הזמן שחולף

[אוריאל מעוז]

הזמן שחולף../images/Emo7.gif

חמש עשרה מיליון, שמונה מאות תשעים ושבע אלף ושש מאות שניות שהם מאתיים שישים וארבע אלף תשע מאות ושישים דקות שהם ארבעת אלפים וארבע מאות ושש עשרה שעות שהם מאה שמונים וארבעה ימים שהם עשרים ושישה שבועות ויומיים שהם שישה חודשים שהם חצי שנה מאז הרצחה של תהילה אחותי. הגעגועים, הכאב, השאלות, התהיות, הצער והיגון אינם מרפים. חמש עשרה מיליון שמונה מאות תשעים ושבע אלף ושש מאות פעם השאלה "למה" יוצאת בנשימה אחת עם השם "תהילה" יוצאת בדממה דקה ואין איש שומע, זעקה בלב פצוע ומדמם בכאב. the show must go on שרו צעקו להקת קווין האגדית... כל העולם במה ואנו השחקנים אמר שקספיר... אין ברירה חיבים להמשיך אני מנסה לשווא לשכנע את עצמי. כדגל המתנופף לפי כיוון הרוח כך אני מתנופף לפי כיוון השעון: קם, אוכל, עובד, מחייך, נע, זז ומש, עוד יום עובר, עוד שעה, עוד חודש, עוד שבוע ומסעדת סבארו נמוגה בזיכרון לטובת (רעת) רח´ הנביאים, גבעה צרפתית, חדרה, רח´ יפו, מדרחוב, ירי בדרכים ... היש לזה סוף.... אוריאל מעוז

 

[ה מוזה]

../images/Emo16.gif בוכה איתך ... ומותר להשבר ולא

תמיד חייבים להיות שחקנים . כשכואב .. איך אפשר שלא ,פשוט לעצור את העולם ולהתייחד ולזכור ולבכות ולצעוק ופשוט להתאבל.. משהו תפס את עיני. שמה של אחותך ואולי בזה תמצא מעט נחמה "תהי לה´ " - תהילה . אין שום הסבר הגיוני או הסבר שירגיע את הכאב (חוויתי את זה ) אז אולי נחמה קטנה .. תהי- לה´ תהילה אחותך פשוט מלאך ששומר עליך ונמצאת איתך בלב ובנשמה כל העת . יהי זכרה ברוך.