הותר דמנו

amitbarak

New member
הותר דמנו

הותר דמנו בפסיקתו קבע ואסר בג"ץ על צה"ל את השימוש ב"נוהל שכן" או בשמו הפורמלי "נוהל אזהרה מוקדמת" בעת ביצוע מעצרי מחבלים ביהודה ושומרון. בפסיקה זאת התיר אהרן ברק את דמם של חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים. פסיקה זאת היא צעד נוסף בדרך שבה הולכים ושאותה מובילים אנשי "העשירון הנאור" והשמאל הקיצוני במדינה. בדרכם הנכספת לליברליזם, צדק, שלום וממון שסופם במדינה דו-לאומית, מתנתקים אנשים אלה ממדינת ישראל ומהיהדות. את הדרך הברורה להם בלבד והרצויה מבחינתם, מצליחים הם לטשטש בעזרת התקשורת ואנשיה שהנם חלק מאותה מגמה. לפיכך רובו הגדול של עם ישראל לא מרגיש שהוא מובל לדרך שתהום בסופה, סופה של מדינת ישראל היהודית. הרי איך ייתכן שמלכות אהרן ברק מתפקדת על אף היותה מיעוט ונטולת גוף מבקר על אף הצבתה (על ידי עצמה והעומד בראשה) מעל הרשות המחוקקת וחוקי המדינה, דבר המתגלה כמסוכן היותר. איך ייתכן שדם חיילים הותר על ידי אהרן ברק וחבר מרעיו, ואילו דם המחבלים, הרוצחים והפוגעים בנו הפך לשמור מכוח פסיקתו של אהרן ברק. מיד עם פרסום הפסיקה הבלתי נתפסת הצהיר הרמטכ"ל דן חלוץ שצה"ל ימלא אחריה מבלי להקל באי מילויה, דבר שבבסיסו נכון במשטר דמוקרטי, אך שתיקת אלופי צה"ל לנוכח הפסיקה בכל זאת מקוממת, הרי נוכחנו לדעת ושמענו כבר במהלך החודשים שקדמו לתוכנית שרון בצפון השומרון ובגוש קטיף, שאלופי צה"ל וקציניו בכל הדרגות מביעים את דעתם בתשורת. ובעניין זה? עניין חיים ומוות של פקודיהם, נאלמו דום. דם החיילים הותר ובנוסף נותרו הם ללא מפקדים אמיצים. שהרי שתיקת הקצינים והתייצבות הרמטכ"ל המהירה לימין פסיקת בג"ץ, מבטאת עידן קלוקל בצה"ל, עידן שבו לחיילים אין למעשה על מי לסמוך. תם עידן המפקד המהווה דוגמה והרצוי. קציני צה"ל הפנו לפקודיהם את גבם, במקום לתת להם את גבויים. מדהימה היא שתיקתו של העם לנוכח הפסיקה, הצלחתם הגדולה של "העשירון העליון" היא בהצלחת עיוורון העם והובלתו על פי השקפתם המסוכנת. היכן זעקת כל אותן שלוש או ארבע אימהות, שמעתה הסיכון לחיי בניהם ובנותיהן קפץ מדרגה? היכן אותם אבות, לוחמים במילואים, שייתכן שבצו המילואים הבא יאלצו הם לבצע מעצר ללא "נוהל אזהרה מוקדמת" ואולי בשל כך לא יחזרו משירות המילואים? היכן קולם של אלופי צה"ל במילואים המככבים תדיר בתקשורת? מה נאמר לתלמידי התיכון, האם בדרך זו נשכנעם לתרום למולדת ולהתגייס לשירות קרבי? ומה עם המשתמטים משירות המילואים, הנה להם עוד סיבה והפעם מצוינת להשתמט מעוד שירות מילואים. אין ספק שהמלך השיפוטי אהרן ברק ב"אקטיביזם שיפוטי" זה שלו, המריץ את "אקטיביזם הטרור", פגע בביטחון המדינה, התיר את דם החיילים ובעתיד לצערי יהיה פסק דין תקדימי זה בחתימתו, אחראי לדם חיילים שישפך, חיילים שיפלו על הגנת המולדת, הגנת אזרחיה וסיכול הטרור, אך שנפילתם נפסקה מראש על ידי בג"ץ. כצנחן במילואים לא נותר לי אלא רק לסמוך על חבריי, על מקצועיותם, נאמנותם, לקוות שהעם יתעורר ופשוט להביע שאט נפש ממערכת המשפט, מהעומד בראשה אהרן ברק המנהיג את המדינה בדרכו, מכל המערכות הסובבות ושרוחצות את ידיהן עם יד מערכת המשפט ושמיוצגות על ידי אותו מיעוט "העשירון העליון" וגם מהרמטכ"ל, אלופי צה"ל וקציניו הדוממים, שאכזבו אותי לאין שיעור. ואהרן ברק, הוא ניכס לעצמו גם את צה"ל והפך למפקדו העליון. ייתכן שבשל כך נאלץ אנו, החיילים הפשוטים להחליט איזה משימות, פקודות ונהלים לבצע ועל איזה לוותר למען השמירה על חיינו כדי שנשוב הביתה בשלום.
 

