החוצנים מגיעים ל-
!

החוצנים מגיעים ל-../images/Emo43.gif!

החוצנים מגיעים ל-
!
דיאנה מן, מתקשרת טראנס-מדיום עם חוצנים וישויות אור תגיע לאירוח וידאו בתפוז בשעה 17:00 ותענה בראיון לייב על שאלות הגולשים. דיאנה תדבר, בין היתר, על תפקידם של החוצנים ותרומתם להתפתחות האישית. לשרשור השאלות בפורום תקשור וריפוי עם ישויות אור: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1779&MessageId=146590576 קישור ישיר לצפייה באירוח (החל משעה 17:00): http://il.blogtv.com/people/BlogTV_Host אל תפספסו אירוח סוער במיוחד!
האם כדאי לתת חלב לילדים? טליה לביא, דיאטנית קלינית M.Sc תסביר הכל על חלב, תנפץ או תאשש מיתוסים ותענה על כל השאלות בנושא - הערב ב-18:00 בפורום הורים לפעוטות. כולם מוזמנים! http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spid=4380
 

chen1litvak

New member
שמעו מה באסה.

לשבת בחדר שמרגיש כמו תא במשך 6 שעות רצופות להקליט תופים בס שירה לשמוע הקלטה של גיטרות שירה לעשות מיקסים לעשות שמור ואז אחרי שעושים שמור להכנס, לעשות שינוי לא לשמוע את השינוי לפני ללחוץ על שמור על הקובץ הקודם הגמור המוכן השמור ולהרוס הכל. ואחרי זה עוד לנהוג במושבים בבכי מטורף שכל ה6 שעות הרצחניות האלו היו סתם. ואין כלום. kill me.
 

ROTEM30035

New member
שמעי משהו מטופש

לעבוד בפיצריה ב-24:00 בלילה, יום שני ופתאום להיזכר שרונה ודורי משדרים בגל"צ וכבר שנים לא שמעת אותם ואיזה מזל שכל-כך מת ואין לקוחות ליפול על אחת התוכניות הכי מביכות וביזאריות איך קראו למשוררת שהתארחה? הפה הפיזי הפה הפיזי הפה הפיזי ולכי תסבירי ללקוחות שפתאום החליטו להגיע למה את מטרידה אותם בשירים על חורי תחת ושיחות על איך... מה זה היה? המוח של כל אחד מאיתנו הוא שיקוף של הכוס של אמא שלנו וזו לא קללה זה מה שהיא אמרה המשוררת ההיא ששכחתי את שמה וקורקבן של שוטרת שדווקא היה שיר מגניב אבל לא בדיוק משהו שהייתי שמה בפול ווליום בפול ווליום ומשהו בצרפתית כמו תמיד ושיר לא ברור לפתיחה איך יצא שסיימתי בפתיחה? בכל מקרה, הוא התברר כטעות. מסקנות: להשמיע את רונה ודורי בפול ווליום בציבור זה סיכון מקצועי.
 
אכן אחת התוכניות ההזויות

קורה, מותר, זה בסדר, יעבור. השיר על אני-ס היה חמוד מאוד, וגם התרגום של קורקבן אשת השוטר. השעה הראשונה הייתה טובה בעיני, והשנייה... נו, השנייה עם אפרת מישורי הייתה לא משהו בכלל, בגלל אותה מישורי. שתקח את הפה הפיזי שלה ותעבור לציפורי לילה מתחרפנות
.
 

ROTEM30035

New member
הזויות בהחלט

אפילו שמצאתי עניין בכך שהקעקוע של רונה נוצר ב-2005 (אולי ערך נוסף למילון). וכן, השעה הראשונה הייתה בסה"כ לא רעה. מישורי המשוררת הפחידה אותי.
 
אוי... זה נוראי

גם לי זה קרה פעם כשצילמתי איזה סרט (ע"ע עשר שניות), אשכרה חצי קלטת נמחקה לי. וזו הרגשה נוראית נוראית נוראית. אבל בסוף אוזרים כוח ומקליטים מחדש...
 
