הזמנתי מוצר אחד קיבלתי מוצר אחר- האם יש כשל בתמורה??

nibar11

New member
הזמנתי מוצר אחד קיבלתי מוצר אחר- האם יש כשל בתמורה??

שלום,
בצעתי הזמנה טלפונית של שמן לטיפול בכאבים כרוניים.
השמן הנ"ל מיוצר מחומרים טבעיים ולא מוגדר כתרופה.
יום לפני קבלת המשלוח פרטי ההזמנה אושרו בכתב ע"י הספק.
כשקיבלתי את המשלוח ראיתי שהאריזה שלו קרועה על גבי האריזה היה רשום השמן שהזמנתי אך בפועל היה שמן אחר.
השליח הפנה אותי לשירות לקוחות של הספק לברר את הענין.
שירות לקוחות אמר כי במידה ויאספו ממני את הסחורה לא בטוח שאקבל בהמשך את המוצר שהזמנתי .
למרות שהסכמתי לכך, לא הגיעו לאסוף את המוצר ולא מתייחסים לפניותיי.
בצר לי, פניתי לחברת האשראי וביקשתי לבטל את העיסקה.
חברת האשראי סירבה בנימוק שאין כשל בתמורה ולכן היא מנועה מלהתערב.
לאחרונה הסתבר לי שיש עוד לקוחות שקרה להם בדיוק אותו הדבר : הזמינו מוצר אחד קיבלו מוצר אחר.
שאלות:
1. האם יש כשל בתמורה?
2. כיצד מומלץ להתנהל מול חברת האשראי ומול הספק?
בתודה,
תילתן
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אין דבר כזה "כשל תמורה" בחוק כרטיסי חיוב, זה לא מונח מדויק

יש "הפסקת תשלום בשל אי-הספקה":
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/191_001.htm#Seif12
ואומנם עקרונית החוק אומר "הנכס שנרכש בעסקה לא סופק" וזה מה שקרה במקרה שלך, אבל מעשית, חברות האשראי לא נכנסות לזה. מבחינתן אם קיבלת מוצר, גם אם הוא "לא כמתואר" הן לא מתערבות. זו ההגנה העיקרית שיש בפייפל ואין ברכישה ישירה בכרטיס אשראי.
&nbsp
אני מניחה שמחיר המוצר אינו גבוה, ולכן אפיק של תביעה משפטית הוא בעיקר למען העיקרון... וזה רק אם יש לך כוח להשקיע כסף וזמן בלהיות צודק ולא חכם. גם תביעות ייצוגיות היום די בעייתיות כי הן עולות המון... לכן מה שנשאר לעשות, בהשקעה סבירה (עד כמה שיש לך כוח) – לפרסם את המקרה בציון שם החברה, כאן וברשתות החברתיות (בכתיבה עניינית ולא משמיצה), לנסות לעניין פינות צרכנות בתקשורת, לפנות לרשות להגנת הצרכן וכו'.
 

nibar11

New member
תודה על תגובתך המהירה.. גובה העיסקה

הוא 500 ש"ח.
המוצר שקיבלתי במקום מה שהזמנתי לא נחוץ לי ומבחינתי אני יכול לזרוק אותו לפח.
בנוסף, נסעתי לחברת האשראי לנסות לבטל את העיסקה.
היא נמצאת באיזור תעשייה עליתי על משהו חד בטעות נגרם לי תקר ברכב ונאלצתי לקנות גלגל חדש. כך שהנזק עומד בינתיים על כאלף ש"ח.
אני חולה כרוני כתוצאה מכך שאיני משתמש במוצר יש לי פגיעה בתפקוד.
אם אני הולך לתביעה משפטית, האם לדעתך יש לי סיכוי לזכות?
כפי שרשמתי קודם, המוכר הציע לאסוף את המוצר למרות שבפועל לא עשה זאת.
בתודה , ניבר
 

puptits

New member
מי נוסע לחברת האשראי כדי לבטל עסקה?

את העסקה בית העסק מבטל ולא חברת האשראי.
ולמה לא לצלצל? אשכרה נסעת אליהם?
ולגבי התקר בגלגל והנזק הנלווה שאותו אתה קושר לסיפורך
טוב שלא חירבנה עליך ציפור, על אף שזה נחשב למזל טוב, מקסימום מוסיפים לתביעה גם ניקוי יבש
 

nibar11

New member
שלום רב איני נוהג להתייחס לתגובות קנטרניות

אולם הפעם אחרוג ממנהגי.
חברת האשראי לא רושמת מייל או פקס אלא רק מספר טלפון של מוקד שלא עונה, לכן נוצר צורך להגיע כדי לראות איך פותרים את הבעיה.
דרך אגב, אם אתה לא מעוניין לנסוע לחברת אשראי לבטל עיסקה אתה לא חייב.
שיהיה לך חג שמח וכל טוב!
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
הסיפור נשמע לי מאד לא תקין, הן אם ניקח בחשבון את התקר והן אם
לא.
הזמנת מוצר?
האריזה אמורה היות תואמת, יפה ותקינה.
לכן, ברגע שגילית כי אין התאמה בין האריזה לתוכן, היית צריך לסרב מיד לקבל את
המוצר, בעיקר כשמדובר במוצר בריאותי.