kapisha

New member
בשטח במילואים נחליט אנחנו ולא בג"ץ

קראתי בעיון את מכתבך המביע כעס וכאב אל החלטת בג"צ בנושא "נוהל שכן" ואני מרגיש הזדהות עם כל מילה. עם זאת צר לי לאכזבך. אני דווקא ששתי ושמחתי למשמע פסיקתו של בג"צ בענין "נוהל שכן". ואני אסביר.גם אותי, כמי שמבלה לילות רבים במילואים, חשף בג"צ לסכנת חיים ברורה ומיידית. מעבר לכך, אין ספק שבג"צ פגע ביכולת המבצעית שלנו (-של צה"ל-) ומתוך כך ביכולת להגיע להשגת מטרות המבצעים שאליהם אנו יוצאים.עם זאת, אני רואה בחיוב את העובדה שבג"צ מסיר סוף סוף את מסיכותיו ושלב אחר שלב מגלה ברבים את מי הוא משרת באמת. עד היום טרח בג"צ להסוות את פסיקותיו בכסות 'הומאניטארית', זכויות הפרט, חופש הביטוי וכו' בעודו רומס את זכויות הפרט ואת חופש הביטוי של חלקי העם היהודים, הלאומיים, הימניים, ו/או הדתיים, תוך שהוא מוצא לכך תירוצים מתירוצים שונים. ואילו כעת, בריש גלי וללא מסיכות מצהיר בג"צ מפורשות על היותו למעשה כלי שרת בידי אויבי ישראל אשר נלחם נגד זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית בכל ארץ ישראל.זה ההסבר להתעמרותו בקטינים אשר מימשו את זכותם הדמוקרטית (!) להפגין, זה ההסבר על רמיסתו את קודשי ישראל בכל הזדמנות, זה ההסבר לפגיעתו בבטחון המדינה בסוגיית הגדר וזה ההסבר לזילזול בחייהם של חיילי צה"ל. כל זאת כמובן תוך שמירה קנאית על 'זכויותיהם' של אויבי ישראל הנמצאים 'משום מה' בבתי הכלא בישראל, או משתלטים על קרקעות השייכות לעם ישראל, או מסייעים לרוצחים ומחבלים בני משפחותיהם או שכניהם.זו הסיבה שאני שמח. ימים אלו הם ימים של ברירה. ימים שבהם מתבררים ומזדככים כוחות הטוב והרוע. עד ימינו שלטו הטוב והרע בעירבוביה והדבר סיכן את האור והטוב. קשה היה להגדיר ולענות "הלנו אתה אם לצרנו?". אולם עתה, תהליך הברירה מאפשר בגלוי וביודעין לדעת מהם כוחות הטוב ומהם כוחות הרוע. כשחרדי יפגין נגד הבג"צ אתה תבין אותו כיום טוב יותר, ומאידך כשתפגין על רמיסת זכויותיך הדמוקרטיות, החרדי יבין אותך טוב יותר. זה הדבר שטוב בברירה - ניתן יהיה לזהות בבירור עם מי לשלב ידים, עם מי להתאחד ולהזדהות וממי להישמר. מי הולך קדימה לאבדון ומי הולך קדימה לחזון הנביאים.עם התקרב חג החנוכה, חג האורים, אני נושא תפילה לבורא עולם שבברירה הזו יגבר האור, המיוצג בשלהבת הכתומה שבראשו, ולא חס ושלום החושך, המיוצג בראשו על ידי לובשי הגלימות השחורות. ועל זה כבר נאמר (בספר חובת הלבבות, לר' בחיי אבן פקודה) "מעט מן האור, דוחה הרבה מן החושך".
 
למעלה