הו, פיל

[בּילי בדרכים]

הו, פיל

וזה בכלל אפרופו עניין אחר שלא קשור במה שכתבתי פה אתמול - קראתי אותך בפורום "השני" שלך (אולי בכלל "הראשון", לא?) והידהדת לי את הנשמה אחושילינג. הו, הו, הו. ברגים מסתובבים לי במח עכשיו. הולכת לחשוב. תודה.

 

[פילאטוס]

../images/Emo96.gif

בוקר זך, יקירתי. אני אהיה מאושרת אם כמה ברגים יעופו למסך (פה או שם). אני מניחה שאת מתכוונת לזה? על חיים ופסיכולוגיה והסמבטיון שביניהם

 

[noa128]

בוקר יקרות ../images/Emo13.gif

תודה פילי על הלינק, תפסתי אותי רגע לפני המסר המבקש את רשותך לעשות את הלינק הזה...כשראיתי את הודעת בילי הבוקר הלכתי לקרוא שם את הדברים, וגם הלכתי אחורה לאותו עמוד 687 שהתחיל שם את כל הדיון, קראתי גם אותו בעיון, קוראת ומתחברת לתחושות קשות שיושבות לי בבטן עוד מאתמול, שענייין כעס ועלבונות ושאר ירקות מהמשפחה הזו. אז עכשיו תורי ללכת ולחשוב, וגם לאכול צהריים אצל אמא'שלי כי עכשיו השעה ולא יפה לא לבוא כשמזמינים... כשאשוב בעוד כך וכך שעות, על בטן מלאה (

) כבר יהיה לי "מבושל" יותר, כי עוררת אותי למחשבה בדברים שנאמרו שם. מקווה ששתיכן בטוב, נועה.

 

[בּילי בדרכים]

מיבחר ברגים

האמת שהכמות לא גדולה. (של הברגים הכוונה). זה קשור בדברים עתיקי יומין שצצים אצלי לאחרונה. אני חסידה גדולה של טיפולים פסיכולוגיים וכבר שנים און אנד אוף בטיפול. איכשהו רק בסיבוב האחרון זה באמת מזיז עניינים אבל... וזה אבל גדול שמתיישב לי רק עכשיו, אני חושבת שהרבה מהפאקים שליוו את חיי היו קשורים באיזה אובר טיפוליות שהייתי נתונה בה. גם דברים שספגתי בבית שהיה חסיד טיפולים פסיכו' וגם איזו התנהלות כאילו סטרילית שכפיתי על חיי. על הדבר היחיד בחיי שעשיתי ללא מעקה סטרילי אני מלקה את עצמי עד היום. אני כבר יודעת שזו טעות איומה לחיות כך ומבינה שיקח לי זמן לצאת מהאופן הזה שבו אני חיה. זה לא קשור לטיפול עצמו סתם לגישה הצדקנית. כי כן, המון פעמים הניסיון הזה לחיות "נכון" למדר כעסים וכיוצא בזה מביאים לחורבן גדול מאוד ומונעים את ה... המממ... אולי עסיסיות של החיים?

 

[noa128]

את יודעת בילי, חשבתי על זה

וכשאני מנסה להבין מה שאמרת, אני חושבת שאולי ההשתחררות מהתחושה הזו שלך לגבי טיפול נעוצה בתפקיד שיש לטיפול בחייך. הייתי כמה פעמים בחיי בטיפול, בכל מיני אספקטים. ובכל פעם התייחסתי לעניין כאל "בית ספר להתמודדות שלי עם..." במובן הכי פרקטי של המילה, בחינה בטיפול של איך שאני תופסת - חינוך, זוגיות, את עצמי, קריירה, כעסים ווטאבר, ואחריה רכישת כלים להתמודד עם העניינים האלה טוב יותר לבד, כשכל הזמן מלווה אותי הקו הזה - יגיע הרגע שאהיה "בוגרת טיפול" וכבר לא אזדקק לו. אז אולי זו לא הגישה ה'נכונה' לטיפול פסיכולוגי, אין לי שמץ. אבל בעיניי טיפול שמחייב אותי לחזור ולעסוק בו באותם נושאים שבהם עסקתי בעבר, בטיפול אחר - הוא טיפול שנכשל, כי אני לא הצלחתי להפיק ממנו את התועלת שבהתמודדות עצמאית עם העניין. ומה שלומך הבוקר?