מבחינת חב' האשראי? שלחו לך? קיבלת? נראה לי שהם לא ימהרו להתערב, גם אם
יש בעייה בהתאמת המוצר להזמנה המקורית ו/או לאריזתו, למרות שעל פניו זה לא
תקין בעליל.

איני יודע מי רקח לך את המוצר, ועד כמה המועצה לצרכנות ו/או הגנת הצרכן יהיו
מוכנים להתערב בקטע.

אולי יש לך אפשרות להתלונן במשרד הבריאות, שכן מדובר במוצר "רפואי", גם אם
אינו מוגדר כתרופה.

נכון שהדרך לבית המשפט לתביעות קטנות פתוחה בפניך, אבל קח בחשבון, שתצרך
לחכות כחצי שנה מיום הגשת התביעה עד ליום הדיון, וגם אז, לא מובטח לך, שבית
המשפט ידאג לשפות אותך כפי ש"נראה לך" ראוי.
הם "נוהגים" לפסוק בין 40-50% מגובה התביעה, אלא אם השופט/ת משתכענ/ת
שנעשה כאן מעשה עקום במיוחד (מה שדווקא מתאים לסיפור שלך).

בכל מקרה, אני עדיין חושב שהכי נכון יהיה להעביר את הדיון הזה לגורם ששלח לך
את המוצר, ולנסות לסגור הכל איתם וברוח טובה.
לא ילך? איום מתועד על כך שבכוונתך לפרסם זאת ברשת ובמקביל, להגיש נגדם גם
תביעה. אולי בסוף מישהו שם ישתכנע, בעיקר לאחר שיראה כי כוונותיך מתממשות...
שאלה עד כמה החברה הזו גדולה, מוכרת לציבור ומצליחה לקדם את מכירותיה.

היות שמשיקולים כאלה ואחרים לא ציינת במי המדובר, קשה לנחש זאת...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
סליחה, אני חייבת להוציא את זה: נֶקֶר, כמו נֶקֶב. נקר = חור

לנקר = לעשות חור. הנקר מנקר בעץ; בראש הנקרה יש נקרה בסלע; בבית החולים עושים (לא עלינו) ניקור מותני וכו'. כולם בנו"ן. לא ברור איך ולמה השתרבבה שם תי"ו, אבל היא לא צריכה להיות שם.
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
יש הסבר מאיין התיו

כשמחליפים גלגל מפונצ'ר עומדים על הברכיים וכפות הידיים כך שמתקבלת צורה דומה ל "ת"
ושימי לב לדבר מעניין, בדרך כלל בגלגל מפונצ'ר חסר אויר רק למטה, למעלה הוא מלא.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ודאי שלא המצאת, זו טעות נפוצה

שכולם פה חזרו עליה (אתה פשוט היית האחרון, לא הגבתי אישית אליך). בוויקיפדיה בוחרים לא פעם בשם הנפוץ גם בידיעה שהוא אינו נכון/מדויק.
 

SicTransit

Active member
איך ולמה

בדיוק השבוע המדור "מהשפה פנימה" במוסף הארץ עסק במונחים מתחום התחבורה ועפ"י הכתוב שם "תקר" הוצע בשנת 1938 ע"י הבלשן יצחק פרץ כ"צירוף של נקר ומקרה". היום, כשהמילה "תקרית" נפוצה ומקובלת, קל להבין את הפופולאריות של "תקר" אצל אלה שלא אוהבים את ה"פנצ'ר" הישן והטוב. במקביל, ה"פנצ'ר" עצמו ממשיך להיות בשימוש בכל פנצ'ריה ("נקריה? תקריה?) אבל גם כמטאפורה כמילת סלנג לתקלות ותלאות שונות כלומר הקשר ל"תקרית" הוא קשר חזק.
&nbsp
לדעתי בכלל לא נכון לדבר על "שגיאה" בהקשר של חידושי מילים. לכל היותר אפשר לדבר על עדיפות של אפשרות אחת לעומת אחרת. לדעת האקדמיה לשון חז"ל (שכידוע לא הפסיקו לתקן פנצ'רים אפילו ביום כיפור) היא החשובה כאן, לדעת ציבור דוברי העברית כשפת אם "תקר" הוא המילה המתאימה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה. מכיוון שיש תקן, יש שגיאה...

ואי אפשר לדבר על העדפה בלי בחירה, ואין בחירה בלי מודעות לאפשרויות...
&nbsp
אגב, לשאלתך, המילה העברית היא "צמיגייה"
.
 

SicTransit

Active member
יש תקן (! גם כאן הת"ו אינה שורשית) ויש מה שאינו עומד בתקן

אגב, "תקר" מופיעה במילון אבן שושן בלי שום התסתייגות. גם נקר, כמובן.
&nbsp
למטרות חקר
הנה סקר:
מי בעד "נקר"
ומי תומך ב"תקר"?
&nbsp
(גוגל לא עוזר בגלל הציפור המעצבנת ההיא).
&nbsp
חג סוכות שמח לכל באי הפורום.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
במילה "תקן" התי"ו שורשית...

האקדמיה ללשון עורכת כיום סקרים על הצעות למילים חדשות, אבל כאן כמובן זה כבר לא רלוונטי (וגם לא סקר שיכול לשקף העדפה אמיתית, כי אנשים רגילים למילה מסוימת ואין שוויון הזדמנויות כמו בהצעות למילים חדשות).
 
למעלה