הזכות לחופש המחשבה

הזכות לחופש המחשבה

אני יודעת שזה סיכוי קלוש ביותר. אבל האם יש אפשרות לתבוע את אנשי הפרסומות/ העיריה שמאפשרת שלטי פרסומות על פגיעה בחופש המחשבה? כי זה מה שזה! שטיפת מוח! היינו מצפים שבמשטר דמוקרטי לא יהיה דבר כזה... בכל אופן אם הפרסומות האלו פוגעות בי ובהרבה אחרים בגלל המסרים והתת מסרים שלהם ... אפשר לתבוע אותם? אפשר להלחם בהם באופן חוקי?
 

qet1

New member
אי-אפשר למנוע ממך לחשוב

להם יש את חופש הביטוי שלהם ןגם עם מה שהם אומרים לא בסדר(במובן כלשהו) מבחינתך עדיין אי-אפשר לקרוא לזה פגיעה בחופש המחשבה כי הם לא ממש שולטים על מה שאנשים חושבים. הרי כל דבר שמישהו אומר משפיע בצורה כלשהי על מה שאנחנון חושבים, אז בעצם אסור לאנשים לדבר בכלל כי אולי מה שהם יגידו יעביר לי מסרים שאני לא מעוניין בהם. בקיצור, לדעתי אין סיכוי לנצח במשפט נגדם.
 

orlyt

New member
באמת אי אפשר למנוע מאיתנו לחשוב

ופגיעה בחופש הדעה/המחשבה פירושו שהחזקה בדעה כלשהי (וביטוייה כמובן) עלולה להוביל לעונש (מאסר ואף גרוע מכך - יש מקומות בעולם שזה ככה). כיום אנחנו חופשיים להתעלם (עד כמה שניתן) מהמסרים הפרסומיים שנטחנים לנו מכל פינת רחוב. עם זאת, אם אנחנו מוצאים שמסר פרסומי מסוים פוגע בנו כאוכלוסיה, או אפילו אנחנו מוצאים שהמסר הוא פוגע ברמה חברתית רחבה יותר, בהחלט יש מקום לתבוע את הפסקת הפרסום. שדולת הנשים עושה רבות בנושא הזה מנקודת המבט הפמיניסטית, ולא פעם הצליחה להוביל להורדת פרסומות, או אי שידורן במדיה הציבורית. מצד שני, אחת הטענות שמושמעת לא פעם, היא שעצם המאבק נגד הפרסומת יוצר פרסום גדול הרבה יותר למוצר. אפשר להתווכח על זה... חופש הביטוי אינו בלתי מוגבל, ובעצם גם לפרסומאים יש את הגבולות שלהם. המאבק הוא לא על פרסום בכלל אלא על גבולות חופש הביטוי.
 

eviv

New member
יש תקדים../images/Emo70.gif

היה תקדים בארצות הברית במקרה שחברת קוקה קולה פירסמה את המוצרים שלה בקולנוע היא עששתה את זה כפרסומת שנמצאת על אחד מתוך 24 שקפים שרצים בשניה מה שקרה אתה לא שמת לב שראית את הפירסומת כי זה רק "הבהב" לך... הדבר יצר באמת שטיפת מוח ומאז זה באמת הופסק על ידי חוק או קביעת בית משפט חשוב לציין שאחוז קוני הקולה לאחר צפיה בפירסומת היה מאוד גבוה אבל חוץ מזה אתה לא צריך באמת להאמין לפירסומות שאומרות לך "אתה רוצה את זה"
 

Deathatred

New member
זה מה שנקרא

"החדרת מסרים תת-הכרתית" והיא בהחלט שטיפת מוח לא חוקית. שלטי הפרסומות ברחובות מחייבים אותך להיות בהכרה כדי להיחשף למידע שעליהם. לכן לא מדובר בשטיפת מוח.
 
