הזמן הממוצע שבין מולד למולד

דוד1000

New member
הזמן הממוצע שבין מולד למולד

בס"ד , ובאינצ' עברית כרך ד' עמ' 778 כתב ש"אין להבין כיום, כיצד נתאפשר דיוק כזה [של הבבלים במדידת משך החודש הממוצע ואורך השנה] במדידת זמנים ועמדת כוכבים בלא שימוש בשעונים ובמכשירי המדידה המדוייקים שבידינו". עוד לפני זמן בית ראשון באו ראשי העם מהשבטים השונים לחברון להמליך את דוד ובאו גם משבט יששכר עליהם נאמר: "ומבני יששכר יודעי בינה לַעתים לדעת מה יעשה ישראל כו'" (דהי"א י"ב ל"ב) ומפרש התרגום [שזה גם פשוטו של מקרא למתבונן]: "חכימין למיקבע רישי שנין ורישי ירחין ולעברא ירחיא ושניא, סופיסטין במולדא דסיהרא למקבע מועדיא בעדנהון [=חכמים במולד הירח לקבוע החגים בזמניהם], בקיאין בתקופתא דשמשא, איצטרולוגין במזליא וכוכביא למידע מה כשרין למעבד בית ישראל". ועל אף שהיו מקדשין החודשים ע"פ ראיית העדים את הלבנה, א"כ מה צריך לחשבון, עכ"ז היו יודעים הזמנים ע"פ חשבון, לבדוק את נכונות העדים, וכמו ר"ג בר"ה כ"ה, וכדברי הרמ' פ"א דקדוה"ח ה"ז: "מ"ע מן התורה על ב"ד שיחשבו וידעו אם יראה הירח או לא יראה, ושידרשו את העדים עד שיקדשו את החדש". ז"א שהמצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ואיתה היה צריך להתחיל את התורה [כדברי הרש"י הראשון על התורה], היא החיוב על ב"ד לחשב ולדעת מתי תראה הלבנה! כמעט 1000 שנה לפני חשבונות הבבלים, ו- 1200 שנה לפני חשבונות היוונים, מצוּוים החכמים הכי גדולים של עם ישראל להתכנס מידי חודש לחשב מתי יהיה מולד הלבנה. לא תחביב ולא סקרנות, אלא מצוות עשה המוטלת על חכמי העם, שכל התורה כולה תלויה בה! קביעת המועדות: יו"כ, פסח וכו'. היאך יצווה הקב"ה מצוה כזו מכריעה, בלא שימסור את דרכי החכמה להגיע לחשבונות אלה. וי"א עוד, שחשבון זה עיקר יותר מן הראיה, עי' רבינו בחיי שמות י"ב א', ושם י"ג י' מרבינו חננאל, וכ"כ ביסוד עולם מאמר ד' פ"ו מרס"ג, ואברבנאל שמות י"ב ב' ועוד. ועכ"פ צריכים לשניהם, עי' תויו"ט ר"ה פ"ב מ"ו וערוה"ש העתיד פ"ח י"ב. וכשאין ב"ד סמוכים הל"מ לקבוע לפי חשבון (רמ' קדוה"ח ה' א'. והחשבון עצמו הל"מ להסבר הגרי"ז ואחרים, והחזו"א חולק, ואכמ"ל). וחשבון זה הוא המבדילנו מהקראים שמשתמשים רק בראיה, עי' אברבנאל שמות שם. וודאי היתה להם חכמה זו במדויק מתחילת ציווים על זאת, כי היה יסוד קיומם. ואמנם כך קיבלנו מהקדמונים שהיתה לחכמי ישראל זאת החכמה בשלמות, עי' במכתב הארוך שכך משמע גם מהרמב"ם שיששכר ידעו החשבונות בדרכי הקבלה והנבואה, ושהרמב"ם עצמו כותב שקיבל גם מסורות לא ידועים לחכמי האומות שנקראו סוד העיבור. וראה בפרק ח' מפרקי דר"א את מסורת מסירת סוד העיבור מאדם הראשון! - כ"ט י"ב תשצ"ג- הזמן הממוצע שבין מולד למולד- שידעו הבבלים. וקדמוננו שקיבלו חשבון זה במסורת, עד מסיני, ידעו שאין זה הזמן המדויק של כל חודש, וכמו שמסר ר"ג ממסורת קדמונית: "פעמים שבא [זמן המולד הקובע את אורך החודש] בארוכה, ופעמים שבא בקצרה". והנה מי שמתעסק בנושא זה יודע שחשיבות חשבון המולד ע"פ הממוצע הוא כדי לחשב ולעשות לוח כשלא מקדשים ע"פ ראיה, כי בזמן שקידשו ע"פ ראיה, מאות רבות בשנים, היה צריך לדעת את החשבון האמיתי של המולד ולא הממוצע [וזהו עיקר המצות עשה דלעיל, לדעת מתי באמת יהיה המולד, וזהו עיקר התסבוכת החשבוני בעניינים אלה, שגם בימינו נזקקים בשביל לעשות את לוחות המולד האמיתי לחישובי מחשב מסובכים לחשב את השינוי באורך כל חודש]. א"כ חכמי העיבור שחישבו כל חודש המולד האמתי ודאי ידעו חשבונו במדויק. אך גם החשבון הממוצע: כ"ט י"ב תשצ"ג, אף שלפוקר זה "קל" לחשב לפי הליקויים [וציטט מאב"ע בדניאל שלא קשור כלל לנושא כדרכו הזייפנית], למומחים האמתיים זה לא פשוט כלל, ובאינצ' עברית כרך ד' עמ' 778 כתב ש"אין להבין כיום, כיצד נתאפשר דיוק כזה [של הבבלים במדידת משך החודש הממוצע ואורך השנה] במדידת זמנים ועמדת כוכבים בלא שימוש בשעונים ובמכשירי המדידה המדוייקים שבידינו". ההמשך בלי נדר בהודעה הבאה.
 

