האם לקחת לארוע.
שלום משהמשה. קודם כל - מברוק על השמחה המשפחתית. תחגגו ותהנו !! קודם סיפור: לפני חודשיים הייתי בחתונה של בת משפחה רחוקה, שסבתה חולת אלצהיימר בשלב השלישי. הסבתא רתוקה לכיסא גלגלים, מנותקת מהעולם. המשפחה החליטה להביא אותה (לדבריהם - ההחלטה נפלה פה אחד, לא היה מישהו שחשב שזה מיותר לסחוב אותה לארוע). בכניסה לאולם חיכה אמבולנס פרטי - על כל צרה. הסבתא ישבה על כיסא הגלגלים, המטפלת הצמודה ניגבה לה ריר, מידי פעם פלטה כמה הברות בלי קשר לכלום. כל אורח ניגש מתוך כבוד, אמר לה כמה מילים, כמובן שלא זכה בתשובה, סימן V ועבר הלאה. אם אתה שואל את דעתי - זו היתה זוועה !! אי אפשר היה לשמוח בחתונה הזו (אולי אני רגישה במיוחד, כי גם אצלי יש מקרה אלצהיימר, אבל שמעתי מסביב ליד השולחן הרבה "בשביל מה הביאו אותה", "תראו למה התדרדרה", וכו' וכו'.) אני חושבת לזה היה פשוט עוול לחתן ולכלה, הרסו להם את הארוע. אני חושבת שזה גם עוול לסבתא עצמה, להילקח ולהופיע במלוא עליבותה קבל עם ועדה. ובצורה יותר רציונלית, כמה שיקולים לעניין: א. האם החולה מחובר ומבין על מה מדובר, כלומר - האם יפיק מכך את ההנאה שאתם מעוניינים שתיגרם לו? (במקרה שתארתי התשובה היתה שלילית לגמרי). ב. האם השתתפותו בארוע לא תהפוך ל"הורס מסיבות", שבה כולם ינודו למסכנותו, כולם ירחמו עליו/עליך/על המשפחה (כמו במקרה שהזכרתי), כולם יביטו בזוית העין לראות מה עושה, איך מתנהג וכו'.(במקרה שתיארתי - כך היה) ג. (שיקול שתמיד קיים אצלי, למרות שהוא לא רציונאלי) האם האדם הבריא שהוא היה (אני וענתי קוראות לזה אמא א'), היה נשאל לדעתו - מה היה אומר? האם היה רוצה להופיע כך? האם היה רוצה לקלקל את המסיבה החשובה של נכדו? האם היה רוצה שידידיו ומכריו יראו אותו בעליבותו? אתה יכול להבין מאופן הכתיבה שלי שאני לא בעד (אבל תלוי מאוד מאוד במצב הפרטני של החולה שלכם.) אבל: אם החלטתם לקחת למסיבה - אל תיכנסו לפולמוס ודיונים עם החולה. אל תדברו על המסיבה. בבוא היום - קחו אותו וזהו.