 

[בּילי בדרכים]

שלומי?

את האמת? מדוכאה עד עפר. SAME SHIT כמו שאומרים אצלנו בוארשה שבציון. שום דבר שום דבר שום דבר לא מצליח לנחם אותי. אני כבדה ועייפה והחיים האלה לא מוצאים חן בעיני למרות שבסך הכל הם בסדר. אין לי מושג מה יהיה. מתייחסת לזה כמו לגל שיעבור. ובעניין הטיפול - אין לי תשובות. לא ככה אני התייחסתי לטיפול. אולי כי באתי מרקע באמת מורכב ופצוע והיה לי ברור שלא משנה מה עד סוף חיי אסחוב את התיק הזה. גם לא חשבתי שהטיפול ירפא אותי אי פעם או יתן לי כלים. אצלי זה היה צורך בסיסי שבכלל יאפשר לי לחיות ואת זה הטיפול עשה ובגדול. באמת. השאלה היא מה קורה עכשיו. מה קורה אחרי ששברתי את הכלים, הסרתי את הסטריליזציה מחיי, ביטלתי את הצורך במושלמות... נדמה לי שהמון זמן קפאתי מעוצמת האפקט. כאילו עשיתי קפיצה ואחריה, מרוב בהלה/הפתעה/חידוש פשוט לא זזתי. כנראה לוקח זמן להבין מה קרה, מה נפגע אם בכלל והאם ומה עושים עכשיו. כאמור הבחירה הראשונית שלי היתה לא לזוז, לברוח לחוקים, להתנהגות "נכונה" "פסיכולוגית" "אסופה" (גם, ניתנת האמת להאמר, ההתנהלות הזו היתה קודם כל בשל הטרמפיסט הצעיר שהקפצתי איתי במפץ ההוא) אבל עכשיו אני חושבת שחילחלה בתוכי התובנה שאם כך אמשיך להתנהג כל הקפיצה ההיא היתה לשווא וגם, פה בשטח המפורז שבו אני חיה מאז, אין מקום או טעם להתנהלות מהסוג ההוא זה פשוט לא עובד. לא יודעת אבל כן ממשיכה בטיפול. עדיין זה לא סותר בעיני.

 

[datnyc]

טיפול

שנים התנגדתי לטיפול, ממש בעטתי במי שרק הציע לי משהו בכיוון, לפני כמעט שנה כשכבר הייתי עמוק עמוק למטה, נתן לי חבר מספר טלפון ואמר תנסה, מה איכפת לך, אז הלכתי. וכן כמו נועה אני מתייחס אליו כאל סט של כלים שעוזרים לך התמודד, אבל לפעמים אתה מרגיש שיש לך את הכלי ביד, אבל אתה לא יודע או שכחת איך משתמשים בו. יש את הימים האלה בילי שהכבדות והעייפות וה"מה יהיה איתי?" מכריעים אותך, ואת יודעת מה, קחי את זה תנוחי קצת וקחי

מנחם ומחזק, זה עובר, זה יעבור וזהו ושיעבור הכל ממול

 

[רקאסה]

Garage Therapy

שמעתי את הביטוי הזה לא מזמן, והשתמשו בביטוי הזה על הורים שמביאים ילד לטיפול וחושבים שבסוף היום יצא בסדר, כמו המכונית מהמוסך. כמה הייתי רוצה טיפול כזה בשבילי!!!! הייתי בלא מעט טיפול, ואני עדיין לא חשה אפויה.

 

[1הופ]

אחלה הגדרה

גראז' תרפיה. אני מאמצת ומתחילה לחפש לי מוסכניק... אני מבינה שהביטוי נאמר כביקורת, אבל גם אני, כמוך רקאסה, הייתי שמחה למשהו כזה.

 

[בּילי בדרכים]

אתן טועות ומטעות!

מי שצריך להכנס לגראז' זה העולם ולא אתן. פיתרון הרבה יותר זריז ויסודי, לא?

 

[עלמה עלמה]

אוי, גדול הביטוי הזה. אימצתי