דוד1000

New member
המשך

ועוד יותר כתב מי שנחשב בין החוקרים הכי מומחה: ח"י בורנשטיין ב"חשבון תקופות ומולדות" תרפ"ז שלפי דברי תלמי באלמגאסטי ד' ב', שהיפרכוס היווני היה הראשון שחישב המולד הממוצע לפי הליקויים של הלבנה שהיו בהפרש של 345 שנה, ורק כי חישב שני ליקויים אלה שחישב יצא חשבון מדוייק, כי רק אז היו תנועת החמה והלבנה שווים. ואם היה לוקח ליקוי אחר לפני או אחרי זה שלקח, היה יוצא לו חשבון אחר לגמרי! ולא ידוע איך חישב שאז המצבים שווים! ז"א שמה ש"פשוט" לפוקר, המומחים לא מבינים כלל איך חישבו הבבלים, ולא מבינים את ההנחות יסוד עליהם בנה היפרכוס. זה מראה ואיך באמת "הצליחו לחשב" חכמי האומות [אלף שנים אחרי שהיה מחשב ישראל...]? דבר זה שכתבה האינצ' דלעיל "אין להבין", דווקא ניתן להבין יפה מאוד: ע"י שלמדו מישראל, ראה לקמן בסעיף אחרי הבא. 2. עי' במכתב הארוך שחשבונות מסובכים אלה של המולד האמתי, בזה קיבל הרמב"ם דברים שלא ידעו חכמי או"ה, ועי' לקמן ש"הסכימו" לזה גדולי החוקרים, ואלה ה"דרכים רחוקים ועמוקים מאוד" שמזכיר הרמב"ם שיש לו בקבלה מהחכמים ומראיות לא מפורסמות, שזהו סוד העיבור [ולא כולו, שהרי ספרי חכמי יששכר לא הגיעו לנו, וכבמכתב הארוך]. כך שרק הרמב"ם ודומיו, כחזו"א שהעמיק הרחיב בזה, מביאים ל"כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים". ובא הגר"ח קנייבסקי בספרו "שקל הקודש" וממשיך במסורת זו ע"י שהבהיר הרבה עניינים בסוגיה עמומה זו, ועוד הוסיף לסוף ספרו קונטרס המבאר את חשבונותיו המסובכים של החזו"א לבאר את דרכי חשבונות מסקנות הרמב"ם, שהרמב"ם העלים, והעיז לנאצו על שלא כתב בו את ה"השגות מדעיות הדגולות" של הפוקר, אלא "רק" ביאורים נפלאים ומאירי עיניים לכל הנכנס לשערי חכמה אלה, שלא השיגו ולא ישיגו הפוקר ומרעיו. עוד יש ספרים נפלאים ממחברים הרבה המומחים בנבכי חכמה זו, אפי' בדור יתום שלנו, ואכמ"ל. והרבה ממחברים אלה כתבו בשפה ומונחים של הקדמונים מבלי להכנס לפרטים ה"מדעיים" של הענין, אם השמש סובב לארץ או הפוך, כי אין זה משנה לחשבונות, ומתואר כפי מה שעיניו של האדם רואות, ופשוט, כי גם "מדען" יגיד ש"השמש שקעה", ולא: "כדור הארץ הסתובב עד שנראה ששקעה השמש"... והנה כ"ז כתבתי להראות עליונות חכמת ישראל בזה, כדי להסיר לזות שפתיים, אך לאמיתם של דברים לא צריך