החודשים של הלוח העברי

Animus1539

New member
החודשים של הלוח העברי

זה זמן מה אני מנסה לחקור ולהבין מאיפה המקור לשמות החודשים בשנה העברית, השמות הם לא בעברית אם כי בשיבוש קל מבבלית, (כפי שניתן לראות בטבלה למטה). השמות, חלקם הקטן מקושר לשמות אלים מהפנתאון הבבלי כגון תישריתו (תשרי), אך לרובם איני מצליח למצוא אל\אלה מקביל ואפילו לא פירוש... יש למישהו מושג? או אינפורמציה, שלי, אין עדיין? הטבלה Babylonian Jewish Persian Julian calendar I Nisannu Nisan Adukanaiša March/April II Ajaru Iyyar Thûravâhara April/May III Simanu Sivan Thâigaciš May/June IV Du'ûzu Tammuz Garmapada June/July V Âbu Ab Turnabaziš July/August VI Ulûlu Elul Karbašiyaš August/September VII Tašrîtu Tishri Bâgayâdiš September/October VIII Arahsamna Marheshvan Markâsanaš October/November IX Kislîmu Kislev Âçiyâdiya November/December X Tebêtu Tebeth Anâmaka December/January XI Šabatu Shebat Samiyamaš January/February XII Addaru Adar Viyaxana February/March
 
עד כמה שאני יודע

תישריתו זה לא אל, זה פשוט המילה האכדית ל"התחלה" (ובעצם, א' בתשרי היה פעם ראש השנה ה"אזרחי" של העולם הקדום, כאשר ראש השנה היהודי/עברי היה בניסן... תסביר את זה פעם הבאה למי שיגיד לך שאסור לחגוג את ה-1 בינואר). תמוז הוא האל שמת וחוזר לתחיה. אב, כשמו כן הוא - חודש האבות. אלול - זה ניחוש - אולי על שם האל אנליל? אני אנסה למצוא מידע נוסף.
 
מתוך ויקיפדיה:

שמות החדשים העבריים אכן לקוחים מגלות בבל. תשרי - מאכדית. "תשריתו" = התחלה. מרחשוון - שיבוש של "וַורְחֻ-שְׁמָן", שפירושו "החדש השמיני" כסלו - מקורו במילה הבבלית 'כיסלימו'. אך יש סוברים ששורשו של השם כסלו הוא בלשון העברית והוא בא מן השם כסל או כסלה, שפירושו תקווה, וכוונתו תוחלת לגשמי החורף. טבת - מאכדית. "טביתו" (tebitu) = משהו ששוקעים בו. נראה כי בעקבות הגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש זכה לכינוי זה. שבט - מבבלית. "סבטו" = מכה (מישהו מביןאת ההיגיון מאחורי זה?!). אדר - מקור השם בבבל שבה 'אדר' הוא שם של אל. "המילון החדש" מציין את קרבת שם החודש אדר למלה האכדית adura והמלה האוגרית U'dar, שמשמעותה "גבורה". פירוש נוסף הוא גורן באשורית "אדרו". בתקופת התנ"ך שימש השם 'אדר' גם כשם לבני-אדם: "וַיִּהְיוּ בָנִים, לְבָלַע--אַדָּר וְגֵרָא, וַאֲבִיהוּד" (דברי הימים א ח', ג'). ניסן - מבבלית. "ניסנו" = ניצן. השם בא לציין את הפריחה באביב. אייר - מאכדית. "אָיָרוּ" = אור. סיון - מבבלית. "סיוונו" = זמן קבוע (שוב, אני מתקשה להבין את ההיגיון...). תמוז - טוב, זה ברור... כמובן, על שמו של אל הצמחייה האשורי תמוז, המת בתקופה זו. אב - מאכדית. "אבו" = קנים. בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. בבלית פירוש השם הוא "אש" ומרמז על החום הכבד השורר בתקופה זו. אלול - מאכדית. "אולולו" = קציר. ואם אנחנו כבר בענייני חֹדשים - הנה התקופות החקלאיות הדו-חדשיות שהיו נהוגות בכנען, כפי שנשתמרו בלוח גזר: יַרְחוֹ אָסִ(י)ף - שני חודשי אסיף - תשרי וחשון. יַרְחוֹ זֶרַע - הזריעה בכסלו. יַרְחוֹ לֶקֶשׁ - שני חודשי זריעה מאוחרת - טבת ושבט. יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה) - חודש עקירת הפשתה - חודש אדר. יֶרַח קְצִ(י)ר שְׂע(וֹ)רִם - חודש קציר השעורים - חודש ניסן. יֶרַח קָצ(וֹ)ר וְכַלֵּ(ה) - חודש סוף הקציר - חודש אייר. יַרְחוֹ זֶמֶר - שני חודשים זמירת הגפנים - סיון ותמוז. יֶרַח קֵץ - חודש הקיץ, קטיפת תאנים וייבושן - חודש אלול.
 
למעלה