בטח, לשתף, בטח! ../images/Emo122.gif
בשעה שאתם, האנשים גבוהי הקומה, נמים את שנתכם, מתעוררים אנו, נמוכי הקומה, לפעולה. בחורף מכה הרוח המקפיאה בעורפנו. בקיץ, קצרות שעות הלילה ועלינו להכפיל את קצב בעבודה. לא קלה מלאכתם של נמוכי הקומה. מדי לילה בלילו, שולפים את כלי עבודתנו - סמרטוטים, מברשות, צבעים- משקי בד ענקיים, העשויים טלאים טלאים. אך כלי העבודה העיקרי שלנו הוא הידיים. בעזרתן אנו מסירים אבק, ממרקים, משפצים ומלטפים. כדי שיגיעו אליכם כל לילה מחדש, צלולים, נגוהים, חמימים ומרגיעים, החלומות. לפעמים צריך להוסיף להם צלילים. לעיתים - לשפשף החוצה בכוח מראות קשים. ויש שאנו מלטפים בידים רכות את מצחכם שקמטים של מתח התגלעו בו. ומזמזמים חרש שירים שאהבתם בילדותכם. כתבו עלינו שאנו דרים מתחת לצילה של פטריה ענקית. או ביערות חשוכים. שטויות. אנו גרים ביניכם ובתוככם. ורק אם תעצרו פעם, תנשמו נשימה עמוקה, תשפילו מבט ותחייכו, רק אז אולי תבחינו בנו... האנשים נמוכי הקומה.
לילה טוב.