שני תיקונים

1. חברת קוקה קולה לא השתמשה במסרים תת הכרתיים. זו אגדה אורבנית פרי יצירתו של ג'יימס ויקארי 2. נכון להיום מחוץ לונצואלה אין חקיקה מסודרת בשום מקום בעולם בנושא פרסום תת הכרתי. ה FCC הוציא הנחיה שלא להשתמש בשיטות כאלו שהייתה בגדר בקשה, לא תקנה מחייבת (74-78 משנת 1974)
 

dylan

New member
אמממממ.. אני זוכר שבארץ היתה

פעם איזו פרשה סביב פרסומת בטלוויזיה שרצו בה תמונות במהירות וחלקן הכילו מסרים מיניים (אני זוכר תמונה אחת עם מיקי מאוס
).. נדמה לי שבעקבות החשיפה הפרסומת ירדה או שהתמונות ה(לא) רלוונטיות הוצאו ממנה.. גם בבחירות (האחרונות?) בארה"ב היתה פרשה דומה שבתשדירים של הרפובליקנים חילקו את המילה democrats לשני חלקים שייצא כך שהמילה RATS הופיעה על המסך ביחס לדמוקרטים או משהו דומה, לא?
 

פומפיה

New member
מסרים תת-סיפיים היו גם בארץ

למרבה הזוועה ולמרות התרעומת בעקבות שטיפת המוח של חברת קוקה-קולה, לפני כמה חודשים נטען שנעשה שימוש במסרים תת-ספיים בארץ. מישהו יודע איפה עומדת התביעה נגד החברה (אם איני טועה מדובר בפלאפון)?
 

פומפיה

New member
חדשות טובות וחדשות רעות

החדשות הרעות - בדיקה מהירה העלתה שאכן מדובר בחברת פלאפון. הפרסומת הסמויה שודרה במהלך שידור משחקי כדורגל בערוץ הספורט. החדשות הטובות (עבורי, כמובן) - כיוון שאני לא חובבת כדורגל, אני לא נחשפתי לשטיפת המוח
 
אי אכיפת החוק

באופן עקרוני יש את חוק הדרכים (שילוט) שאמור להסדיר נושא זה. הבעייה היא שהחוק לא נאכף. עם זאת נראה לי שרצון לקדם את חופש המחשבה והביטוי ע"י מניעת חופש ביטוי מאחרים היא בעייתית.
 

nutmeg

New member
החוק לא נאכף

מכיוון שכל חוק בעניין "זכות האדם לא להיות מותקף" (לא רק בשלטים ומסרים אלא גם בעניינים של זיהום אוויר, רעש לכלוך וכו') עומד בקצה אחד של רצף - והמציאות עומדת בקצה השני. המציאות מבחינת זכויות אלו היא הכלכלה שזקוקה למפעלים, וחברות שזקוקות לפרסום, חופש הביטוי וכד'. כל חקיקה בעניינים שכאלו עומדת באיזה מתח שיש בין שתי הקצוות. מנסים להציב גבולות אדומים כמו "בלי ציצי כי זה מתקיף חרדים" או "כך וכך אחוזי זיהום 'מותר'" אבל בשורה התחתונה מדובר על כל אחד ואחד מאיתנו ויכולת ההסתגלות שלו. לכמה זבל פרסומי אתה יכול להסתגל ועדיין לשמור על חופש המחשבה שלך? כמה 'קוים אדומים תחתונים' נוסיף לכינרת ועדיין נמשיך לשאוב? כמה חדשות אפשר לשמוע ועדיין להמשיך לתפקד? אין כאן תשובות מוחלטות אפילו שמנסחים פה ושם חוקים.
 
החוק אמור לבטא

את האיזונים בין השיקולים האלה. כמובן שהחוק איננו תשובה מוחלטת. במקרה של פרסום בדרכים, לדוגמה, החוק איננו אוסר באופן מוחלט על הצבת שלטי פרסום בדרכים אלא קובע את הרכבו של הגוף שמוסמך לתת רשיונות לשלטים אלה - הרכבו של הגוף אמור להבטיח את שקילת השיקולים הרלוונטיים. לצערי, עד שיש כבר חוק שמסדיר נושא זה - וניתן בו משקל גם לשיקולים הסביבתיים - הוא לא נאכף.
 
למעלה