החברות שלי
אתן תמיד הייתן שם לצידי , אם העליבו אותי, תמיד אתן עמדתן מולי כמו חומה ועזרתן לי. בכל "קראש" שהיה לי ישר באתם ותמכתם בי, לעולם לא אמרתם לי לצאת מהאשליות אלא להפך עודדתם, חלק מכן אפילו קצת עיקמו את אמת כידי שאני אשמח.. כמובן שהיו לנו המון בעיות, ריבים, צעקות אבל עברנו את זה , תמיד יחד היינו כאשר המצב נעשה רע אנחנו את מקומינו מצאנו, איך להתעודד.. תמיד הייתן שם בשבילי ועכשיו כאשר אני כל כך רחוקה מכן , אני מבינה עד כמה הייתן חשובות ועד כמה אני מתגעגעת אליכן...אבל עדיין אתן תומכות בי, לא נותנות לי להיות עצובה , שומרות על קשר מספרות לי כל מה שקורה אצלכם, ואני מנסה לעזור, מנסה לשמור על קשר , מנסה לא לאבד תיקווה, מקווה שאראה אתכן שוב מתגעגת ומחכה למתכתבים מכן... אני מקווה שתראו את המכתב הזה , ותבינו עד כמה אתן חשובות לי
אתן תמיד הייתן שם לצידי , אם העליבו אותי, תמיד אתן עמדתן מולי כמו חומה ועזרתן לי. בכל "קראש" שהיה לי ישר באתם ותמכתם בי, לעולם לא אמרתם לי לצאת מהאשליות אלא להפך עודדתם, חלק מכן אפילו קצת עיקמו את אמת כידי שאני אשמח.. כמובן שהיו לנו המון בעיות, ריבים, צעקות אבל עברנו את זה , תמיד יחד היינו כאשר המצב נעשה רע אנחנו את מקומינו מצאנו, איך להתעודד.. תמיד הייתן שם בשבילי ועכשיו כאשר אני כל כך רחוקה מכן , אני מבינה עד כמה הייתן חשובות ועד כמה אני מתגעגעת אליכן...אבל עדיין אתן תומכות בי, לא נותנות לי להיות עצובה , שומרות על קשר מספרות לי כל מה שקורה אצלכם, ואני מנסה לעזור, מנסה לשמור על קשר , מנסה לא לאבד תיקווה, מקווה שאראה אתכן שוב מתגעגת ומחכה למתכתבים מכן... אני מקווה שתראו את המכתב הזה , ותבינו עד כמה אתן חשובות לי