החוטב והשדונים...

[סיגל לוי]

החוטב והשדונים...

בכפר קטן בהרים חי חוטב זקן ולו גיבנת גדולה על גבו. יום אחד טעה בדרך והחשכה ירדה על ההר, נתקף החוטב הזקן בפחד

וחיפש לו מקום להעביר בו את הלילה

. ממרחק ראה גזע חלול והחליט להסתתר בתוכו. החוטב נרדם ובאמצע הלילה התעורר למשמע קולות מוזיקה וצחוק. הציץ ממקום מחבואו ונבהל

- קבוצה גדולה של שדונים חגגה ליד העץ, השדונים הדליקו מדורה, שתו יין

ושרו שירי זימה מצחיקים, תוך כדי שהם מרקדים סביב האש. השירים היו מצחיקים והשדונים כבר לא נראו מפחידים והחוטב החליט להצטרף לחגיגה. השדונים קיבלו את החוטב בשמחה, נתנו לו

וגררו אותו למעגל הרוקדים. הם רקדו והתהוללו עד שעמד השחר להפציע ועם אור ראשון אמרו השדונים לחוטב: "איש נחמד אתה נעים לנו לחגוג איתך, נשמח אם תבוא שוב לחגוג איתנו", "בטח שאבוא" אמר החוטב, אך בליבו לא היה שלם עם דבריו, שכן לא ידע בדיוק היכן הוא נמצא. "על מנת שנהיה בטוחים שתקיים את הבטחתך,ניקח ממך משכון", אמרו לו השדונים והסירו מגבו את הגיבנת הגדולה ושם אותה בשק. הזדקף האיש וחש שמסע גדול נטל ממנו והיה מאושר

. בבוקר

שב זקוף אל הכפר, ראו אותו אנשי הכפר ולא האמינו למראה עיניהם, החוטב הזקן המגובן ניראה צעיר ומלא און. שאלו אותו הכפריים לפשר הדבר ןהחוטב סיפר להם על מסיבת השדונים ליד העץ החלול. שמע את הסיפור אחד מאנשי הכפר, שגם על גבו היה גיבנת, אומנם לא גדולה כגיבנתו של החוטב, אולם מספיקה על מנת שאנשי הכפר ילעגו לו על כך. קינא האיש בחוטב והחליט לנסות למצוא את העץ החלול, על מנת שהשדונים ייקחו ממנו כמשכון גם את הגיבנת שלו. שלושה לילות ישן האיש בתוך הגזע החלול, ובלילה הרביעי בחצות הופיעו השדונים והדליקו מדורה. ראה אותם האיש ויצא ממקום מחבואו והצטרף אליהם למסיבה, השדונים היו שיכורים ולא שמו לב שאיש אחר הצטרף אליהם לחגיגה. הם רקדו והתהוללו עד שעמד השחר להפציע ועם אור ראשון אמרו השדונים לאיש: "אתה איש טוב, היודע לעמוד בהבטחתו, לכן נחזיר לך את מה שלקחנו ממך". הוציאו השדונים את גיבנתו הממושכנת של החוטב מהשק והדביקו אותה על הגבו של האיש ונעלמו. עמד האיש כפוף והמוםולא האמין שכך נעשה לו. עכשיו במקום שתהיה לו גיבנת אחת יש לו שתיים. מוסר השכל של הסיפור - שמח בהצלחתו של חברך ואל תחמוד את מזלם הטוב של אחרים, אחרת אתה עלול למצוא את עצמך סוחב על גבך את צרותהם.