החגים גומרים אותנו...
זה אולי נורא להגיד את זה אבל כל כך קשה לנו....כבר פעמיים נאלצנו להחזיר אותה -פעם ראשונה בראש השנה החזיקה מעמד כמעט את כל ה4 ימים-בשבת ב6 קיבלה התקף-החזרתי אותה.(עם הרבה קוישי אבל לפחות בנסיעה במונית התנהגה טוב)..בשבוע שעבר חתלבטנו הרבה אבל בכל זאת לקחנו אותה ל4 ימים וביום שישי(החזיקה מעמד יומיים וחצי) קיבלה התקף וזה היה מאוד קשה הפעם..בדרך כלל היא מסכימה לנסוע הפעם פתאום לא רצתה בכלל-לא הסכימה להתלבש תוך חצי שעה כבר התחילה לחפש חפצים חדים לצורך לפצוע את עצמה-מה שבכלל לא קרה כבר כמה חודשים...הזמנתי מונית מתחנת מוניות בקרבת ב"ח-כי הם כבר מכירים חולים ואם היא תשתולל במונית הם לא יבהלו...אבל זה לוקח חצי שעה להגיע עלינו וכל הזמן הזה החזקתי אותה בידיים וניסיתי לשכנע ודיברתי ואיתה -אבל היא התנגדה ושיקרה בשביל להתחמק לשירותים או מטבח ולקחת משהו...כשמונית הגיעה בקושי הורדנו אותה למטה ואז כל הנסיעה ניסתה לפתוח דלת וחלון-נאלצנו לסגור אותם אוטומטית...החזקתי את הידיים שלה כל הנסיעה..ונסעתי רק אני-כי מבעלי היא נלחצת בהתקף...מזל שהנהג קיבל אותנו בהבנה...הצלחנו להגיע ואתמול היא הייתה שם ואני לא נסעתי כי הייתי חייבת להתאושש...נסעתי היום-קיבלה אותי בסדר-שום חרטות-בקושי אמרה לי סליחה כשאילצתי אותה...בסוף ביקור עוד פעם לא הרגישה טוב...עוד יומיים אנחנו נכנסים לחג השני שזה גם 4 ימים ואני לא שלא רוצה לקחת פשוט מחפדת שהפעם אני לא אצליח להביא אותה בחזרה... אני ממש לא יודעת מה לעשות-המצפון אוכל אותי ומצד שני אני נורא מפחדת...אולי ננסה לקחת אותה רק שישי-שבת-אני עוד לא החלטתי -החלטה מאוד קשה...לדעתי כל הבלבלה עם החופשים בחגים-פה יומיים-שם 4 ימים-גורמת לה לאי-יציבות כי היא ממש מדרדרת מה שכבר לא קרה בזמן האחרון...