לזה, שהקדמונים כתבו, כפי שהזכרנו, שהגויים למדו חכמתם מישראל, עי' כוזרי מאמר שני אות ס"ו שאנשי העולם היו באים לשמוע חכמת שלמה להעבירה לאומות העולם- עד להודו, וששורשי כל החכמות וכלליהן הועתקו מישראל אל הכשדים [=הבבלים!] בראשונה, ואח"כ אל פרס ומדי, ואח"כ אל יוון ואח"כ אל רומא! ועי' עוד בכוזרי מאמר שני אות ס"ג שליוונים הגיעה החכמה האלוקית רק אחר שניצחו את הפרסים שקיבלו מהבבלים שקיבלו מזרעו של שם! ועי' ס' "שבילי אמונה" ח' ד"ה דע אתה המעיין, ובס' "תולדות עם עולם" ח"ב מה שמביא מהקדמונים ביתר פירוט, עי' במכתב הארוך באורך את דבריו ואת מסורת קבלת החכמה של או"ה מישראל. ופשוטים הדברים, כי הרי המה המקבלים החכמה האמתית מסיני, כשהאחרים משתמשים בשכל וחושים, עי"ש. אך יהודי המרגיש תמיד נחיתי עִם תורת ה' לעומת חכמות העולם לא יקבל דברים אלה [אף שהגויים עצמם מרגישים הפוך "ואימצו" את מה שהצליחו להשיג מהתנ"ך, וע"ז בנויה מערכת המוסר של הנוצרים- ובצורה עקיפה גם של המוסלמים- להתחיל לקיים דברי ישעיהו בפ"ב: "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' כו' ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה וכו'"], ותמיד יצעק שה"יהודונים" הם אלה שגנבו כל דבר טוב מהגויים. ולכאלה, המעריכים פליטת פה של גוי שיכור יותר מכל חכמת חז"ל, נביא ציטטה ממדען גוי קדמון: אוריגינוס נגד צלסוס ספר 1 פרק 15 [העתיקו פרופ' יהודה לוי במאמרו "המדע שבתורה"]: "עוד נאמר כי הרמיפוס רשם בספרו הראשון על המחוקקים שפיתגורס שאב מהעם היהודי את הפילוסופיה שהנהיג בין היוונים"... [וראה את אשר כתב הרמב"ן בתחילת דרשת "תורת ה' תמימה" (נמצא ב"כתבי הרמב"ן" ח"א עמ' קמ"ב) היאך האומות הרחוקות מארץ התורה והנבואה נשארו בחשכותם ובערותם, ורק ה"מקרובים" זכו להתפתח ע"י התורה. ואותו הרעיון בצורה "מודרנית" ראה ב"באור התורה" באנגלית מס' 11 עמ' 115 מפרופ' א. קושלבסקי המבאר למה מדענים כניוטון או אינשטיין לא התפתחו במקומות כמו סין או יפן, למרות היות סין יותר מפותח מארצות המערב מבחינה טכנולוגית. וזה כי בארצות המערב הושפעו מהתורה שלימדה על הבורא האחד.