החוויה הנטוריסטית הראשונה שלנו
בפעם הראשונה שהגענו לחוף נטוריסטי זה היה בהולנד(Vlietland) . ידידה ספרדיה שלנו ספרה לנו על המקום והחלטנו ללכת לשם לבדנו לראות איך זה מרגיש. היה זה חוף קטן וירוק של אגם קטן וירוק גם. הגענו למקום שהיה מלא באנשים ובחרנו מקום נוח. לאחר מכן נעמדנו במבוכה דקות ארוכות עד שהחלטנו לבסוף להוריד את הבגדים כי משכנו המון תשומת לב רק מהיותינו לבושים.
כמה דקות זה היה מביך ואחר מכן כבר שקענו כל אחד בספר שלו ונהננו מקרני השמש על גופינו. ניהנו מבקרים קבועים פחות או יותר באתר שהיו מגיעות אליו משפחות (גם שלושה דורות יחד!) ובודדים. באחת הפעמים ששחינו באגם נגשנה אליו ילדה בת שמונה ופתחה עימנו בשיחה. האסוסיאציות היזראליות שלי קפצו לראש ומייד הרמתי את הידיים למעלה ונסוגתי לאחור. ההורים שלה (ואחים ואחיות ודודים ודודות) השתכשכו ברדודים, ואני נלחצתי, בכל זאת, גבר ערום וילדה קפטנה ערומה יחד במים, תמיד עולה לראש מחשבות אימה על תביעות ותלונות במשטרה. בינתיים הילדה מנסה לנהל איתנו שיחה. היא היתה מאד סקרנית וחברותית, וניסתה לתקשר עימנו למרות ההולנדית הצולעת שלנו. למרות שהכל היה רגיל ונורמלי ותמים ולחלוטין לא היו לי שום מחשבות מיניות משום סוג בראש חששתי עקב החינוך שלי מהבית שאני עושה משהו לא בסדר. ממש שמחתי שאישתי שם איתי. (אפילו שהיא היתה לחוצה באותו אופן). עם הזמן התרגלנו לראות שם משפחות שלמות בכל הגילאים באים לבלות כמונו בלי שום אסוסיאציות מיניות שלא נראות במקום ממילא. כמו שכבר כתבתם כאן בפורום, החוויה היתה משחררת ונעימה, ובאמת לימדה אותנו אפילו באמצע שנות העשרים שלנו (עדיף מאוחר מאשר לעולם לא) לקבל אנשים וערום וטבע כמו שהם, בלי מבוכה ושפיטה. היינו מבקרים עם חברינו שם לעתים תכופות (החברים האירופאים, החברים הישראלים שבאו לביקור ורצינו לחלוק עימם את ההנאה והחופש שבמקום ההוא, הזדעזעו ולא היו מוכנים להתקרב למקום. אפילו שלא חובה שם ערום). חוויה קשה אחת שהיתה לנו באחד הביקורים הראשונים היתה כשהגיע קבוצה גדולה של קשישים (נראו בני שמונים, חלקם אפילו סיעודיים והגיעו עם אנשים שעזרו להם לצאת מהכיסא ולשכב על הדשא). הקושי בחוויה היה לא הערום אלא יותר לראות את הזקנה ואת מה שהעתיד צופן לגופינו. בארץ לצערינו טרם מצאנו מקום שנוכל להרגיש בו נוח לשכב על הבטן ולקרוא בהנאה בשמש. היה ממש נחמד לקרוא בפורום ולדעת שגם כאן, בלב המדבר, ישנם אנשים שחולקים עמנו את ההנאה מהחוויה הנטוריסטית. יום נעים לכם (אה אתם בכלל לא פה היום אתם בגעש, תבלו בכל אופן)
בפעם הראשונה שהגענו לחוף נטוריסטי זה היה בהולנד(Vlietland) . ידידה ספרדיה שלנו ספרה לנו על המקום והחלטנו ללכת לשם לבדנו לראות איך זה מרגיש. היה זה חוף קטן וירוק של אגם קטן וירוק גם. הגענו למקום שהיה מלא באנשים ובחרנו מקום נוח. לאחר מכן נעמדנו במבוכה דקות ארוכות עד שהחלטנו לבסוף להוריד את הבגדים כי משכנו המון תשומת לב רק מהיותינו לבושים.
כמה דקות זה היה מביך ואחר מכן כבר שקענו כל אחד בספר שלו ונהננו מקרני השמש על גופינו. ניהנו מבקרים קבועים פחות או יותר באתר שהיו מגיעות אליו משפחות (גם שלושה דורות יחד!) ובודדים. באחת הפעמים ששחינו באגם נגשנה אליו ילדה בת שמונה ופתחה עימנו בשיחה. האסוסיאציות היזראליות שלי קפצו לראש ומייד הרמתי את הידיים למעלה ונסוגתי לאחור. ההורים שלה (ואחים ואחיות ודודים ודודות) השתכשכו ברדודים, ואני נלחצתי, בכל זאת, גבר ערום וילדה קפטנה ערומה יחד במים, תמיד עולה לראש מחשבות אימה על תביעות ותלונות במשטרה. בינתיים הילדה מנסה לנהל איתנו שיחה. היא היתה מאד סקרנית וחברותית, וניסתה לתקשר עימנו למרות ההולנדית הצולעת שלנו. למרות שהכל היה רגיל ונורמלי ותמים ולחלוטין לא היו לי שום מחשבות מיניות משום סוג בראש חששתי עקב החינוך שלי מהבית שאני עושה משהו לא בסדר. ממש שמחתי שאישתי שם איתי. (אפילו שהיא היתה לחוצה באותו אופן). עם הזמן התרגלנו לראות שם משפחות שלמות בכל הגילאים באים לבלות כמונו בלי שום אסוסיאציות מיניות שלא נראות במקום ממילא. כמו שכבר כתבתם כאן בפורום, החוויה היתה משחררת ונעימה, ובאמת לימדה אותנו אפילו באמצע שנות העשרים שלנו (עדיף מאוחר מאשר לעולם לא) לקבל אנשים וערום וטבע כמו שהם, בלי מבוכה ושפיטה. היינו מבקרים עם חברינו שם לעתים תכופות (החברים האירופאים, החברים הישראלים שבאו לביקור ורצינו לחלוק עימם את ההנאה והחופש שבמקום ההוא, הזדעזעו ולא היו מוכנים להתקרב למקום. אפילו שלא חובה שם ערום). חוויה קשה אחת שהיתה לנו באחד הביקורים הראשונים היתה כשהגיע קבוצה גדולה של קשישים (נראו בני שמונים, חלקם אפילו סיעודיים והגיעו עם אנשים שעזרו להם לצאת מהכיסא ולשכב על הדשא). הקושי בחוויה היה לא הערום אלא יותר לראות את הזקנה ואת מה שהעתיד צופן לגופינו. בארץ לצערינו טרם מצאנו מקום שנוכל להרגיש בו נוח לשכב על הבטן ולקרוא בהנאה בשמש. היה ממש נחמד לקרוא בפורום ולדעת שגם כאן, בלב המדבר, ישנם אנשים שחולקים עמנו את ההנאה מהחוויה הנטוריסטית. יום נעים לכם (אה אתם בכלל לא פה היום אתם בגעש, תבלו בכל אופן)