החברים שלו וכוס התה שלי

[אםהבניםשמחה]

החברים שלו וכוס התה שלי

כיצד נוהגין? המקרה, כמובן, תאורטי לחלוטין. במידה ולבתכם תהיה חברה שאינה כוס התה שלכם, מה תעשו? כמובן שלא תאסרו עליהן להתראות. כמובן שלא תסכימו להרשות הכל. אז היכן עובר הקו?

 

[noa_f]

זה כמובן תלוי במקרה הספציפי

אני הייתי שמה את הגבול בהתנהגות שלדעתי אינה הולמת עבור הילד שלי, או לא מתאימה לי ולחוקי הבית שקבעתי. למשל: היתה לו חברה, שבעקבות הביקור שלה פה, אסרתי עליו לשחק אצלנו בחדר השינה עם חברים. לפני זה פשוט לא עלה הצורך... ילד אחר, שהיה מגיע מאוד מאוחר ונשאר כאן עד מאוחר - כי אצלם שעות השינה הן כנראה דבר מאוד "גמיש" - פשוט לא עודדתי להזמין, או שביקשתי שיקבע איתו מראש יום ושעה מדוייקים ומוקדמים. לשמחתנו, רוב החברה' כאן הם "ילדים טובים" ו"חנונים" חמודים, אז אין לנו דילמות גדולות.

 

[ציפי ג]

כל עוד זה סתם שאני לא מתלהבת

אז אני לא מתהלבת. אבל אם הילד נראה לי בעל השפעה שלילית של ממש על הילד שלי, אשתדל למנוע ממנו בדרכים לא דרכים גישה אלינו הביתה. יש לבן שלי חבר שאני לא מסמפטת אבל הילד אוהב אותו. הוא לא חבר שלי הוא חבר שלו.

 

[פלגיה]

השאלה מה זה בדיוק "לא מוצאת חן"

יש לבת שלי חברה שאני לא אוהבת. לא יודעת למה, היא סתם נראית לי ילדה מניפולטיבית ותחמנית. כנראה שהן מרגישות בסלידה שלי, כי הן נפגשות רק בבית של החברה. אולי זה יותר רע, אבל ככה זה. אני יודעת שאם אני אאסור עליהן להתראות, זה רק יחזק את ה"דווקא". איפה עובר הקו בין להרשות הכל לבין לאסור הכל - לא יודעת. אני חושבת שזה עובר במקום שבו החברות הזאת עוברת על כללי הבית - כמו התנהגות לא ראויה כלפי אחרים, וכדומה. גם אז אין לאסור את החברות כולה אלא את המעשה עצמו.

 

[אםהבניםשמחה]

מדובר בעיקר בחוקי הבית

וגם על דברים שעלולים להעיד על התנהגות לא טובה. כמו למשל הגעה לחבר בלי להתקשר קודם. הסתובבות ב"עיר" או בקניון. הליכה לחברים בשעות מאוחרות בערב. צפיה בסרטים שאינם מיועדים לילדים. התחברות עם ילדים "מהרחוב" או סתם לא מבית הספר שלהם.

 

[פלגיה]

../images/Emo5.gif אז הבת שלי היא ה"חברה הלא טובה"

כי היא מגיעה לחברות בלי להתקשר קודם, מסתובבת בעיר ובקניון, שורצת אצל חברות (והן אצלה) עד 9 או 10 בלילה. לפחות לא צופה בסרטים שלא מיועדים לילדים.

 

[תּמר]

אני חושבת שזה תלוי בגיל

וגם בחברה. אצלינו מקובל להתקשר קודם, וכך אני נוהגת. אני מניחה שכשילדי יגדלו, הם ידאגו לעצמם ואולי יקבעו מראש להפגש, ולא יצטרכו תאום טלפוני. לדעתי, ילדים שמסתובבים ברחוב בחוסר מעש מראים על חינוך לקוי. אם להסתובבות יש מטרה - זה משהו אחר. (גם להסתובב ברחוב בזוג זה מטרה. אבל שוטטות לבד - לא ממש) אני חושבת שאם ילד לא "נראה לי", לא אומר מילה, אלא אם כן הוא עבר על חוקי הבית. כשילד אחד עשה כך אצלי, לא הרשיתי לבני להזמין אותו (אמרתי לו משהו כמו - צורת המשחק שלו לא מתאימה לבית שלנו). הרשיתי לו ללכת אליו. אני לא חושבת שאאסור חברות בין הילדים, אבל אם אראה משהו שלא מוצא חן בעיני - אעיר.

 

[אםהבניםשמחה]

אולי...

אצלנו להגיע בלי להודיע זה נוגד את חוקי הבית. זה לא התנהגות לא טובה. אבל להסתובב סתם ככה, כמה ילדים ברחובה של עיר סואנת, לדעתי עלול להוביל להתנהגות לא טובה. וקחי בחשבון שהם מראש לא נראים לי... גם תלוי איזו עיר. וכמובן שגם משנה הגיל. אצלנו מהשעה 8 בערב מתחילה התארגנות לקראת ארוחת ערב, מקלחת ושינה. לכן מפריע לי שיש פה חברות בשעות האלה. זה לא הופך אותן ללא טובות. זה פשוט לא מתאים לנו. את יודעת מה, אולי אני מקשיחה את החוקים לכבוד אותן חברות. אם החברה היתה מוצאת חן בעיני, יתכן והייתי מרשה לביתי ללכת לאכול איתה פיצה ב8 בערב, אחרי שהיו כל אחה"צ בחוץ. אבל זה מאוחר לי ולא מתאים לי, אז אני לא מרשה.