עי' כוזרי מאמר שני אות ס"ו שאנשי העולם היו באים לשמוע חכמת שלמה להעבירה לאומות העולם- עד להודו, וששורשי כל החכמות וכלליהן הועתקו מישראל אל הכשדים [=הבבלים!] בראשונה, ואח"כ אל פרס ומדי, ואח"כ אל יוון ואח"כ אל רומא! ועי' עוד בכוזרי מאמר שני אות ס"ג שליוונים הגיעה החכמה האלוקית רק אחר שניצחו את הפרסים שקיבלו מהבבלים שקיבלו מזרעו של שם! ועי' ס' "שבילי אמונה" ח' ד"ה דע אתה המעיין, ובס' "תולדות עם עולם" ח"ב מה שמביא מהקדמונים ביתר פירוט, עי' במכתב הארוך באורך את דבריו ואת מסורת קבלת החכמה של או"ה מישראל. ופשוטים הדברים, כי הרי המה המקבלים החכמה האמתית מסיני, כשהאחרים משתמשים בשכל וחושים, עי"ש. אך יהודי המרגיש תמיד נחיתי עִם תורת ה' לעומת חכמות העולם לא יקבל דברים אלה [אף שהגויים עצמם מרגישים הפוך "ואימצו" את מה שהצליחו להשיג מהתנ"ך, וע"ז בנויה מערכת המוסר של הנוצרים- ובצורה עקיפה גם של המוסלמים- להתחיל לקיים דברי ישעיהו בפ"ב: "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' כו' ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה וכו'"], ותמיד יצעק שה"יהודונים" הם אלה שגנבו כל דבר טוב מהגויים. ולכאלה, המעריכים פליטת פה של גוי שיכור יותר מכל חכמת חז"ל, נביא ציטטה ממדען גוי קדמון: אוריגינוס נגד צלסוס ספר 1 פרק 15 [העתיקו פרופ' יהודה לוי במאמרו "המדע שבתורה"]: "עוד נאמר כי הרמיפוס רשם בספרו הראשון על המחוקקים שפיתגורס שאב מהעם היהודי את הפילוסופיה שהנהיג בין היוונים"... [וראה את אשר כתב הרמב"ן בתחילת דרשת "תורת ה' תמימה" (נמצא ב"כתבי הרמב"ן" ח"א עמ' קמ"ב) היאך האומות הרחוקות מארץ התורה והנבואה נשארו בחשכותם ובערותם, ורק ה"מקרובים" זכו להתפתח ע"י התורה. ואותו הרעיון בצורה "מודרנית" ראה ב"באור התורה" באנגלית מס' 11 עמ' 115 מפרופ' א. קושלבסקי המבאר למה מדענים כניוטון או אינשטיין לא התפתחו במקומות כמו סין או יפן, למרות היות סין יותר מפותח מארצות המערב מבחינה טכנולוגית. וזה כי בארצות המערב הושפעו מהתורה שלימדה על הבורא האחד עי' כוזרי מאמר שני אות ס"ו שאנשי העולם היו באים לשמוע חכמת שלמה להעבירה לאומות העולם- עד להודו, וששורשי כל החכמות וכלליהן הועתקו מישראל אל הכשדים [=הבבלים!] בראשונה, ואח"כ אל פרס ומדי, ואח"כ אל יוון ואח"כ אל רומא! ועי' עוד בכוזרי מאמר שני אות ס"ג שליוונים הגיעה החכמה האלוקית רק אחר שניצחו את הפרסים שקיבלו מהבבלים שקיבלו מזרעו של שם! ועי' ס' "שבילי אמונה" ח' ד"ה דע אתה המעיין, ההמשך בהודעה הבאה.
 

