RandomNick
New member
החוויה הא-מינית
אני לא חושב שאני צריך להסביר את עצמי, אבל לפעמים חשוב לעורר מודעות.
הבעיה היחידה בזה שאיני חווה משיכה מינית, שאין לי "סקס דרייב", שאני לא משדר מיניות - היא לא שזה חסר לי.
הבעיה היחידה בזה היא שהחברה מתיימרת להכתיב לי שזה חסר לי, שזו בעיה; שאנשים מתייגים זאת כמחלה, כקרירות, כסגריריות.
עד כמה שמיניות היא משהו מהנה ומדהים עבור הרבה אנשים, ואני מכבד זאת, אין זה כך עבורי, אז זה לא חסר לי.
אמנם חסרה לי אהבה רומנטית, ואולי היה קל לי למצוא אחת אילו היה בי שמץ של מיניות, אך המיניות כשלעצמה אינה חסרה לי. אני מסתדר טוב מאוד בלעדיה.
וזה לא שלא ניסיתי, וזה לא ש"עדיין לא מצאתי את האישה הנכונה" - זה פשוט לא קיים אצלי, לא מניע אותי ולא מרגש אותי.
כשהייתי צעיר יותר עוד חשבתי להתאים את עצמי לחברה המינית, כי לא רציתי להזר את עצמי מהחברה, אבל זה פשוט לא עבד.
ואפילו היום אין לי מניעה מהתנסות מינית, פשוט כי בעיניי מדובר בעוד תווך של אינטימיות במערכות יחסים רומנטיות.
אולי אני לא נהנה ממין כשלעצמו, אבל אני כן אוהב את המגע והקרבה והחיבור הנלווים לו. פשוט פיזית כל הקטע הזה של איברי מין לא עושה עבורי כלום.
ואני לא מקולקל - החברה מקולקלת; החברה הזו שמציבה סטנדרטים של התנהגות נורמטיבית, כאילו אנו אזרחים ברייך השלישי.
עד לפני כמה שנים לא ידעתי שיש עוד אנשים כמוני, וזה כל-כך עזר לגלות שיש קהילה שלמה עבור החוויה הזו.
כי אני יותר לא צריך להתמודד לבדי מול האלונורמטיביות (allonormativity) המאוסה.
מספיק פעמים שמעתי "נו, אז אל תעשה סקס, ועזוב אותנו בשקט. אף אחד לא מכריח אותך".
מאוד קל לומר את זה כשאין לך מושג לגבי החוויה הא-מינית, בדיוק כפי שקל להטרוסקסואלים בורים להגיד ללהט"בים:
"אף אחד לא אוסר עליך להיות כזה. עשה מה שבא לך, ועזוב אותנו בשקט".
וואלה, בוא נסה להיות הומו בחברה שלנו; בוא נסה להיות א-מיני או א-רומנטי בחברה שלנו.
בחברה הזו, בה יש די והותר בורות, חוסר מודעות, חוסר סובלנות וחוסר קבלת האחר.
זו לא ההגדרה שמזרה אותי - זו החוויה שלי בחברה הזו שמזרה אותי. וזוהי הסיבה לכך שההגדרה הזו נחוצה.
אני לא חושב שאני צריך להסביר את עצמי, אבל לפעמים חשוב לעורר מודעות.
הבעיה היחידה בזה שאיני חווה משיכה מינית, שאין לי "סקס דרייב", שאני לא משדר מיניות - היא לא שזה חסר לי.
הבעיה היחידה בזה היא שהחברה מתיימרת להכתיב לי שזה חסר לי, שזו בעיה; שאנשים מתייגים זאת כמחלה, כקרירות, כסגריריות.
עד כמה שמיניות היא משהו מהנה ומדהים עבור הרבה אנשים, ואני מכבד זאת, אין זה כך עבורי, אז זה לא חסר לי.
אמנם חסרה לי אהבה רומנטית, ואולי היה קל לי למצוא אחת אילו היה בי שמץ של מיניות, אך המיניות כשלעצמה אינה חסרה לי. אני מסתדר טוב מאוד בלעדיה.
וזה לא שלא ניסיתי, וזה לא ש"עדיין לא מצאתי את האישה הנכונה" - זה פשוט לא קיים אצלי, לא מניע אותי ולא מרגש אותי.
כשהייתי צעיר יותר עוד חשבתי להתאים את עצמי לחברה המינית, כי לא רציתי להזר את עצמי מהחברה, אבל זה פשוט לא עבד.
ואפילו היום אין לי מניעה מהתנסות מינית, פשוט כי בעיניי מדובר בעוד תווך של אינטימיות במערכות יחסים רומנטיות.
אולי אני לא נהנה ממין כשלעצמו, אבל אני כן אוהב את המגע והקרבה והחיבור הנלווים לו. פשוט פיזית כל הקטע הזה של איברי מין לא עושה עבורי כלום.
ואני לא מקולקל - החברה מקולקלת; החברה הזו שמציבה סטנדרטים של התנהגות נורמטיבית, כאילו אנו אזרחים ברייך השלישי.
עד לפני כמה שנים לא ידעתי שיש עוד אנשים כמוני, וזה כל-כך עזר לגלות שיש קהילה שלמה עבור החוויה הזו.
כי אני יותר לא צריך להתמודד לבדי מול האלונורמטיביות (allonormativity) המאוסה.
מספיק פעמים שמעתי "נו, אז אל תעשה סקס, ועזוב אותנו בשקט. אף אחד לא מכריח אותך".
מאוד קל לומר את זה כשאין לך מושג לגבי החוויה הא-מינית, בדיוק כפי שקל להטרוסקסואלים בורים להגיד ללהט"בים:
"אף אחד לא אוסר עליך להיות כזה. עשה מה שבא לך, ועזוב אותנו בשקט".
וואלה, בוא נסה להיות הומו בחברה שלנו; בוא נסה להיות א-מיני או א-רומנטי בחברה שלנו.
בחברה הזו, בה יש די והותר בורות, חוסר מודעות, חוסר סובלנות וחוסר קבלת האחר.
זו לא ההגדרה שמזרה אותי - זו החוויה שלי בחברה הזו שמזרה אותי. וזוהי הסיבה לכך שההגדרה הזו נחוצה.