גם לי יש באסה דומה

לעשות מחקר בתואר הראשון שכולל בדיקות ואגינליות של קוצניות, (קוצן זה סוג של עכבר חביב) בדיקות יומיומיות לאיתור ימי היחום, ואז, בדיוק שהן מיוחמות, לצרף להן זכר, ולהוציא אותו אחרי יומיים. לחכות 30 יום (במקרה של קוצן מצוי) או 45 יום (במקרה של קוצן זהוב) ואז, כשיש גורים, להחליף להם את האמא, (קוצנית היא אמא מסורה ומטפלת גם בגורים אחרים). להשקיע בזה שנה שלמה, שחלקים נכבדים מאותה שנה לקחתי משטחי ואגינה לקוצניות. ואז לכתוב מבוא על הנושא, שכולל שיטות מחקר, סקירה סיפרותית, ובסך הכל את כל מה שעשיתי לאורך השנה. ולשלוח למרצה כשאני מלאת גאווה, רק בשביל שהוא יגיד שיש לו מק ושאני אשלח לו עם תאימות למק. אז שמרתי לו את הקובץ היחיד שלי, שבו היה הכל, כל הנתונים, כל ההחלפות, כל התאריכים, כל הקוצניות, כל הזכרים המרביעים, כל הנתונים על כל הגורים, הכל כולל הכל, בפורמט שמתאים למק. ושלחתי. וזה הגיע אליו - בג'יבריש. וכשניסיתי לפתוח את מה שהיה שמור אצלי, גיליתי שגם שלי נשמר בג'יבריש. בזה תם המחקר שלי בנושא, ואת הלקח שלי למדתי: שמירה אובססיבית של נתונים, מבואות וסיכומים, במספר מקומות, בתדירות גבוהה. במאסטר זה כבר לא קרה
. (ורק דיסקליימר קטן: אף קוצן לא נפגע בתהליך (לא זכרים, לא נקבות ולא גורים) ואחרי כל משטח ואגינה הייתי מצ'פרת אותן בחתיכת פרי קטן. הן היו כ"כ רגועות בתהליך שהייתי עושה להן את זה כשאני מחזיקה אותן פשוט ביד, והן היו מאפשרות לעשות להן את המשטח. המחקר הזה היה אמור לבדוק האם העדפת מין (species) קשורה לחשיפה בינקות או שהיא גנטית, תוך שימוש ב-cross parenting. כאמור, בסוף לא יצא מזה שום דבר)
 

ROTEM30035

New member
*סמיילי שלא קיים*

האאאאא, ואין איזה גאון מחשבים שיידע להפוך את זה? רגע, מה לגבי הקובץ ששלחת למרצה בהתחלה, הוא לא נמצא בפריטים שנשלחו במייל?
 
זה קרה כבר לפני 9 שנים

ובזמנו לא הצלחתי לשחזר או להגיע לקובץ שנשלח בהתחלה. מניחה שהיום הדברים היו פשוטים יותר.
 

groishir

New member
וואו

נראה לי שניצחת. גם לבדוק איברי מין של עכבר וגם ג'יבריש. יפה יפה. הרגשתי היום רע. הייתה לי שיחה עם איזו חברה, והשיחה הייתה אמורה לגרום לי להרגיש יותר טוב כי נגלו בפניי דברים, אבל זה רק גרם לי להרגיש מוזר. והיום הזה הולך להסתכם בלמידה מהממת למבחן בספרות. אבל אין לי בכלל זכות להתבאס חחח יש מבאס יותר מסתבר.
 

תמרוש5

New member
גם לי יש באסה../images/Emo10.gif

איזה באסה זה לצאת הביתה מהבסיס ב3, לעלות על האוטובוס לירושלים, בשניה שהוא נוסע מתקשרים אלייך ואומרים לך שהם לא מוצאים את המפתח שנועל את המרפאה ושנראה להם שהוא נעול בתוך החדר תרופות ורק לך יש את המפתח השני לשם, לנסוע עד ירושלים, לחזור לעלות על אוטובוס לת"א, ואז 5 דק' אחרי מתקשרים שוב ואומרים שבעצם מישהו בכלל לקח את המפתח הביתה והוא כבר בא להביא אותו. אז לנסוע עד ת"א, לעלות שוב על אוטובוס לירושלים ואחרי חמישים שנה להגיע הביתה
 
טוב, אם אנחנו כבר במרתון באסות

אז אני ממש ממש ממש מדוכאת על זה שאין חורף. זו הרגשה נוראית שכל היקום משתבש ואין שום דבר שאני יכולה לעשות. וזה ככה כל שנה, ואני תמיד בוכה מחדש, זה מעסיק אותי כל היום ואני לא יכולה לשמוח משום דבר שקורה עד שמזג האוויר משתנה. עכשיו יש חמסינים בנובמבר ותכננתי לעשות פיקניק בשדה הירוק ביומולדת שלי אבל הוא כולו צהוב בינתיים. אתמול התקשרתי לאמא בטיול לבכות לה שכדור הארץ נהרס ואני לא יודעת מה לעשות. ואני באמת לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת מה לעזאזל לעשות. זה פשוט כל מה שאני מצליחה לחשוב עליו. אני יודעת שזה נשמע מטומטם אבל זו באמת הרגשה נוראית, וכל "חורף" מחדש זה קורה. מין דיכאון חורף בהפוכה. כמובן שברגע שיורד גשם או אפילו יש קצת עננים אני נהיית האדם הכי מאושר ומסתובבת כל היום מחייכת ובאשכרה דילוגים (למרות שתמיד יש את הפחד הזה שעוד שנייה זה יעלם). אני פשוט מפחדת על הארץ שלנו. באמת. אני פוחדת שעוד כמה שנים לא יהיה דבר כזה חורף בכלל. והכל יהיה צהוב ויבש תמיד.
 

גוזלה

New member
../images/Emo45.gif

אני כל כך חייבת עכשיו. במקום. בזה הרגע. חורף. שישטוף הכל. שינקה. חייבת נקי.
 
למעלה