החבאתי את המשקל שלי!!

[ronnymp]

על איזה שופינג סגרתם - חוטיני ../images/Emo35.gif

 

[gal33]

רונצ´וק, תפסיק לפנטז, עכשיו חורף.

 

[RomiVais]

../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif ../images/Emo113.gif

 

[דליה גולן]

אני איתך רומי

אחד הדברים "שהצילו" אותי. זה לא להישקל הרבה זמן ("והוא" עדיין בחדר שינה...ואני "לא נותנת לו" את הסיפוק להכשיל אותי...). וגם לוח השנה. פאסה. קאפוט. לא מודדת זמן ולא משקל. (שלא לדבר על כמה משקל לא מדוייק בתקופות מסויימות. וכמה תנודות יש גם כשעוסקים בספורט ומאסת השריר עולה). בגדים הם מדד הכי שכדאי לאמץ. ( הספורט מסגרת שמאוד עוזרת לי לשמור. "חבל" לי לא להקפיד ולשמור על תזונה נכונה אחרי ההשקעה הזו וגם כשאני יודעת שהפעילות הגופנית מזרזת את קירוב המטרה..). תצליחי תצליחי בלי הפסקה רומי!!! מדליה. מזרזת את הירידה

 

[RomiVais]

תודה דליה!! ../images/Emo13.gif

בהחלט הבנתי שזו הדרך הנכונה. למרות, ששימי לב שאין אחד במהלך התהליך שלא ישאל אותנו: "כמה ירדת?" "בכמה זמן?" או שיעיר לנו כדרך אגב "זה מעט מדי, את/ה לא חושב/ת?" כמובן שיש את אלה שמברכים ומחמיאים, אבל משום מה אתה שמעבירים ביקורת , גם אם ביקןרת בונה, נשארים בראש שלנו (או לפחות שלי) יותר זמן...... בינתיים אני לא נשקלת, ואני מקווה שזה יהיה לטובה. בהצלחה גם לך, ושיהיה לך יום נפלא, רומי

 

[דליה גולן]

רומי ../images/Emo13.gif)

עשיתי שינוי מוחלט בירידה האחרונה. פעמיים בימי חיי ניסיתי לעשות דיאטה - "מוצלחת" שנקראת הרעבה. טוב, זה חזר בריבית. את יודעת. הפעם הרצון לרזות כל כך בער בי. כל כך בער. שהחלטתי לעשות קאט זהו. ולשנות דברים (ולעבוד על נקודות החולשה שלי). ולאט לאט. ו...בגלל הגישה הזאת העשייה הזאת עברתי שינויים אמיתיים. זה השפיע עליי ושינה אותי. וזה שווה כל כך רומי. מאוד. היום כשאני מסתכלת על זה במבט לאחור אני חושבת שההתיחסות לחלק מהדברים שאנחנו שומעים "ברגיל" על הירידה במשקל צריך להפוך במאה שמונים מעלות. למשל הקצב, נורא חשוב לדעתי להוריד את הלחץ. אם לא זה עלול לכרסם כמו "אויב" קטן בפנים. (ואת יודעת לפחות מנסיון שלי אני רואה שאם אנחנו לוקחים החלטה גורפת כזו עם עצמנו שמורידים לחץ! מרגישים אחרת עם הלחצים והשאלות מהחברה שמסביב). בסה"כ כדאי להגיע לקטע של להפוך את הירידה במשקל לאורח חיים (וזה אפשרי בלי בעייה רומי.) אבל אם ניתן לזמן לעשות את שלו ו-אנחנו נעשה את שלנו. רומי, לקח לנו שנים לקלקל...צריך את הזמן לתקן. והסבלנות הזאת מביאה לנו תוצאות ומתנה נפלאה. בקיצור. כדאי מהלב. (קצת ככה על קצה המזלג). שלך, דליה. אבל המחשבה היתה לא להתייסר נפשית או גופנית. לא לרעוב. לאכול אוכל שיהיה טעים לי (כתבתי את זה גם לצפרדעית החמודה עכשו). לעשות ספורט כדי לרדת מהר יותר.

 

[אורית א.ס.]