דוד1000

New member
המשך

ובס' "תולדות עם עולם" ח"ב מה שמביא מהקדמונים ביתר פירוט, עי' במכתב הארוך באורך את דבריו ואת מסורת קבלת החכמה של או"ה מישראל. ופשוטים הדברים, כי הרי המה המקבלים החכמה האמתית מסיני, כשהאחרים משתמשים בשכל וחושים, עי"ש. אך יהודי המרגיש תמיד נחיתי עִם תורת ה' לעומת חכמות העולם לא יקבל דברים אלה [אף שהגויים עצמם מרגישים הפוך "ואימצו" את מה שהצליחו להשיג מהתנ"ך, וע"ז בנויה מערכת המוסר של הנוצרים- ובצורה עקיפה גם של המוסלמים- להתחיל לקיים דברי ישעיהו בפ"ב: "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' כו' ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה וכו'"], ותמיד יצעק שה"יהודונים" הם אלה שגנבו כל דבר טוב מהגויים. ולכאלה, המעריכים פליטת פה של גוי שיכור יותר מכל חכמת חז"ל, נביא ציטטה ממדען גוי קדמון: אוריגינוס נגד צלסוס ספר 1 פרק 15 [העתיקו פרופ' יהודה לוי במאמרו "המדע שבתורה"]: "עוד נאמר כי הרמיפוס רשם בספרו הראשון על המחוקקים שפיתגורס שאב מהעם היהודי את הפילוסופיה שהנהיג בין היוונים"... [וראה את אשר כתב הרמב"ן בתחילת דרשת "תורת ה' תמימה" (נמצא ב"כתבי הרמב"ן" ח"א עמ' קמ"ב) היאך האומות הרחוקות מארץ התורה והנבואה נשארו בחשכותם ובערותם, ורק ה"מקרובים" זכו להתפתח ע"י התורה. ואותו הרעיון בצורה "מודרנית" ראה ב"באור התורה" באנגלית מס' 11 עמ' 115 מפרופ' א. קושלבסקי המבאר למה מדענים כניוטון או אינשטיין לא התפתחו במקומות כמו סין או יפן, למרות היות סין יותר מפותח מארצות המערב מבחינה טכנולוגית. וזה כי בארצות המערב הושפעו מהתורה שלימדה על הבורא האחד
 

G ove r n or

New member
בס"ד. אי"ה. בע"ה. חבל"ז. הופרך...

הופרך! - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!
 

amirjak

New member
אתה מתעלם מן הנתונים החדשים שהוצגו

שמפריכים את הפרכתך ללא קושי ניכר...
 

G ove r n or

New member
בס"ד. אי"ה. בע"ה. חבל"ז. חזור וקרא

את הפרכתי המפורטת. אתה חולק? ענה על תשע הפרכותי לעיל ונראה. אתה מתכוון לשטף הזבל שמכביר עלינו דלעת 1000 בשעות האחרונות? שלוף טענה ונדון בה. - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!
 

G ove r n or

New member
בס"ד. אי"ה. בע"ה. חבל"ז. הופרך...

הופרך! - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!
 

עמלק

New member
שקרים שקרים שקרים שקרים

מולי פתוחה כעת האינציקלופדיה העברית, כרך ד', עמ' 778 : "בקביעת שיעוריהם הגיעו הבבלים (במאה החמישית לפני הספירה) לידי דיוק מפליא: 29.530614 או 29.530594 ימים לחודש הסינודי (במקום 29.530596), 365.234 ימים לשנה הטרופית (במקום 365.2422). אין להבין כיום, כיצד נתאפשר דיוק כזה במדידת זמנים..." אתם מבינים - הוא מביא ציטוט לדיוק של *****הבבלים****** !!!!!!!!!! נפלת דוד, אולי כדאי שלפעמים תקרא את מה שאתה כותב !!!
 

