עומר קאופמן
New member
החוליה החלשה 6
אני וחברים שלי יושבים בבית קפה שנמצא בקניון החדש. המלצר הגיש לי קרואסון שנראה משונה, כאילו הכינו כמו לפני עשרים שנה. "מה זה הדבר הזה?" שאלתי את המלצר. המלצר התעלם. הוא זימזם משהו בעינים עצומות, "מי שליבו..." ניסיתי שוב, "נראה לך שאני הולך לאכול את זה?" הוא המשיך להתעלם. שמעתי אותו מזמזם שוב. הפעם זה היה , "ואת ואת ואת..." עכשיו התחלתי להתעצבן. "מאיפה באת ולאן אתה הולך? אני רוצה לדבר עם המנהל!" המלצר המשיך להתעלם. חברי ניסו להרגיע אותי, "אל תשכח מאיפה באת ולאן אתה הולך" הם אמרו, "פשוט תירגע, פשוט "תזרח" התעלמתי מהם. קמתי ממושבי והלכתי ישר אל המלצר. "עכשיו תקשיב לי ותקשיב לי טוב" אמרתי בכעס, "אני רוצה קרואסון אחר ואני רוצה אותו עכשיו!" המלצר הסתובב, שלף אוזנייה מתוך אוזנו ואמר בכעס "אתה לא רואה שאני מקשיב לטיפקס?!? איזה קרצייה אתה בחיי..."
תצביעו ותשפיעו
אני וחברים שלי יושבים בבית קפה שנמצא בקניון החדש. המלצר הגיש לי קרואסון שנראה משונה, כאילו הכינו כמו לפני עשרים שנה. "מה זה הדבר הזה?" שאלתי את המלצר. המלצר התעלם. הוא זימזם משהו בעינים עצומות, "מי שליבו..." ניסיתי שוב, "נראה לך שאני הולך לאכול את זה?" הוא המשיך להתעלם. שמעתי אותו מזמזם שוב. הפעם זה היה , "ואת ואת ואת..." עכשיו התחלתי להתעצבן. "מאיפה באת ולאן אתה הולך? אני רוצה לדבר עם המנהל!" המלצר המשיך להתעלם. חברי ניסו להרגיע אותי, "אל תשכח מאיפה באת ולאן אתה הולך" הם אמרו, "פשוט תירגע, פשוט "תזרח" התעלמתי מהם. קמתי ממושבי והלכתי ישר אל המלצר. "עכשיו תקשיב לי ותקשיב לי טוב" אמרתי בכעס, "אני רוצה קרואסון אחר ואני רוצה אותו עכשיו!" המלצר הסתובב, שלף אוזנייה מתוך אוזנו ואמר בכעס "אתה לא רואה שאני מקשיב לטיפקס?!? איזה קרצייה אתה בחיי..."
