צחי
אני באמת ובכנות מתנצל. כואב לי לקרוא את מה שאתה כותב. באמת. אבל... המכללה שלנו פעלה עד לא מזמן בתוך ביה"ס התיכון ע"ש תלמה ילין - מוסד לימודים מכובד, הבכיר בארץ בתחום לימודי האמנות. וגם שם הלימודים מתקיימים בחלקם בקומה שניה ושלישית, בבניין ללא מעלית. וזה במוסד שממומן על-ידי המדינה, ומשרת קרוב ל-1000 תלמידים מכל רחבי הארץ. לתלמה ילין יש תקציב גבוה פי כמה וכמה משלנו, ובכל זאת העובדה היא שהם לא יכלו לדאוג לסידורי הנגישות הנחוצים. המכללה הישראלית לאנימציה היא עסק קטן עם תקציב מוגבל. אנחנו לא יכולים לעשות מה שבא לנו, מבלי להתחשב בכמות הכסף שיש לנו. אלו עובדות החיים. כשחיפשנו מקום חדש למכללה (במשך כחצי שנה, אגב), אחד הפרמטרים שלנו בהחלט היה גישה לנכים, וקיווינו מאוד שהפרידה מתלמה ילין פירושה גם פתירת נושא הנגישות. אבל המקומות שמצאנו בקומת קרקע או בבנייני משרדים עם מעלית, עלו מעל ומעבר למה שיכולנו להרשות לעצמנו. עם כל הרצון, פשוט לא יכולנו לעמוד בזה. אם היינו הולכים על זה, היינו עלולים לצבור הפסדים שהיו גורמים לנו לפשוט רגל ולסגור את העסק. בשורה התחתונה, האופציה הזו לא היתה אפשרית. ואגב, שתדע לך שאמא שלי מאוד כעסה עלי לגבי ההחלטה הזו ("מה, אני אף פעם לא אוכל לבקר אותך בעבודה? אתה לא חושב על אמא שלך?"), וגם לה נאלצתי להסביר, בכאב רב, את מה שהסברתי לך: זה פשוט לא אפשרי. חשוב לומר: המכללה ממוקמת בקומה ראשונה. יש גרם מדרגות לא גדול, שאותו רוב הנכים יכולים לעבור עם קביים. אנחנו לא בקומה עשירית, ומי שזה באמת חשוב לו יכול למצוא פתרונות. אני מבין שמצבך כנראה לא מאפשר את זה, ובאמת צר לי על כך. אנחנו כן חושבים על אופציות לפתור את זה, אבל זה לוקח זמן. יש תכניות ליצירת כניסה נפרדת למקום, שתוביל למעלית. אבל כאמור, זה לא יכול לקרות מהיום להיום. התחלנו לגלגל את זה, ואני מאמין שזה יקרה בתוך שנה-שנתיים.
