יש לי מחשבה בקשר לזה
הזייה היא הפרעה בתפיסה. המוח מגיב ושולח אותות "כאילו" הוא תופס משהו באחד הערוצים החושיים - אבל לא כצעקתה. אלו יכולים להיות מראות (חזיונות) או קולות או אפילו הזיות של ריח ומגע. כלומר, בתוך הזייה, אפשר לראות משהו מאוד ברור ומוחשי, אבל בבדיקת מציאות יתחוור שאין דברים בגו. הזייה היא פרי יצירתו של המוח. משהו ש'קורה' לו באופן עצמאי וכתגובה למחלה, לחום, להתייבשות או אפילו למיגרנה [מי שסובל ממיגרנות יודע שלפעמים מריחים ריח כמו גומי שרוף ותכלס אין שום גומי שרוף בסביבה]. נראה שהשימוש שאנשים עושים במילה "הזוי" בשפת יום יום, לא מסמנת משהו בקשר לתפיסה החושית דווקא, אלא יותר מסמנת משהו פאסיבי ש'קורה לי' בלי שליטה. כלומר, לא את ההפרעה בתפיסה דווקא, אלא את העובדה שחוויתי משהו בחיי היום יום שלא אני יזמתי. כמו המילה "סרט" - שאגב גם זו מילה שנשתרבבה לשפה מדוברת באופן יותר מרוחק מהכוונה המקורית של "סרט".
