החיידקים הגיעו על גבי מטאוריטים?

[זולל מישמישים]

החיידקים הגיעו על גבי מטאוריטים?

מה היתרון בתאוריה שהחיידקים הראשונים הגיעו לכדוה"א על גבי מטאוריטים? הרי בכל מקרה הם היו צריכים להיווצר איפשהוא. מה רע בכדוה"א? ובכל מקרה לא עמדו לרשותם יותר מ 10-13 מיליארד שנה. אז נשארים בעצם עם אותה בעייתיות של ראשית החיים: איך לעזאזל חומר דומם הופך ליצור חי ומתחיל להשתכפל?

 

[nכמ]

כמה תיקונים

'מה היתרון בתאוריה שהחיידקים הראשונים הגיעו לכדוה"א על גבי מטאוריטים?' זה לא עניין של יתרון, זה עניין של הצעת אלטרנטיבה חלופית לדרך של היווצרות החיים. 'ובכל מקרה לא עמדו לרשותם יותר מ 10-13 מיליארד שנה.' לא, היקום הוא בן 13 מילארד שנה, אולם גיל כדור הארץ הוא כ-4.5 מילארד שנים, כאשר הוא נוצר לפי 4.5 מילארד שנים ובשלב הראשון היה כדור אש רותח, ההתקררות ארכה כ-0.5 מילארד שנים, וזה ע"פי ממצאים גיאולוגים. הקישורים שנתת לאתר הידען, לא עובדים, זה אגב קורה לכל קישור שלוקחים משם.

 

[זולל מישמישים]

זאת בדיוק הנקודה

4 מיליארד או 10 מיליארד זה לא הבדל בסדר גודל. ואם החיידקים הגיעו על פני מטאוריטים, הם עדיין היו צריכים להיווצר איפשהוא מחומר דומם (בסביבה ידידותית לחיידק, כמובן. פחמן חמצן מימן וכו'). אז מה הועילו חכמים? הנה שוב הלינקים. המאמר השני לא הצלחתי לעשות לינק ישיר, אבל נתתי דף שבו יש את הלינק למאמר.

 

[nכמ]

אני סתם מעלה השערה..

'ואם החיידקים הגיעו על פני מטאוריטים, הם עדיין היו צריכים להיווצר איפשהוא מחומר דומם (בסביבה ידידותית לחיידק, כמובן. פחמן חמצן מימן וכו').' -- ייתכן ובחלל במקומות מסויימים הסבירות היא גבוהה הרבה יותר מאשר בכדה"א להיווצרות חידקים, ואם כן אז הם הועילו בהעלאת התאוריה סבירה יותר. השלב הבא יכול להיות לנסות להעלות השערה לגביי אופן היווצרותם של אותם החיידקים.

 

[amitais]

דוקינס מציע את תאוריית הגבישים

כאחת ההצעות להווצרות חיים מחומר דומם (אם אני לא טועה בספרו השען העיוור). תיאור התיאוריה מהזכרון ובקיצור נמרץ: הגביש עצמו הוא חומר שבו המולקולות מסתדרות במבנה קבוע שחוזר על עצמו, למשל בשכבות, כך שזהו חומר שמשכפל את עצמו ויש לו שגיאות העתקה במבנה מדי פעם. דוקינס מתאר מצב שבו למבני גבישים מסויימים קורות שגיאות העתקה שגורמות להם להשבר וכך להפיץ את עצמם. כך נוצרת אבולוציה של גבישים. עכשיו נניח שיש מולקולות פרוטו-RNA יכולות להשפיע על תכונות הגביש, כלומר יש להן השפעה על האבולוציה שלו, ולהיפך. כלומר, נוכחותו של גביש מסוג מסויים משפיעה על יכולת המולקולה להווצר, להתפצל או להשתכפל. בהדרגה נעשית האבולוציה של מולקולות ה-RNA יעילה יותר ומהירה יותר משל הגביש, ובסופו של דבר הן מסוגלות להשתכפל ללא קשר לגביש הצורן. זאת התורה על אצבע אחת.

 

[SilentMike]

ליתר דיוק:

התיאוריה היא פרי פיתוחו של הכימאי גרהם קרנס סמית', דוקינס רק מציג אותה בספרו. הוא אגב בוחר להציג אותה ב-"השען העיוור" בין השאר מכיוון שאת תיאוריית "המרק הבראשיתי" הפופולארית יותר הגורסת שהמשכפלות הראשונות היו אורגניות, הוא כבר מציג בספרו הקודם "הגן האנוכי". ההסבר כמובן מעניין ומאלף בצורה אופיינית לדוקינס, אבל דוקינס, לפחות בספרו זה, לא מתייצב לימין תיאוריה זו דווקא, אלא רק מציג אותה כפשרות. התיאוריה היא כאמור של גרהם קרנס סמית'.

 

[SilentMike]

פשרות=אפשרות.

 

[TalHai]

עם כל הכבוד לאלטרנטיבה הזו

היא באמת מופרחת, ומאוד מאוד לא הגיונית הסיכוי שיתפתחו חיים על כדור הארץ גבוהים בהרבה מהתפתחות על כוכב אחר, זה ידוע...

 

[Levos]

הקביעה שלך היא המופרכת

אין לנו מושג על תנאים בפלנטות מחוץ למערכת השמש. למעשה בקושי גילנו על קיומם של כמה עשרות או מאות. אז לטעון משהו על הסיכויים להיווצרות חיים בפלנטות אחרות חסרת ביסוס.

 

[TalHai]

או קי נבע מטעות הבנה שלי

אני חשבתי שמדובר בכוככבים אחרים בפלנטה שלנו