דליה - כל הכבוד על המילים המחזקות

שינוי שינוי......... אבל יש לי ישאלה.... כשאת נתקעת בפעם הראשונה אחרי הניתוח...... (ומשלשת החודשים שאני מטיילת כאן בפורום - גיליתי שלכולם זה קורה מתי שהוא...) מה בדיוק עשית.... כן, גם אני דוגלת בלשנות את החשיבה.... אז... יש לך המון יותר נסיון מאשר לי... את יכולה לתת כמה רעיונות יותר ענייניים?????????? (זו כמעט התחננות)

 

[דליה גולן]

אורית יקרה

וואו...לא עברתי ניתוח אורית. אני כאן בגלל שאתם חברה נפלאים כאן. עושים טוב בנשמה. אורית, כל אחד וקצב השינוי שלו. ומה שעובד אצל אחד לא בהכרח עובד אצל השני. אבל מה זה באמת בכיף ומהלב אשמח לעזור לך במה שאוכל. אספר לך כל מיני דברים ואת תקחי מה שמתאים לך או-קי??? הערב אני "קאפוט". אבל כשקראתי אותך לא יכולתי לכתוב לך כמה מילים. מחר אני מבטיחה מבטיחה. אורית..אל תדאגי. זה לא חלום רחוק... רק להכין מנה טובה של סבלנות ולעשות. שלך, דליה.

 

[דליה גולן]

אורית, אני מבטיחה אז אני מקיימת.

אורית, אי אפשר וגם לא כדאי את כל הדברים להעביר בבת אחת. זה יהיה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". לאט - ושיטמע. זו שיטה הכי כדאית. בקשר למה שדיברנו. מכירה את המשפט: "אל תהיה צודק - תהיה חכם"! זה ה-כיוון. למשל, ניקח את המילים שכתבת "שלאחר שלושה חודשים ציפית שישתנה משהו". אל תמדדי זמן אורית. את מלחיצה את עצמך והלחץ הזה פשוט עוצר ומפריע. וגם בעצם כל אחד יש לו את הקצב שלו. אז אחד הדברים שאני לא יודעת זה האם התזונה שלך שונה באופן מהותי בגלל הניתוח או לא. כי אני רוצה להציע לך משהו אבל אני לא רוצה לכתוב דברים שלא מתאימים לך. אז אם תרצי תכתבי לי. דבר אחר, תבדקי עם עצמך באיזה רגעים קשה לך יותר. האם זה נפשית יותר או רק פיזית - נניח שלמרות הטבעת את רעבה אולי. (מגששת. מגששת). האם את חושבת על אוכל כשאת עצבנית, חסרת שקט כשמלחיצים אותך. כשמשהו מתסכל. (אורית, אני שואלת כי דרך התשובות שלך אני גם ינסה אח"כ גם לעזור). ועוד משהו. העאם את נלחצת כשהקצב של הירידה במשקל לא עומד בציפיות. (גם על זה יש לי משהו חשוב לומר לך). ועוד קטן אחרון להפעם. שלא "אפול" עלייך על ההתחלה. האם את הוספת פעילות גופנית לסדר יום?? (לא שכחתי שכתבת על הספורט במים. אבל האם את מתמידה בה). ובכל זאת עוד משהו קטן חשוב. אם את עושה ספורט. בבקשה אורית אני לא מציעה, שתעשי משהו שאת סולדת ממנו. כלומר, אם סתם לדוגמא הספורט במים שסיפרת הוא משהו שקשה מדי, שלא אהוב עלייך. אז בד"כ אנחנו "מדרדסים" את עצמנו החוצה ממשהו שלא "מתלבש" עלינו. בקיצור, התחלה קטנה. (שברת את לבי כשכתבת שזו כמעט התחננות. את תהיי בסדר אורית!! תאמיני לי. רק בלי לחץ ותראי או-קי??). שיהיה לך יום טוב והרבה טוב בכלל, מדליה.

 

[gal33]

רומי, את יודעת כמה נשמות טובות וכמה

טמבלים שאלו אותי אם איני חושבת שהניתוח שלי נכשל כי ירדתי כל כך מעט. עזבי מה שעונים להם, חשוב מה שאומרים לעצמנו. 3 שנים, 5 שנים, זהו פרק זמן לבחון האם הניתוח הצליח או לא. מלבד הירידה במשקל ישנם עוד פרמטרים לבחינה: שינוי אורחות החיים, שינוי התזונה, פעילות גופנית, מחלות וכו´. חוץ מזה, תמיד אמרתי ש"לו לא הייתי, פחות 20 קילו עד כה, אזי הייתי + 10. אז אין לי מושג, תגיד/י את/ה, זה כשלון או הצלחה?" חיזקי ואימצי את בדרך הנכונה למען עצמך. גל |פרה

 

[RomiVais]

תודה גלי - את צודקת!!! ../images/Emo45.gif

כולנו פה בדרך הנכונה למען עצמנו. מקווה ומאחלת שכולנו נצליח - ו ב ג ד ו ל !!!!!!!

לילה נפלא!!