G ove r n or

New member
בס"ד. אי"ה. בע"ה. חבל"ז. הופרך...

הופרך! - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!
 

דוד1000

New member
"לחוקרים היוניים היו

"לחוקרים היוניים היו בהחלט "שעונים אטומיים" משלהם והם חשבו ללא הרף על שיטות בדיקה ומדידה של השערות, חרף המכשור הדל." איך יכלו למדוד זמן כל כך מדויק בזמן ההוא?
 

G ove r n or

New member
ראשית, נסכם ונסכים כי מכיוון

שהמעשיה בתלמוד (ראש השנה כה, א) אודות ר' גמליאל שגויה באפן משמעותי, דינה להדחות _כולה_, ועליך להציג מקום _אחר_ במקורותיך בו נזכר ארך חדש ירחי ממוצע. היא שגויה בעליל כיוון שהיא נוקבת בערך מסוים בפסקנות ("אינה פחותה"), ועל סמך ערך זה נדחתה שם השערה שדמות לא ברורה שנראתה בעבים היא מולד. משמע, _לא_ נשמטה שם המלה "ממוצע" ונתחלפה לה בטעות ב"אינה פחותה", אלא מדובר בקריטריון פסקני לקביעת מולד. דבריו של ר´ גמליאל הם גם איזכור _יחיד_ של היחידה הבבלית "חלק". התלמוד משתמש בעקביות ב"רגע" (24 עונות בשעה, 24 עיתות בעונה, 24 רגעים בכל עת, ס"ה 13824 רגעים תלמודיים בשעה). אילו ניתן מידע "שמימי" זה במעמד הר-סיני, _לא_ היה ניתן ביחידות בבליות. הוא היה ניתן ב"רגעים". הרי בזמן מעמד הר סיני לא היה ערך זה, לטענתו, ידוע לבבלים. לא כן? המספר 1080, שהוא מספר החלקים בשעה, מתחלק ב- 60, בהתאמה מצוינת עם שיטות החלוקה והמניה הבבליות. השאלה היא האם אתה יכול להציג מקום אחר מן המקורות לארך חדש ירחי ממוצע. אם אינך יכול, אזי הסתים הויכוח. אצל הבבלים היה מעמד מיוחד של כהנים שהיו גם המדענים ובמיוחד עסקו באסטרונומיה. הם השתמשו באמצעים מגוונים כדי למדוד חלקי יממה, שהיא, כידוע התופעה המחזורית הקצרה ביותר. את היממה לא מדדו מזריחה עד זריחה, כיוון ששמו לבם לכך שמועדי הזריחה השתנו לארך השנה. הם מדדו את היממה על סמך תמונת פני השמים בלילה. בכל פעם שתמונת פני השמים וזוית הראיה של כוכבי שבת מרוחקים ביותר חזרה על עצמה, חלפה לה יממה. המנגנונים בהם השתמשו למדידת חלקי יממה היו שעוני מים ואח"כ שעוני חול, וגם נרות מכוילים. בכל מקדש היו תורנים שתפקידם היה להשגיח על המנשירים ששמשו ל- timekeeping. בימי קדם נהגו מדענים להחליף מידע באפן חפשי. המדענים היוונים נעזרו ברשומות בבליות ועליהן המשיכו מחקר ותצפיות... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!
 

