הזכות לכעוס במבחן המציאות
שלום לכולם. לא אחת הבעתי כאן את דעתי העקרונית כיצד עלינו לנהוג כלפי יקירנו החולים ,כיצד כן וכיצד לא. מסתבר שכל עוד אינך מתנסה בדבר אלא צופה מהצד ,קל לך לומר דברים אלה וכשאתה ניצב על גשר המציאות בסיטואציה אשר גורמת לך לכעוס על החולה ,לא תמיד אתה יודע להתעלות על עצמך או יותר נכון קשה לך. ומעשה שהיה כך היה , חמי כידוע לכם נמצא בשלבים הראשונים+ של המחלה ,תמיד אנחנו מעירים לחמותי על כך שהיא כועסת עליו על דברים ומעשים שהוא עושה ותמיד התשובה היא שאנחנו משייכים הכל למחלה ושצריך לכעוס אז גם מגיעה הערה. ובכן אני זה שתמיד הערתי לה ,גם אני מסתבר יצור בשר ודם ,בשבוע שעבר ביקשתי מחמי מזמרה ע"מ לגזום שיחים בחצר ,כשביקשתי ממנו הסתכל עלי כאילו ביקשתי ממנו איזה יהלום ,מיד התעשת ואמר כבר אני מביא לך ,הלך ,חזר לאחר 5 דקות עם מזמרה ישנה שכבר הביא לי פעם ואמרתי לו שהיא לא טובה יותר. מה אספר לכם ידידיי כאן ,מה היה כעסי רב עליו ,במיוחד כשיום לפני ראיתי אותו עם מזמרה חדשה ביד ,הכעס שלי נבע מתחושת עלבון ,היות ואני מרגיש כאחד מהמשפחה חשתי מרומה ואני זה שמלווה אותו לכל המקומות ,הכעס מסתבר דומה לאחת מתכונותיו של השטן שכן רק אתמול נרגעתי והלכתי לבקר אותו. האמנם אני זה שהטפתי ,גם אני נפלתי ברשת? האם עצם היותו עדיין בשלבי תובנה עם כל המאפיינים למחלה ,וידיעתו עדיין שיש לו מזמרה חדשה נוספת האם ישל לי את הזכות עדיין לכעוס עליו (תאמרו לי כי זו זכותו לתת או לא ,אני מקבל זאת ,אבל "התרמית" זו שהעיסה אותי) ולהעביר לו את תחושת כעסי. כן כן ,אני זה שבכל העת מייעץ לאחרים איך לנהוג ,מסתבר שנהגתי כ"איבר חוכם". ובכל זאת הייתי שמח לקבל את תגובתכם. שלכם כתמיד גרשון
שלום לכולם. לא אחת הבעתי כאן את דעתי העקרונית כיצד עלינו לנהוג כלפי יקירנו החולים ,כיצד כן וכיצד לא. מסתבר שכל עוד אינך מתנסה בדבר אלא צופה מהצד ,קל לך לומר דברים אלה וכשאתה ניצב על גשר המציאות בסיטואציה אשר גורמת לך לכעוס על החולה ,לא תמיד אתה יודע להתעלות על עצמך או יותר נכון קשה לך. ומעשה שהיה כך היה , חמי כידוע לכם נמצא בשלבים הראשונים+ של המחלה ,תמיד אנחנו מעירים לחמותי על כך שהיא כועסת עליו על דברים ומעשים שהוא עושה ותמיד התשובה היא שאנחנו משייכים הכל למחלה ושצריך לכעוס אז גם מגיעה הערה. ובכן אני זה שתמיד הערתי לה ,גם אני מסתבר יצור בשר ודם ,בשבוע שעבר ביקשתי מחמי מזמרה ע"מ לגזום שיחים בחצר ,כשביקשתי ממנו הסתכל עלי כאילו ביקשתי ממנו איזה יהלום ,מיד התעשת ואמר כבר אני מביא לך ,הלך ,חזר לאחר 5 דקות עם מזמרה ישנה שכבר הביא לי פעם ואמרתי לו שהיא לא טובה יותר. מה אספר לכם ידידיי כאן ,מה היה כעסי רב עליו ,במיוחד כשיום לפני ראיתי אותו עם מזמרה חדשה ביד ,הכעס שלי נבע מתחושת עלבון ,היות ואני מרגיש כאחד מהמשפחה חשתי מרומה ואני זה שמלווה אותו לכל המקומות ,הכעס מסתבר דומה לאחת מתכונותיו של השטן שכן רק אתמול נרגעתי והלכתי לבקר אותו. האמנם אני זה שהטפתי ,גם אני נפלתי ברשת? האם עצם היותו עדיין בשלבי תובנה עם כל המאפיינים למחלה ,וידיעתו עדיין שיש לו מזמרה חדשה נוספת האם ישל לי את הזכות עדיין לכעוס עליו (תאמרו לי כי זו זכותו לתת או לא ,אני מקבל זאת ,אבל "התרמית" זו שהעיסה אותי) ולהעביר לו את תחושת כעסי. כן כן ,אני זה שבכל העת מייעץ לאחרים איך לנהוג ,מסתבר שנהגתי כ"איבר חוכם". ובכל זאת הייתי שמח לקבל את תגובתכם. שלכם כתמיד גרשון