 

[תּמר]

יש אפשרות ללמד את החבר את חוקי הבית

כשהוא מגיע בלי להודיע, להזכיר לו שאצלינו מקובל שמתקשרים לפני שמגיעים. כשמגיעה שעה שלא מתאימה לארוח בבית - להודיע לילד שבשעה הזאת אנחנו מתארגנים לשינה, ואורחים צריכים ללכת הביתה. אפשר גם לומר זאת מראש. ואפשר - גם דרך הילד שלך. אפשר לומר לו, רגע לפני שיוצא עם החבר, שאצלינו לא מסתובבים שעות בחוץ. כשהוא מסיים את עיסוקיו, זה הזמן לחזור הביתה. (לפעמים קל להאחז בהגבלות של אמא, כשהלחץ החברתי גובר)

 

[בזזזזזזז]

נוטה להסכים

לילדות שלי ברור מהם החוקים של המשפחה שלנו. למשל - גם אני לא מסכימה שיסתובבו בקניון בערב. גם אני לא אוהבת שבאים בלי להודיע. אם זו חברה שאני מחבבת אנסה למצוא להן פצרון (תישארו אצלנו, לכו לבית של החברה, לכו לסרט ואנחנו נבוא לקחת וכו') אם אני פחות אוהבת - לא אשתדל ככה, אלא רק אזכיר שההתנהגות אצלנו שונה. האמת - קשה לי קצת לענות כי לא כל כך התנסיתי בזה, אז נראה שהתשובה שלי יותר תיאורטית.

 

[פלגיה]

טוב, אצלנו זאת לא עיר סואנת

(לא עיר בכלל) ואחת או שתים שמסתובבות זה עדיף לי על הסתובבות של ג'מעה שלמה שמקשקשת ומרעישה עולמות. וכן - חברות בבית אחרי 8 בערב זה מפריע (גם מפריע לי שהיא אצל חברות בשעה כזאת למרות שהחברה בת-זקונים, אז אצלם כל האקשן הוא משמונה צפונה). אז אני אומרת שזה הזמן הביתה ואז "מה, ככה את מעיפה אותה?" ואז היא מתקשרת להורים שיסיעו אותה הביתה, וצריך לחכות שיבואו, ו..., ו... אבל זה דווקא עם החברה שמוצאת חן בעיני.

 

[sharnuna]

על איזה גילאים מדובר ?

 

[לורליי43]

היה לי מקרה אחד בלבד

בכל ה"היסטוריה" של הילדים וחבריהם, שאסרתי על החברה להגיע אלינו הביתה. אמרתי לבת שהיא יכולה לשחק איתה בבית הספר, בחוץ, בבית שלה- אבל אלינו היא לא מגיעה. הסיפור היה שהיא החליטה שאנחנו (ההורים) עושים כל מיני דברים שלא מוצאים חן בעיניה. למשל כשהסענו אותה באוטו, אמרנו לה לצאת דרך המקום של האח של הבת- והיא החליטה שזה בגלל שאנחנו חושבים שהיא שמנה

(האח "תפס" הרבה פחות מקום...). היו עוד דברים דומים שגרמו לי לחשוב שהילדה קצת פראנואידית וממש לא רציתי להכנס לזה. היא עשתה שיחות לבת שלי, ובסופו של דבר אמרה לבת שהיא רוצה לדבר איתנו. אז זה היה סופו של דבר... ומאז לא נראו עקבותיה אצלינו.

 

[Kalla]

זה תלוי מה זה "לא כוס התה"

אם סתם אין לי כימיה איתה והיא לא מוצאת חן בעיני על רקע אי התאמה אישית כלשהי, אך אין משהו ספציפי שהיא עושה שמנוגד לערכים ולעקרונות חשובים שאני מנסה להנחיל בבית - לא אעשה דבר ולא אמנע מהם להיפגש, גם לא בבית שלנו, אם כי מצד שני גם לא אעודד מיוזמתי את הקשר. אם, לעומת זאת, יש לדעתי פגם מאוד חמור ומשמעותי באופי של אותה ילדה, שהופך את התנהגותה בעיני ללא מוסרית או לא הולמת, לא אאפשר את הקשר עד כמה שזה תלוי בי, כלומר לא אתן להזמין אלינו או להתארח אצלה, וכמובן שאסביר לילד שלי מדוע (אם הוא כבר מספיק גדול כדי להבין). ברור שאין אפשרות למנוע לגמרי את הפגישות, למשל במסגרת בית הספר או בחצר, אך לפחות אעשה כל מה שבכוחי כדי שלא תתפתח ביניהם מערכת יחסים הדוקה ואינטימית מדי.

 

[פלגיה]

ומוסיפה קישור בנושא

דיון דומה בקומונה