הו, האירוניה

[marish]

הו, האירוניה

אמא שלי החליטה לכתוב ספר על גידול ילדים בגיל הרך. בשבילי ובשביל אחותי, כמובן (וגם למען הדורות הבאים).

 

[magicgirl1983]

משתתפת בצערך...

אבל זה אחלה של דבר לשרוף במדורת ל"ג בעומר...

 

[Arfilit]

הרמממממ....

למה לשרוף משהו שמישהו אחר יצר?

 

[מיכלי2012]

למה ?

מה הבעייה בזה שהיא כותבת כזה ספר? בסדר לא רוצות ילדים מכבדת עד הסוף אבל למה כל כך לסלוד ממה מקשור לילדים?

 

[מיכלי2012]

למה ?

מה הבעייה בזה שהיא כותבת כזה ספר? בסדר לא רוצות ילדים מכבדת עד הסוף אבל למה כל כך לסלוד ממה מקשור לילדים?

 

[Arfilit]

אני מקווה שהכתיבה

מאוד תשמח אותה. בלי קשר אלייך ואל אחותך.

 

[marish]

היא משמחת אותה מאוד

ואפילו יוצא לה לא רע, ממה ששמעתי עד עכשיו.

 

[karnity]

מזכיר לי משהו...

חובבת בישול הנני ולכן יש לי אוסף מתכונים עצום ... כבר שנים אני אוספת ומרכזת אותם בספרי בישול home made - ניתן לומר כי הם בהחלט מושקעים ומעוצבים... כשהיו הספרים בהתהוות טרם ידעתי שאינני חפצה בצאצאים וחשבתי לעצמי "כמה נחמד יהיה להוריש את ספרי הבישול שלי לילדי" ... אבל, היום אני תוהה ... מעניין מה יעשו בהם אחרי לכתי? וזה העלה שאלה נוספת לגבי רכוש... מה יעלה בגורלם של ספריי האחרים - אלה הקנויים ולא רק ספרי הבישול? חייבת לציין, כי אני רכושנית וקנאית ביותר בכל הקשור בספרייה שלי... ובקושי רב אני משאילה ספרים..

 

[magicgirl1983]

את מוזמנת לשלוח לי

אני חולה על מתכונים מכל הסוגים. ואני אוספת לי לאט לאט מתכון מתכון ובסוף (חוצמזה שהם יוצאים טוב) אני אוכל להיות שפית אמיתית!! לגבי הסיפרייה שלך - בגלל זה אני לא הולכת לקנות ספרים, עזבי שהם מעלים אבק ואף אחד לא קורא אותם יותר מפעמיים. אבל אם את כל כך רוצה שספרייך ישארו אחרייך תתרמי אותם לספרייה המקומים ביום הדין...מי ייתן וחייך יהיו ארוכים כמובן

 

[marish]

צוואה זה טוב

בסביבות גיל 16 כתבתי צוואה לגבי כל רכושי עלי אדמות (זה לא היה מי יודע מה הרבה), לרבות הספרים. כל אחד מחבריי היה אמור לקבל ספר, שלדעתי הכי התאים לו.

 

[magicgirl1983]

../images/Emo45.gif אני בעד הצעת מאריש

 

[גאטו נגרו]

גמני כבר שנים חושבת על צוואה, אבל

עדיין לא עשיתי אחת. האמת, עכשיו שאני חושבת על זה, זה ממש חוסר אחריות משווע מצידי, בהתחשב בהיותי רוכבת

- אני פשוט חייבת לדאוג לזה בהקדם האפשרי! הבעיה היא שזה נראה לי אקט מאד מורבידי, ואני נמנעת ממנו באופן קבוע... מה יהיה עם רכושי לאחר מותי? עם קצת מזל, אחי (הקטן ממני) יתחתן ויביא ילדים לעולם, ואני אוכל להוריש לו את כל רכושי עלי אדמות (או לפחות חצי מהרכוש המשותף שלי ושל זוגי). ואם לא, לזוגי יש 2 אחיות גדולות, וכבר עכשיו יש 4 אחיינים שאפשר להוריש להם את מה שישאר - שיהיה להם לבריאות.

 

[karnity]

כמה מעשי מצידכם חברים...

כנראה שלא הצלחתי להעביר את כוונתי .... תחילת התהייה בנושא ה"ירושה" היתה לעניין הגשמי ... אך בעצם זה לא רק זה. יש הבוחרים להביא צאצאים ולו רק על מנת "להוריש" להם את העסק אך ישנם, אני מניחה, שמעוניינים גם בהנחלת המורשת, מסורות משפחתיות, אמונות וכדומה ... ואני תוהה, באין צאצאים, כיצד בוחרים להעביר הלאה את הידע? את הקניין הרוחני? את כל אותם מחשבות ורעיונות שיש לנו כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר???

 

[karnity]

קראתי שוב את הודעתי הקודמת...

אף אחד לא אמור היה לנחש מה אני בעצם מתכוונת לומר ...

 

[גאטו נגרו]

הנחלת המורשת

למעשה תשובתי כאן דומה מאד לתשובתי הקודמת: לשמחתי יש לי משפחה לא קטנה (אמנם גם לא גדולה) - בני דודים וצאצאיהם, שיעבירו הלאה את הגחלת של המסורת המשפחתית. את הידע שלי אני מעבירה לכל מי שאני מלמדת. אולי בגלל זה אני נמשעת כל כך למקצועות ההוראה? את כל המחשבות והרעיונות שלי אני מעבירה לכל מי שיש לו סבלנות לשמוע... אני חושבת שכל אדם שאנו מכירים בחיינו מושפע מאיתנו ומשפיע עלינו, ודרך ההשפעה הזו אני אולי מסייעת להפיכת העולם למקום טוב יותר. כך שבסופו של דבר שום דבר לא 'הולך לאיבוד', ואם משהו אבד בדרך, כנראה שזה לא היה חשוב מספיק לאף אחד...

 

[marish]

תעשי מה שאמא שלי עושה

תכתבי ספר.

 

[עינת12]

כמה הצעות בנושא

זהו מאמר בשם NO BABIES ABOARD והגעתי אליו דרך קישור במאמר TO BREED OR NOT TO BREED. ושוב - תודה ל-marish על ההפנייה.

 

[marish]

ברוח דומה

חשבתי לאמץ מעון לנערות במצוקה.

 

[prizman]

כנראה שכגבר טיפוסי

אני לא מחובר. בשבוע שעבר אמרה מישהי באיזשהו קורס שאני משתתף בו שגברים הם ציניים ופרקטיים מדי. מדי זו שאלה כמותית ולא אדון בה כרגע אבל ציניים ופרקטיים זה נכון איכשהו לרבים. בנוגע לצוואה, דיברתי לפני ימים ספורים עם זוגתי בנושא, מאחר ואני עוזב מקום עבודה ואמור למלא טופס שמדבר גם על הנושא הזה (כן, גם אני עומד להיות מובטל) ומסתבר לי, לא לראשונה, שלא ממש אכפת לי מה יקרה עם כספי או רכושי בכלל לאחר מותי. יתנו אותו לאלמנות צה"ל, ליתומי החמאס או לכלבי הדינגו בערבות אוסטרליה. מבחינתי זה די אותו דבר כמו שאת גופתי אפשר להפוך למזון לאריות בספארי. לפחות זה יועיל למישהו.

 

[marish]

לא אכפת לי לגבי מרבית רכושי

למעט הספרים. חשוב לי שיגיעו לידיים טובות ולא ישמשו כמעמד לקפה.