הזיות.
היי אני בן 14. עולה לכיתה ט... לפני בדיוק כשבוע, ביום שלישי בשעה 6:30 התעוררתי. לא ממש ידעתי למה התעוררתי כל כך מוקדם כשעוד יש חופש, והייתי אפוף וישנוני מכדי לשאול את עצמי למה... אז פשוט פתחתי את הטלווזיה וראיתי קצת..., אחרי כמה דקות, פתאום נחנקתי והשתנקתי בפתאומיות, וכשהסתכלתי מה גרם לזה, ראיתי חרק בגודל של... אגרוף של תינוק, בערך... ממש מגעיל, עם מחושים ענקיים, וראיתי שהוא עקץ אותי ליד המרפק כמובן שמיד ברחתי מהחדר שלי כמו מטורף, אין לי מושג למה. מאז, אני כל הזמן סובל מהזיות ואשליות שחרקים מתפסים עליי, אני גם שומע רעשים שלהם... אני בקושי מתקרב לחדר שלי חוץ ממה שאני מוכרח, ואני פראנואיד ברמות מדהימות כשאני נמצא שם עד יום ששי, הספקתי למחוץ כמה חרקים קטנים, גם כשהם לא "איימו" עליי... רק בגלל השנא היוקדת שלי כלפיהם, כל רגע, כולל עכשיו, יש לי עקיצות ודגדוגים בגוף, הרבה פעמים כשאני מסתכל על הרגל שלי כשהיא סובל מהעיקצוצים והדיגדוגים האלה, פשוט אין שם כלום הספקתי לרסס ולנקות ביסודיות את החדר שלי, להבריח עכבישים מפינות נידחות, וכל הזמן כשאני בחדר שלי, אני פשוט חרד בטירוף אני בקושי ישן, אפילו היום, שבדרך כלל ביום הראשון של החופש הגדול אני חורף בטירוף, קמתי בשעה שש ועשרים, אני כל הזמן בודק מתחת למיטה עם יש חרקים, או למעשה, את החרק הענקי והמעצבן הזה מההתחלה... אני לא מוצא כלום, אבל כשאני מנסה לישון, תמיד יש רעשים קטנים ומגעילים שאני שונא, ומנסה לשכנע את עצמי שהם הזיות... אתמול בכלל סבלתי מהזיות... משעה אחת עשרה בלילה כשהלכתי לישון, עד בסביבות אחת וחצי לפנות בוקר, סבלתי מהזיות שיש חרקים שהם פרופסורים למתמתיקה (בטח בגלל המבחן המשווה ביום ראשון), חשבתי שיש איתי עוד אנשים בחדר, והרגשתי כאילו אני כמה אנשים... עד שפתחתי מקלחת קרה ועוררתי את עצמי... אני לא רוצה לזבל לכם את השכל יותר... אני מניח שאתם חושבים שאני סתם אידיוט, אבל זה נושא כל כך רגיש וחזק בשבילי... אני מלא בחרדה, פחדים ואשליות... אני יודע שיש חרקים, זוחלים ורעלים שיכולים לגרום לאשליות... זה אפשרי, שכשהחרק המעצבן הזה עקץ אותי לפני שבוע, העוקץ שלו החדיר בי הזיות??? עד עכשיו אני בטוח שהפיתרון הטוב ביותר הוא להתאבד ביריית אקדח. כל כך קל ופשוט... יש או את האפשרות הזאת, או לבקש מההורים לעבור דירה, ולא לראות את החדר הזה יותר בחיים, כי רק הניסיון לישון בחדר הקטן והצפוף והמבולגן הזה גורם לי לחרדה... יש לכם מושג אולי על לעזור לי במשהו... אם זה פסיכולוג (אני מעדיף באזור הגליל והצפון), או תרופה, או מרכז שיקום... אני לא יכול להמשיך ככה יותר!!!
היי אני בן 14. עולה לכיתה ט... לפני בדיוק כשבוע, ביום שלישי בשעה 6:30 התעוררתי. לא ממש ידעתי למה התעוררתי כל כך מוקדם כשעוד יש חופש, והייתי אפוף וישנוני מכדי לשאול את עצמי למה... אז פשוט פתחתי את הטלווזיה וראיתי קצת..., אחרי כמה דקות, פתאום נחנקתי והשתנקתי בפתאומיות, וכשהסתכלתי מה גרם לזה, ראיתי חרק בגודל של... אגרוף של תינוק, בערך... ממש מגעיל, עם מחושים ענקיים, וראיתי שהוא עקץ אותי ליד המרפק כמובן שמיד ברחתי מהחדר שלי כמו מטורף, אין לי מושג למה. מאז, אני כל הזמן סובל מהזיות ואשליות שחרקים מתפסים עליי, אני גם שומע רעשים שלהם... אני בקושי מתקרב לחדר שלי חוץ ממה שאני מוכרח, ואני פראנואיד ברמות מדהימות כשאני נמצא שם עד יום ששי, הספקתי למחוץ כמה חרקים קטנים, גם כשהם לא "איימו" עליי... רק בגלל השנא היוקדת שלי כלפיהם, כל רגע, כולל עכשיו, יש לי עקיצות ודגדוגים בגוף, הרבה פעמים כשאני מסתכל על הרגל שלי כשהיא סובל מהעיקצוצים והדיגדוגים האלה, פשוט אין שם כלום הספקתי לרסס ולנקות ביסודיות את החדר שלי, להבריח עכבישים מפינות נידחות, וכל הזמן כשאני בחדר שלי, אני פשוט חרד בטירוף אני בקושי ישן, אפילו היום, שבדרך כלל ביום הראשון של החופש הגדול אני חורף בטירוף, קמתי בשעה שש ועשרים, אני כל הזמן בודק מתחת למיטה עם יש חרקים, או למעשה, את החרק הענקי והמעצבן הזה מההתחלה... אני לא מוצא כלום, אבל כשאני מנסה לישון, תמיד יש רעשים קטנים ומגעילים שאני שונא, ומנסה לשכנע את עצמי שהם הזיות... אתמול בכלל סבלתי מהזיות... משעה אחת עשרה בלילה כשהלכתי לישון, עד בסביבות אחת וחצי לפנות בוקר, סבלתי מהזיות שיש חרקים שהם פרופסורים למתמתיקה (בטח בגלל המבחן המשווה ביום ראשון), חשבתי שיש איתי עוד אנשים בחדר, והרגשתי כאילו אני כמה אנשים... עד שפתחתי מקלחת קרה ועוררתי את עצמי... אני לא רוצה לזבל לכם את השכל יותר... אני מניח שאתם חושבים שאני סתם אידיוט, אבל זה נושא כל כך רגיש וחזק בשבילי... אני מלא בחרדה, פחדים ואשליות... אני יודע שיש חרקים, זוחלים ורעלים שיכולים לגרום לאשליות... זה אפשרי, שכשהחרק המעצבן הזה עקץ אותי לפני שבוע, העוקץ שלו החדיר בי הזיות??? עד עכשיו אני בטוח שהפיתרון הטוב ביותר הוא להתאבד ביריית אקדח. כל כך קל ופשוט... יש או את האפשרות הזאת, או לבקש מההורים לעבור דירה, ולא לראות את החדר הזה יותר בחיים, כי רק הניסיון לישון בחדר הקטן והצפוף והמבולגן הזה גורם לי לחרדה... יש לכם מושג אולי על לעזור לי במשהו... אם זה פסיכולוג (אני מעדיף באזור הגליל והצפון), או תרופה, או מרכז שיקום... אני לא יכול להמשיך ככה יותר!!!