דוד1000

New member
חלוקת השעה לתתר"ף (1080)

טענה: חלוקת השעה לתתר"ף (1080) חלקים אין לה אח ורע ומכאן ראיה שחז"ל לא ידעו אסטרונומיה היטב, שהרי אמצו שיטת חישוב זו מן הנכרים. תשובה: א. אמוץ חלוקת השעה לפי שיטות המקובלות בין גויים אין בה ראיה לאי ידיעה. וכי מי שנוקב היום בתאריך לועזי בהכרח אינו יודע את התאריך העברי?!. אתמהה! ב. מצינו מקורות יהודיים עתיקים על ידע מרחיק לכת בחישוב הזמנים, חישוב מדויק יותר מזה של הבבלים. בתוספתא ברכות פא מצאנו חלוקת השעה ל 13824 רגעים. ד"א הביא מקור זה בעצמו בקונטרס זה. משום מה "שכח" זאת כשניסח את תואנתו. טענה: בדברי רבן גמליאל יש טעות. הנוסח בבבלי ראש השנה כה. לפיו אין חידושה של הלבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים הוא נוסח משובש בגמרא. תשובה: זה שבגמרא יש שיבושים אינו חידוש (עיין בהקדמה ג). ד"א משול שוב, במקרה הטוב, לאחד ממגלי אמריקה בימינו. הגמרא שם במקום אומרת במפורש שלעיתים בא בארוכה ופעמים שבא בקצרה. אם היה זה המינימום לא היה מובן כל מהלך הסוגיה. שהרי שם בסוגיה מצאנו שהירח בא גם בפחות ממשך זמן זה. פוסקי הדורות נזהרו לצטט את לשון הגמרא כהוויתה כאשר אין מקור סותר. זהו כלל ברזל בכל שימור מסורת. עליך להעביר את הלשון כהוויתה כל זמן שאין בידך מסורת מילולית בדוקה אחרת. זאת למרות שידעו היטב את הזמן האמיתי. אין ספק שעקב התנודות הגדולות של אורך חדש הלבנה האסטרונומי היו למעשה עדויות מידיות לפני רבן גמליאל של חודש קצר בהרבה מן המצוטט. פסקו של ה"משנה ברורה" אכן משקף זאת. היינו, הציטוט חייב להיות מדוייק שהרי אחרת לא תישאר אבן על אבן במסורת הכתובה של תורה שבע"פ. מצד שני פסק ההלכה מתייחס לממוצע באשר עד לממוצע יש מקום להניח שלא ניכר עדיין פחיתת הלבנה. שהרי ההלכה היא שעלינו להחזיק את הרוב כמקור לדין (לפי הכלל ההלכתי רובו ככולו) ברוב המקרים אורך החודש אינו עולה על 29.5 ימים ותשצ"ג חלקים (ואף אינו יורד ממנו). טענה: חז"ל לא הבינו מה בין מולד אמצעי לאמיתי. תשובה: ד"א נתפס ללשון הפורמלית של ה"משנה ברורה" בשו"ע סימן תכו כדי להסיק מסקנות מפליגות. לפי הערכתו, בעל ה"משנה ברורה" פסק הלכותיו בלי לדעת ולהבין את פשט המקורות בגמרא. הרי בגמרא נאמר שם מפורשות שמהלך הירח אינו יציב. הועתק מאתר של הרב דב שטיין. לא מדובר על הזמן של היממה. מדובר על זמן המולד. לא יתכן שניתן להגיע לדיוק כה רב על ידי שעוני מים וחול.
 

G ove r n or

New member
לא הבנת את דברי. חזור ועיין בהם.

אם לתלמוד היתה מערכת חלוקה יותר עדינה מזו של הבבלים - מדוע לא צוין הערך ברגעים תלמודיים? הרי כשמציינים ערך בחלקים, יש אי דיוק של עד שלוש ושליש שניה שהן שעור החלק. חזור וקרא את דברי והפנם אותם. האם יש לך מקום אחר במקורות בו מצוין הארך הממוצע של החדש הירחי? אם כן, הצג מקום זה. אחרת, חדל לקשקש/לכשכש... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!
 

