נסעתי איתה הרבה בצורה הזו, פיתחתי כבר מיומנויות ... למשל ... 1. הקשת של שילב - מצויינת, אמנם לגילאים יותר קטנים, אבל דנה עדיין מוצאת בה עניין. 2. לקשור מוצץ עם תופסן לבגד, מה שמקל עלייך להושיט יד לאחור ולשים לה אותו כאשר הוא נופל. 3. קלטת של בייבי מוצרט מחוללת פלאים ... 4. לדבר ולשיר ... ואם נמאס לדבר לעצמך, נסי לדבר עם מישהו בסלולרי (עם דיבורית כמובן!) - יש לזה אותו אפקט ...

 

[גלית של דנה]

עוד משהו ששכחתי ...

קנינו גם סט של מראות קטנות - אחת מרכיבים מקדימה מתחת למראה הרגילה, ואת השניה על השמשה האחורית מכוונת כלפי התינוק. זה אמנם לא מרגיע את את התינוק, אבל מרגיעה אותך לראות אותו/ה כל הזמן ולראות שהכל בסדר. בעצם עכשיו כשאני חושבת על זה, זה לא כל כך רלבנטי לכם אם אתם כבר לא משתמשים בסלקל, אבל אולי זה יעזור לאחרים ...

 

[יונית ש]

העניין עם כריות האויר זו תקנה של

משרד התחבורה או של יצרן הרכב? כי למשל כאשר הילד יושב בכסא בטיחות מוגבה וגדול יחסית. אולי אז כרית האויר לא מהווה סכנה של חנק. מאיזה גיל מושיבים ילד במושב הקדמי ללא בעיה עם כרית האויר?

 

[אמא של שחר]

טיפים+שימי לב גם לגיל לא רק למשקל

יש מראה קטנה שאת יכולה לחבר למגן השמש וכך תוכלי לראות את מאי והיא אותך תוך כדי נסיעה מבלי להסתובב (יצירת קשר עין דרך המראה). מה עם בובה רכה שהיא רק לאוטו? לשחר היתה כזאת שהיא ידעה שהיא "יושנת" באוטו והיה לנו ריטואל של לכסות אותה ולהעיר אותה וכך היה לה למה לצפות. היא מאוד נהנתה לאחוז בה ולקשקש איתה בזמן הנסיעה. גם נתנו לה לעיין (ולקרוע) פרוספקטים וכך סוף סוף מצאנו שימוש לכל הג´אנק שדוחפים לנו לתיבה . רק להוציא קודם סיכות שדכן אם יש. לגבי מה שכתבת על המשקל, אני מקווה שלא תכעסי עליי אך ההמלצה היא שתינוק יסע נגד כיוון התנועה עד שמתקיימים שני תנאים: 1. משקל עולה על 9 ק"ג וגם 2. גילו לפחות שנה. לכן מאי אמורה עדיין לנסוע נגד כיוון הנסיעה. הסיבה לכך היא חוסר התפתחות של שרירי ועצמות הצוואר שאינם מספיק חזקים כדי לתמוך הראש במקרה של..

 

[יונית ש]

מה פתאום לכעוס

את צודקת מאוד מאוד ואני מודעת לתקנה אך יש גם את עניין מבנה הילד. מאי כל כך גבוהה (אחוזון 90) כך שהראש מחוץ לסל קל וגם הרגליים. ואם אחגור אותה נגד כיוון הנסיעה. הרגליים יצטרכו להיות מקופלות כמו רגלי צפרדע. תודה על העצות אולי באמת אני אקנה לה צעצוע חדש כזה שיהיה רק לאוטו.

 

[אילנה של יובל ומיכל]

נכון מאוד, אבל הכסא שלנו לא

מאפשר את זה, אז מיכל (בת תשעה וחצי חודשים, תשעה וחצי ק"ג) יושבת בכסא עם הפנים לכיוון הנסיעה, אבל אני מטה את זוית הכסא כך שהיא כמעט שוכבת (כמו בסלקל) ואז נראה לי שבמקרה של

, יהי פחות עומס על הצוואר...

 

[טוב]

אני יודעת שקיים משחק כזה

שמרכיבים אותו על הכיסא של התינוק, וזה כמו הגה כזה עם צעצועים שהוא יכול לשחק בהם. נדמה לי שאפשר להשיג בשילב(לא סגורה..)

 

[חגית של אורן]

הי יונית

אצלנו אורן התרגלה מגיל צעיר שהיא יושבת מאחור ושנינו יושבים מקדימה. בעלי לא הפך עם הזמן לנהג מונית. מידי פעם כשהיא בכתה - כשהיתה יותר קטנה, אז הייתי עוברת אחורה. תני לה את הזמן והיא תתרגל. לנו יש צעצועים שהיא אוהבת באוטו והיא עסוקה איתם. היתה תקופה שהיא לא רצתה להכנס לכסא וממש הקשיחה את הגוף כך שהיה קשה לחגור אותה - אבל זה לא ממש עזר לה. אחרי שהיא נחגרה, היא נרגעה בד"כ.

 

[ליאת של בר]

שאלה קשה שאלת... ../images/Emo10.gif

אצלינו כל נסיעה (טוב לא כל, אבל רוב בשלב מסוים) זה סיוט. הפסקנו כמעט לנסוע לסבאסבתא בצפון כי לי אין כח למריבות של "תוציאי אותה, היא לא מבינה למה את נותנת לה לבכות" וההנקות תוך נסיעה (ושבירת מה שנשאר מהגב שלי) למרות שנורא כיף לנו שם (החמים שלי) ויש לי דווקא הזדמנויות למנוחה. בר די רחוקה מה -9 ק"ג ויותר מתקרבת לשנה, אבל אני חייבת להודות שגם ככה היא נוסעת עם הפנים קדימה (פויה לי, אני יודעת, אבל יש מקרים שחייבים להכנס לאוטו וזה המצב) בפעם האחרונה שנסעתי איתה לבד... הלכתי לאיבוד באיזו שכונה בדרום תל אביב, הילדה ממררת בבכי (ממש קורע לב, לא בכי רגיל) ואני לא רוצה לעצור ולהוציא אותה כי אז אין סיכוי שהיא תסכים לשבת חזרה) והיא בוכה, ואני מנסה להרגיע אותה בדיבורים (חה חה) ושירים (חה) ואני עצבנית ר-צ-ח וגם הטלפון שלי מגמגם (הוראות נסיעה) ו.. מה אני אגיד ומה אומר. עד שהיא תגיע ל 9 ק"ג... היא בסה"כ 7 וקצת. והסל קל קצת מתחיל להיות קטן עליה... אני אקרא בשקיקה את התשובות הבאות שתקבלי ובנתיים

של הזדהות...

 

[אמא של שחר]

מסכימה - לפעמים אין ברירה

גם אנחנו לא עמדנו בתנאי המשקל - בגיל שנה היא היתה בקושי 8 ק"ג אבל הראש שלה כבר היה פחות מ- 2 ס"מ מקצה הסלקל. אז אמנם קנינו כסא שמתאים לשני הכיוונים אך הסתבר שהחגורה מאחור לא מספיק ארוכה כדי להתקין אותו הפוך. אז היא נסעה עם כיוון הנסיעה למרות שעוד לא היתה 9 ק"ג. לפעמים אין ברירה ועושים הכי טוב שאפשר עם המידע שיש לך. היום למשל אני יודעת שיכולנו לפתור את בעיה החגורה הקצרה אבל לא ממש בדקתי במה זה כרוך אז אולי בכל מקרה לא היה פתרון אחר.