הזדמנות - מה מקור הדגש ב-מ' + שאלה בעניין את

נוף-צלול

Active member
מצאתי במילונים: הִזְדַּמְּנוּת
מה מקור/צורך בדגש ב-מ' ?

*** שאלה נוספת בבקשה, ביחס לניקוד מלת היחס את:
כתוב כך: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ..... וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב
את השמים ואת הארץ - את מנוקדת בצירי; את האור - את מנוקדת בסגול.
מה ההבדל? מה הסיבה? מהו הכלל?
תודה רבה!
 
נערך לאחרונה ב:

נוף-צלול

Active member
מצאתי במילונים: הִזְדַּמְּנוּת
מה מקור/צורך בדגש ב-מ' ?
*** שאלה נוספת בבקשה, ביחס לניקוד מלת היחס את:
כתוב כך: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ..... וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב
את השמים ואת הארץ - את מנוקדת בצירי; את האור - את מנוקדת בסגול.
מה ההבדל? מה הסיבה? מהו הכלל?
תודה רבה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
*** שאלה נוספת בבקשה, ביחס לניקוד מלת היחס את:
כתוב כך: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ..... וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב
את השמים ואת הארץ - את מנוקדת בצירי; את האור - את מנוקדת בסגול.
מה ההבדל? מה הסיבה? מהו הכלל?
תודה רבה!
מתוך אתר האקדמיה ללשון:

2.4.5 ניקודן ונטייתן של מיליות אחדות

א. מיליות אחדות מנוקדות בסגול, כגון אֶת (ציין המושא הישיר), אֶל, פֶּן. במילות היחס אֵת (=עם), מֵאֵת האל"ף מנוקדת בצירי.
במקרא ניקוד את תלוי בהקפה: אֵת קלעי החצר אֶת־עמֻדיו ואֶת־אדניה (שמות לה, יז). וראו עוד צירי בצורת הנסמך, הערה 1.

וההסבר מתוך ההערה:
מילים רבות ובעיקר מילים בנות הברה אחת המנוקדות בצירי (להוציא בֵּן), ניקודן במקרא תלוי בהקפה: כאשר המילה מנוגנת בטעם לעצמה היא מנוקדת בצירי, ואילו כאשר היא מחוברת במקף למילה שאחריה, היא מנוקדת בסגול. למשל: ולֶב־אָיִן (משלי יז, טז) לעומת לֵב פַּרְעֹה (שמות ז, יד), וכן כַּאֲבֶל־אֵם (תהלים לה, יד).
 

נוף-צלול

Active member
מתוך אתר האקדמיה ללשון:

2.4.5 ניקודן ונטייתן של מיליות אחדות

א. מיליות אחדות מנוקדות בסגול, כגון אֶת (ציין המושא הישיר), אֶל, פֶּן. במילות היחס אֵת (=עם), מֵאֵת האל"ף מנוקדת בצירי.
במקרא ניקוד את תלוי בהקפה: אֵת קלעי החצר אֶת־עמֻדיו ואֶת־אדניה (שמות לה, יז). וראו עוד צירי בצורת הנסמך, הערה 1.

וההסבר מתוך ההערה:
מילים רבות ובעיקר מילים בנות הברה אחת המנוקדות בצירי (להוציא בֵּן), ניקודן במקרא תלוי בהקפה: כאשר המילה מנוגנת בטעם לעצמה היא מנוקדת בצירי, ואילו כאשר היא מחוברת במקף למילה שאחריה, היא מנוקדת בסגול. למשל: ולֶב־אָיִן (משלי יז, טז) לעומת לֵב פַּרְעֹה (שמות ז, יד), וכן כַּאֲבֶל־אֵם (תהלים לה, יד).
תודה רבה!!! מודה לך מאד!
לצערי אינני יודע הקפה מהי.
ואינני יודע ליישם זאת. אם נניח ארצה להמשיך זאת כך: את השמים ואת הארץ, את ה-X ואת ה-Y - לא אדע איך לנקד.
תודה רבה לך
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה רבה!!! מודה לך מאד!
לצערי אינני יודע הקפה מהי.
ואינני יודע ליישם זאת. אם נניח ארצה להמשיך זאת כך: את השמים ואת הארץ, את ה-X ואת ה-Y - לא אדע איך לנקד.
תודה רבה לך
יש הסבר בהערה (תלוי מקף).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
דגש תבניתי (שם הפעולה של בניין התפעל).
 
למעלה