דוד1000

New member
חלוקת השעה לתתר"ף (1080)

טענה: חלוקת השעה לתתר"ף (1080) חלקים אין לה אח ורע ומכאן ראיה שחז"ל לא ידעו אסטרונומיה היטב, שהרי אמצו שיטת חישוב זו מן הנכרים. תשובה: א. אמוץ חלוקת השעה לפי שיטות המקובלות בין גויים אין בה ראיה לאי ידיעה. וכי מי שנוקב היום בתאריך לועזי בהכרח אינו יודע את התאריך העברי?!. אתמהה! ב. מצינו מקורות יהודיים עתיקים על ידע מרחיק לכת בחישוב הזמנים, חישוב מדויק יותר מזה של הבבלים. בתוספתא ברכות פא מצאנו חלוקת השעה ל 13824 רגעים. ד"א הביא מקור זה בעצמו בקונטרס זה. משום מה "שכח" זאת כשניסח את תואנתו. טענה: בדברי רבן גמליאל יש טעות. הנוסח בבבלי ראש השנה כה. לפיו אין חידושה של הלבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים הוא נוסח משובש בגמרא. תשובה: זה שבגמרא יש שיבושים אינו חידוש (עיין בהקדמה ג). ד"א משול שוב, במקרה הטוב, לאחד ממגלי אמריקה בימינו. הגמרא שם במקום אומרת במפורש שלעיתים בא בארוכה ופעמים שבא בקצרה. אם היה זה המינימום לא היה מובן כל מהלך הסוגיה. שהרי שם בסוגיה מצאנו שהירח בא גם בפחות ממשך זמן זה. פוסקי הדורות נזהרו לצטט את לשון הגמרא כהוויתה כאשר אין מקור סותר. זהו כלל ברזל בכל שימור מסורת. עליך להעביר את הלשון כהוויתה כל זמן שאין בידך מסורת מילולית בדוקה אחרת. זאת למרות שידעו היטב את הזמן האמיתי. אין ספק שעקב התנודות הגדולות של אורך חדש הלבנה האסטרונומי היו למעשה עדויות מידיות לפני רבן גמליאל של חודש קצר בהרבה מן המצוטט. פסקו של ה"משנה ברורה" אכן משקף זאת. היינו, הציטוט חייב להיות מדוייק שהרי אחרת לא תישאר אבן על אבן במסורת הכתובה של תורה שבע"פ. מצד שני פסק ההלכה מתייחס לממוצע באשר עד לממוצע יש מקום להניח שלא ניכר עדיין פחיתת הלבנה. שהרי ההלכה היא שעלינו להחזיק את הרוב כמקור לדין (לפי הכלל ההלכתי רובו ככולו) ברוב המקרים אורך החודש אינו עולה על 29.5 ימים ותשצ"ג חלקים (ואף אינו יורד ממנו). טענה: חז"ל לא הבינו מה בין מולד אמצעי לאמיתי. תשובה: ד"א נתפס ללשון הפורמלית של ה"משנה ברורה" בשו"ע סימן תכו כדי להסיק מסקנות מפליגות. לפי הערכתו, בעל ה"משנה ברורה" פסק הלכותיו בלי לדעת ולהבין את פשט המקורות בגמרא. הרי בגמרא נאמר שם מפורשות שמהלך הירח אינו יציב. הועתק מאתר של הרב דב שטיין. לא מדובר על הזמן של היממה. מדובר על זמן המולד. לא יתכן שניתן להגיע לדיוק כה רב על ידי שעוני מים וחול.
 

G ove r n or

New member
זה שאתה מכנה את 1080 תתר"ף לא

יעזור לך לנכס את המידע הבבלי. אם לתלמוד היתה מערכת חלוקה יותר עדינה מזו של הבבלים - מדוע לא צוין הערך ברגעים תלמודיים? הרי כשמציינים ערך בחלקים, יש אי דיוק של עד שלוש ושליש שניה שהן שעור החלק. חזור וקרא את דברי והפנם אותם. האם יש לך מקום אחר במקורות בו מצוין הארך הממוצע של החדש הירחי? אם כן, הצג מקום זה. אחרת, חדל לקשקש/לכשכש... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!
 
למעלה