החונכת גננת ואני - תוכנית פעולה
היי אתמול היתה החונכת גננת. היה קר מאוד בחוץ ושלי כבר מקוררת מאוד ולא הלכה לגן(קיטנה). זאת היתה פעם שניה שהיא באה. בפעם הקודמת הייתי איתה כל הזמן ושיחקו בכדור בחוץ וסיפורים בפנים. שחקה בסביבונים איתם. זה היה מצוין לעומת החונכת השניה והיא ממש ידעה להפעיל אותם (לגננת לשעבר יש גישה ויש ניסיון). בפעם הזאת, היא חשבה שאני אלך לי לסידורים שלי בבית ובחוץ והיא תנסה להפעיל אותם לבד. אחרי כמה דקות, היא הבינה שמאוד קשה להפעיל אותם יחד. אייל בן שנתיים וחצי ושלי בת 4 וחצי. אייל הוא מאוד קופצני. אמנם כשהוא מתעניין במשהו מתאים לו הוא יושב בסבלנות, אך יותר קשה. חוץ מזה, גם הגיל הוא אחר. שלי לעומת זאת מתעייפת מהר (במיוחד כשהיא חולה) ומעדיפה משחקיםפ בלי השתוללות יותר מידי. חוץ מזה, שוב זה גיל אחר. דיברנו על כמה משחקים שיש בבית. היא עם הבנה ונסיון יכולה ליעץ לי מה מתאים ומה לא. למשל, הגננת בגן הציעה לי לשחק עם שלי נחשים וסולמות וריץ רץ'. שלי בהתחלה התלהבה כי זה משחק חדש וזמן עם אמא, אבל מהר מאוד איבדה עניין וסבלנות. הרבה פעמים הייתי צריכה לבקש ממנה לזרוק את הקוביה ולזוז עם החייל שלה בלוח. יש לציין שהיא יודעת לקרוא קוביה ולצעוד לפיה. מה שאמרה החונכת גננת זה גם שהיא קטנה מידיי לזה. שצריך המון סבלנות שמתאים לגיל הרבה יותר גדול. אח"כ שאלתי אותה על פאזלים של 2 חלקים בנושאים של ההפך לאייל. היא אמרה שזה קשה מידיי. באמת זה מה שאני שמתי לב עם אייל. למשל, עצוב ושמח, גבוה ונמוך. הם רק עכשיו מתחילים ולאולי אפילו עוד לא מה זה גבוה ונמוך. כל מושג בנפרד אז להבין שזה ההפך, זה קשה מידיי. היא יכולה לשחק עם שלי עם בובות ועם גזירה, קיפולי נייר וציור בצורה יותר טובה ממני. אני עם ידיים שמאליות ואולי גם דמיון "פגום". היא אמרה שהיא יכולה לעזור בבדברים שלי יותר קשה בגלל קשיים שלי. לי הרבה יותר קל משחקי למידה ולא דמיון. גם יצירה קשה לי. יש לה רעיון של חלוקה בינינו וביניהם. אני אקח למשל את שלי ל-45 דקות בזמן שאייל יהנה אצלה במשחק שמתאים לו. אח"כ נתחלף. שלי תהיה אצלה 45 דקות ואז אשחק אני עם אייל. בקיצור גם הדרכה וגם עוד מישהו בבית (זוג ידיים וראש) שיכול לשחק איתם ואני סומכת עליו ב-100 אחוז. בקיצור, רווח ענקי! אומנם לא משחרר אותי לגמרי אבל הברירה השניה(שהיא פשוט לא תהיה) היא ממש גרועה.
היי אתמול היתה החונכת גננת. היה קר מאוד בחוץ ושלי כבר מקוררת מאוד ולא הלכה לגן(קיטנה). זאת היתה פעם שניה שהיא באה. בפעם הקודמת הייתי איתה כל הזמן ושיחקו בכדור בחוץ וסיפורים בפנים. שחקה בסביבונים איתם. זה היה מצוין לעומת החונכת השניה והיא ממש ידעה להפעיל אותם (לגננת לשעבר יש גישה ויש ניסיון). בפעם הזאת, היא חשבה שאני אלך לי לסידורים שלי בבית ובחוץ והיא תנסה להפעיל אותם לבד. אחרי כמה דקות, היא הבינה שמאוד קשה להפעיל אותם יחד. אייל בן שנתיים וחצי ושלי בת 4 וחצי. אייל הוא מאוד קופצני. אמנם כשהוא מתעניין במשהו מתאים לו הוא יושב בסבלנות, אך יותר קשה. חוץ מזה, גם הגיל הוא אחר. שלי לעומת זאת מתעייפת מהר (במיוחד כשהיא חולה) ומעדיפה משחקיםפ בלי השתוללות יותר מידי. חוץ מזה, שוב זה גיל אחר. דיברנו על כמה משחקים שיש בבית. היא עם הבנה ונסיון יכולה ליעץ לי מה מתאים ומה לא. למשל, הגננת בגן הציעה לי לשחק עם שלי נחשים וסולמות וריץ רץ'. שלי בהתחלה התלהבה כי זה משחק חדש וזמן עם אמא, אבל מהר מאוד איבדה עניין וסבלנות. הרבה פעמים הייתי צריכה לבקש ממנה לזרוק את הקוביה ולזוז עם החייל שלה בלוח. יש לציין שהיא יודעת לקרוא קוביה ולצעוד לפיה. מה שאמרה החונכת גננת זה גם שהיא קטנה מידיי לזה. שצריך המון סבלנות שמתאים לגיל הרבה יותר גדול. אח"כ שאלתי אותה על פאזלים של 2 חלקים בנושאים של ההפך לאייל. היא אמרה שזה קשה מידיי. באמת זה מה שאני שמתי לב עם אייל. למשל, עצוב ושמח, גבוה ונמוך. הם רק עכשיו מתחילים ולאולי אפילו עוד לא מה זה גבוה ונמוך. כל מושג בנפרד אז להבין שזה ההפך, זה קשה מידיי. היא יכולה לשחק עם שלי עם בובות ועם גזירה, קיפולי נייר וציור בצורה יותר טובה ממני. אני עם ידיים שמאליות ואולי גם דמיון "פגום". היא אמרה שהיא יכולה לעזור בבדברים שלי יותר קשה בגלל קשיים שלי. לי הרבה יותר קל משחקי למידה ולא דמיון. גם יצירה קשה לי. יש לה רעיון של חלוקה בינינו וביניהם. אני אקח למשל את שלי ל-45 דקות בזמן שאייל יהנה אצלה במשחק שמתאים לו. אח"כ נתחלף. שלי תהיה אצלה 45 דקות ואז אשחק אני עם אייל. בקיצור גם הדרכה וגם עוד מישהו בבית (זוג ידיים וראש) שיכול לשחק איתם ואני סומכת עליו ב-100 אחוז. בקיצור, רווח ענקי! אומנם לא משחרר אותי לגמרי אבל הברירה השניה(שהיא פשוט לא תהיה) היא ממש גרועה.